אצבעות כף הרגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצבעות כף הרגל

אצבעות כף הרגל של האדם הן עשר אצבעות הנמצאות בכפות הרגלים. האצבעות מורכבות מעצמות קצרות המכונות גלילים ומונעות על ידי שרירים הממוקמים בשוק ובכף הרגל. שרירי האצבעות פועלים בקבוצות המשתתפות בשמירה על מבנה כף הרגל, ובהנעת הגוף קדימה בעת הליכה או ריצה. קולטנים תחושתיים בשרירי האצבעות ובאצבעות לוקחים חלק בשמירה על שיווי משקל.

מבנה אצבעות כף הרגל הוא תוצר של התפתחות אבולוציונית שהקבילה להתפתחות המין האנושי הניצב זקוף, מאצבעות קופיות המתאימות לטיפוס על עצים לאצבעות המתאימות לעמידה זקופה ותנועה על שתי רגליים. באצבעות כף הרגל מתגלים לעתים ליקויים הנובעים מסיבות תורשתיות או סביבתיות, כאשר האחרונות קשורות בדרך כלל לטיפוח לקוי של האצבעות או הנעלה לא מתאימה.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמות כף הרגל והאצבעות

בכף רגל אנושית ישנן חמש אצבעות. זו הקרובה ביותר לקו האמצע של הגוף היא גם הגדולה מהן ומכונה בוהן או האצבע הראשונה. יתר האצבעות מכונות על פי מקומן היחסי, כלומר האצבע השנייה, האצבע השלישית וכן הלאה עד האצבע החמישית (המקבילה לזרת בכף היד). בקצה כל אצבע נמצאת ציפורן.

שלד האצבעות מורכב משלוש עצמות קטנות בכל אצבע, המכונות גלילים. יוצאת דופן היא הבוהן, שלה רק שני גלילים. גלילי כל אצבע מופרקים זה עם זה ועם עצם המסרק המשויכת לאצבע. מתחת לחלקה המקורב של הבוהן, שתי עצמות ססמואידיות זעירות. העצמות הססמואידיות של הבוהן, משולבות בגידי השריר כופף הבוהן הקצר ונושאות את משקל הגוף.

חלק מהשרירים המניעים את האצבעות נמצאים מחוץ לכף הרגל (שרירים בשוק המכונים אקסטרינסים או חוּצִיִם) וחלק בתוכה (אינטרינסים או תּוֹכִיִם). האצבעות עצמן יכולות לנוע לכיוון כיפוף, יישור, הרחקה וקירוב במפרקים עם עצמות המסרק, ולכיוון כיפוף ויישור בלבד במפרקים הבין-גליליים. מרבית האנשים לא עושים שימוש מדויק באצבעות הרגליים, ולכן, למרות יכולתם של שרירי ומפרקי האצבעות להניע אותן לכיוונים שונים ונפרדים, פועלים השרירים בקבוצות ומבצעים תנועות גסות. חלקם ממלאים תפקידים כגון שמירה על קשתות כף הרגל. אולי הבולט מבין שרירי האצבעות הוא השריר כופף הבוהן הארוך, המסייע בהנעת הגוף קדימה בשלב ניתוק האצבעות מהקרקע בעת הליכה או ריצה.

שרירי האצבעות הממוקמים בשוק מעוצבבים על ידי עצב השוקה ועל ידי העצב השוקיתי העמוק, כאשר הכופפים מעוצבבים על ידי הראשון והפושטים על ידי השני. כמעט כל שרירי האצבעות הממוקמים בכף הרגל, כמו גם העור העוטף את האצבעות, מעוצבבים על ידי שני הענפים הסופיים של עצב השוקה, עצב כף הרגל הצדי ועצב כף הרגל התיכון.

המין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס במשפחת ההומינידיים היה מראשוני ההולכים על שתיים

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תורת האבולוציה המעבר מהליכה על ארבע להליכה בלעדית על שתיים כלל שינויים רבים בגפה התחתונה ובגוף. השינויים באצבעות הרגליים משניים לחלק גדול מהתמורות בגוף אך עדיין משמעותיים למכלול, שכן כף הרגל והאצבעות הן נושאות משקל כל גופם של הולכים על שתיים ועליהן להתאים מבחינה מבנית ותפקודית להנעה ולשמירה על שיווי משקל[1]. בבחינת אצבעות הרגליים של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס[2] (כמו "לוסי") ושל האדם הנבון בהשוואה לקופים מאפריקה[3], בולט במיוחד מיקום הבוהן ביחס לאצבעות האחרות. הבוהן הקופית מרוחקת מיתר האצבעות ומאפשרת אחיזה בעזרת כף הרגל על ידי תנועתה המנוגדת ואילו הבוהן של ההומינינים קרובה יותר לאצבעות ומתאימה יותר לתמיכה במשקל הגוף[4]. אצבעות ההומנינים קצרות יותר והמשטחים המפרקיים של הגלילים המקורבים שלהם מתאימים לתנועה גבית יותר, כלומר ליישור האצבעות כפי שקורה בהליכה, לעומת כיפוף האצבעות כפי שקורה באחיזה.

מאידך, בהשוואת אצבעות הרגליים של האדם המודרני לאלו של האוסטרלופיתקוס אפרנסיס, מותאמות יותר אצבעות האדם להליכה, שכן באצבעות האוסטרלופיתקוס עדיין מתגלים מאפיינים המתאימים יותר לתנועה על עצים ובהם גלילים מקורבים ארוכים יותר ומעוקלים, אצבעות אמצעיות ארוכות יחסית לשכנותיהן ויכולת תנועה סיבובית של האצבעות.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצנים בשלבים שונים של מחזור הריצה. מנחי כפות הרגליים מהאצן הימני עד לשמאלי: האצבעות וראשי עצמות המסרק במגע עם הקרקע, רק האצבעות במגע עם הקרקע, כף הרגל באוויר.

אצבעות כף הרגל משמשות בשמירה על שיווי משקל ובהנעת הגוף קדימה בהליכה ובריצה.

כדי לשמור על שיווי משקל, קולטנים הנמצאים באזור האצבעות ובשריריהן מעבירים מידע על שינויים בעומס המופעל עליהן (פועל יוצא של תנועת מרכז הכובד של הגוף במישור המקביל לקרקע) ומשתתפות בתיקונים לשמירת הגוף במצב יציב.

בזמן הליכה וריצה פועלים השרירים האקסטרינסים של האצבעות לריסון תנועת השוק מעבר לכף הרגל או להאצת תנועתה[5]. לפני הרמת הרגל מהקרקע חולקות האצבעות את משקל הגוף עם ראשי עצמות המסרק ונושאות ב־40 אחוזים ממשקל הגוף, כשהבוהן נושאת ברוב העומס[6]. בזמן מאוצים פועלים ללא הפסק השרירים האינטרינסים של האצבעות. הוצע שהאצבעות פועלות כאמצעי להארכת או לקיצור מנוף הפעולה של השרירים הדוחפים את כף הרגל מטה[7]. בדרך זו יכולים לפעול השרירים הללו באופן אופטימלי בזמן האצה (מנוף קצר היוצר כוח רב ומעט מהירות) ובזמן שמירה על המהירות (מנוף ארוך בעל פחות כוח אך יותר מהירות). אך יש הסבורים כי תפקיד האצבעות בזמן ריצה מסתכם בקליטת אינפורמציה המשמשת לשמירה על שיווי המשקל[8].

אצבעות כף הרגל אינן הכרחיות לעמידה, הליכה או ריצה. אפילו אובדן הבוהן אינו גורם למגבלה תפקודית[9]. קטועי אצבעות יכולים לבצע פעולות אלו תוך ביצוע שינויים קלים בדרך הביצוע. תותבות מותאמים לקטועי אצבעות מטעמים אסתטיים בלבד. הדוגמה העתיקה ביותר לתותב כלשהו נמצאה בדמות תותב עץ של בוהן רגלה של אישה מצרייה משנת 1000 לפנה"ס לערך[10].

ליקויים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיקום הבוהן או בוהן קלובה (hallux valgus) - מצב שבו הבוהן במנח של קירוב, כלומר פונה יתר על המידה לכיוון יתר האצבעות. הסיבות להופעת עיקום הבוהן תורשתיות וכן סביבתיות, למשל שימוש בהנעלה צרה מדי. באזור המפרק בין עצם המסרק לגליל, הופך המבנה הגרמי לבולט והרקמות הרכות שעליו נחשפות לכוחות חיכוך ולמאמצים. במקרים מסוימים יכול עיקום בוהן לא מטופל להחמיר וגם להשפיע לרעה על מבנים סמוכים. הליקוי מטופל בעזרת שורת אמצעים, החל מהתאמת נעליים ועד לניתוח לתיקון העיוות הגרמי.
  • נוירומה על שם מורטון - פגיעה מכנית בעצב העובר בין שתי עצמות מסרק. נפוצה במיוחד פגיעה של העצב העובר בין עצם המסרק השלישית ועצם המסרק הרביעית. העצמות לוחצות על העצב והגירוי מעורר יצירת רקמה סיבית מסביב לעצב ולכאב אופייני בין שתי האצבעות. הליקוי מטופל בעזרת ריפוד מתאים מתחת לעצמות המסרק, זריקות קורטיקוסטרואידים ובמקרים חמורים במיוחד בעזרת ניתוח לשחרור העצב או להסרתו.
  • ציפורן חודרנית - צמיחה של ציפורן לתוך מצע הציפורן או בדרך הגורמת לחתך במצע הציפורן, ליקוי היכול להתרחש בכל ציפורן אך כזה הנפוץ יותר בבוהן כף הרגל. ציפורן חודרנית מתרחשת בעיקר בעקבות טיפול לקוי בציפורניים, שימוש בהנעלה צרה מדי או טראומה של האצבע. טיפול שמרני כולל מניעה (הנעלה רחבה וגזירת ציפורניים בקו ישר ולא על פי קו המתאר המעוגל של הציפורן) והשריית האצבעות במים חמימים עם חומר חיטוי. במידת הצורך נערך ניתוח במסגרתו מסירים חלק מהציפורן או את כולה ולעתים משתמשים בפנול להריסת שכבת הנבט של הציפורן למניעת חזרה של הליקוי[11].
  • פטרת - פטרת רגליים (Tinea Pedis) היא פטרת נפוצה, שבדרך כלל מופיעה בין האצבעות השלישית והרביעית או בין הרביעית והחמישית. היא גורמת לעור להיות רטוב, אדום וקשקשי. הפטרת שבין אצבעות כפות הרגליים היא השכיחה ביותר בישראל. החום והלחות הנוצרים בעיקר בין האצבעות הרביעית והחמישית של כפות הרגליים מהווים סביבה אידאלית להתפתחות הפטריות. התרבותן גורמת לגרד, למסמוס של העור ובהמשך לסדקים כואבים. נעילה ממושכת של נעלי התעמלות בעלות סוליות גומי או נעלי צבא מגבירה את הסיכון ללקות בזיהום פיטריתי בכפות הרגליים. אם אין מטפלים בפטרת באמצעות תכשירים אנטי-פטרייתיים מקומיים או בנטילה פומית, היא עלולה להתפשט לעור כף הרגל ולציפורני הרגליים ולגרום לפטרת הציפורניים.

פדיקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריחת לק ציפורניים על ציפורני אצבעות כף הרגל

פדיקור משמעו טיפול בכף רגל. בעוד שהמושג עשוי להתייחס לכל טיפול בכף הרגל, בפועל הכוונה לרוב לטיפוח וקוסמטיקה של כף הרגל המשפרים את מראה כף הרגל והציפורניים. המונח "פדיקור רפואי" אינו מקצוע אמיתי אלא מונח שיווקי[12]. פדיקור כולל בדרך כלל ניקוי וגזירה של הציפורניים והסרת עודפי עור יבש מאזור הציפורניים ומעור סוליית כף הרגל. במהלך הפדיקור מושרת כף הרגל במים חמים ובסופו נמשחת כף הרגל בקרם לחות או בשמנים תוך כדי עיסויה. יש המוסיפים לטיפול מריחת לק ציפורניים שקוף, צבעוני או טיפולי (למילוי סדקים, מניעת שבירה וכדומה). לעתים אף מעטרים את הציפורניים בציורים וב"אבני חן" מודבקות.

תמונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harcourt-Smith & Aiello, 2004
  2. ^ אולי מאבות האדם הראשונים ללכת על שתיים. הדעות חלוקות לגבי הזמן שבילה אוסטרלופיתקוס אפרנסיס על העצים לעומת זמנו על הקרקע, שכן לאנטומיה שלו מאפיינים המתאימים לשתי צורות ההתנהגות. לאצבעות הרגליים שלו מאפיינים כפולים כאלו.
  3. ^ McHenry, 1994
  4. ^ קיימים חילוקי דעות לגבי הדרך שבה התבצע השינוי. חלק מהחוקרים טוענים שמבנה הבוהן התקרב לאצבעות ולאחר מכן השתנה והתייצב מפרקו ואחרים טוענים שהאצבעות התקרבו לבוהן וכך מפרקה לא איבד מיציבותו לאורך התהליך. Harcourt-Smith & Aiello, 2004
  5. ^ Mann & Hagy, 1979
  6. ^ Hughes et al. 1990
  7. ^ Zimmer, 1995
  8. ^ Dr.Romanov, THE ROLE OF TOES IN RUNNING, pose-tech
  9. ^ Mann RA, Poppen NK, O'Konski M. Amputation of the great toe. A clinical and biomechanical study. Clinical orthopaedics and related research. 1988 Jan;(226):192-205. PMID 3335094
  10. ^ Corey Binns, Fact or Fiction?: No Big Toe, No Go, Scientific American, May 03, 2007
  11. ^ Rounding C, Bloomfield S. Surgical treatments for ingrowing toenails. Cochrane database of systematic reviews. 2005 Apr 18;(2):CD001541. PMID 15846620
  12. ^ סמדר כהן, מכוני פדיקור בישראל: שוק פרוץ ללא פיקוח, ynet, מגזין מנטה, 29.04.2005

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg