מקינטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקינטה
מבנה המקינטה
מקינטה פתוחה, בעת חליטת הקפה

מקינטהאיטלקית: macchinetta - "מכונה קטנה") היא כלי להכנת מוקה. ישנה טעות נפוצה לקרוא למשקה המוכן במקינטה "אספרסו". במקינטות הקלאסיות מקור החום מגיע מלהבת אש גלויה, אך ניתן למצוא גם מקינטות חשמליות עם גוף חימום מובנה. במקומות מסוימים מכונה המקינטה גם "קפטיירה" (caffettiera).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של המקינטה באיטליה, והיא הכלי המקובל והנפוץ ביותר להכנת קפה באיטליה, וכן בספרד ובפורטוגל. את המקינטה המציא אלפונסו ביאלטי - מייסד חברת ביאלטי בשנת 1933. המקינטה המפורסמת ביותר היא Moka Express של ביאלטי, אשר שומרת על העיצוב המקורי שלה עד היום.

המקינטות והפרקולטורים השונים היו נפוצים מאוד בעבר, אולם החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ירדה הפופולריות שלהם, בעקבות חדירתן לשוק של מכונות קפה אחרות, כמו "קפה פילטר" ומכונת האספרסו. עם זאת, השימוש במקינטה עדיין שכיח, שכן היא מאפשרת הכנת קפה איכותי ומשובח ומיצוי של גרגירי הקפה, מעבר למה שניתן להשיג בעזרת מכשירים אחרים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת המקינטה היא כשל קומקום מתכתי, והיא עשויה, על פי רוב, מאלומיניום או מפלדת אל-חלד (נירוסטה). חומרים אלה מקנים לה שלוש תכונות חשובות, הנדרשות לה: עמידות בחום, לחץ ורטיבות.

המקינטה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:

  • הכוס, הנמצאת בתחתית המקינטה, ובה ממלאים את המים המשמשים לבישול הקפה ("A" בשרטוט).
  • המסננת, הבנויה בצורת משפך שבתחתית חלקו הגלילי מונחת דיסקה המנוקבת בנקבים זעירים. במסננת שמים את הקפה הקלוי הטחון ("B" בשרטוט).
  • הכד, המוברג על הכוס והמסננת, הוא החלק העליון של הכלי. צורתו כצורת חלקו העליון של קומקום - עם מכסה וזרבובית. ממרכז הכד מזדקרת ה"מזרקה" (דיזה), צינורית המשמשת להעברת הנוזל מהכוס והמסננת אל הכד ("C" בשרטוט).

כמו כן קיימים אטמים ומסננים, שמטרתם לשמור על הלחץ והצלילות של הקפה (בהתאמה).

המקינטה פועלת על פי עיקרון פיזיקלי פשוט. המים שנמזגו לכוס שבתחתית המקינטה מתחממים מלהבת הכיריים, וכבר לפני שהמים רותחים, נבנה לחץ מאוויר הכלוא מעל המים שבאזור A (ראו איור "מבנה המקינטה"). האוויר, שמתרחב בחום הרבה יותר מהמים, יוצר לחץ הדוחף את המים מעלה דרך צינורית הקרובה לתתחתית המקינטה, הצינורית מובילה אל המסננת (B) והמים עוברים דרכה בלחץ. בזכות האטמים הלחץ נשמר. המים החמים ממשיכים ועוברים דרך המיכל בו נמצא הקפה הטחון מתערבבים איתו וסופגים את שמני הקפה ומרכיבי הטעם. התערובת ממשיכה לזרום מעלה דרך מסננת נוספת המונעת מגרגרי הקפה לעבור. המוקה זורמת בצינורית, ועוברת דרך ה"מזרקה" אל הכד (C) שבחלק העליון של המקינטה. התוצאה המתקבלת היא משקה קפה בעל טעם חזק (בשל הלחץ המאפשר ערבוב טוב של הקפה עם המים).

לקפה הנחלט במקינטה קוראים "מוקה". להבדיל מאספרסו הנחלט במכונת קפה בלחץ גבוה בהרבה, מוקה נחלטת בלחץ נמוך יחסית, דבר שמוביל לקפה חסר קרמה ובעל טעם שונה מקפה שייחלט במכונת קפה מאותם הפולים. יש צורך לטחון את הקפה טחינה גסה יותר מאשר קפה לאספרסו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]