אופוזיציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופוזיציה (בעברית: נגדה) בהקשרה הפרלמנטרי היא כינוי לכל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר לא התאגדו לשיתוף פעולה עם הממשלה. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, לרוב האופוזיציה הנה מיעוט מכיוון שקשה לשמור על קואליציה ללא רוב בפרלמנט.
מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את עמדותיו של המיעוט שלא זכה לייצוג בשלטון, לבקר את השלטון ואף לנסות להפילו, ולהציג אלטרנטיבה לדרכה של הממשלה.
בישראל, בבריטניה ובמשטרים פרלמנטרים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הנו יו"ר המפלגה הגדולה מבין חברות האופוזיציה. בישראל, עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות חוקית כלשהי. בשנת 2000 נוסף תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר מחויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה.
במובנה הרחב יותר, אופוזיציה היא כינוי כולל לעמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לשלטון או לעמדתו, ולא בהכרח כאלה הפועלים במסגרת פרלמנטרית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|