מריה דה לאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריה בלו ודלגאדו דה ליאון

מריה בלו ודלגאדו דה ליאון (ספרדית: María de León Bello y Delgado;‏ 23 במרץ 1643 - 15 בפברואר 1731) הייתה נזירה ומיסטיקנית ספרדית, שנודעה כ״אחות מריה של ישו״. [1]

חייה הדתיים של מריה דה לאון היו צנועים, פשוטים ומלאים בנסים, והיא מתה עם מוניטין של אחת מהקדושים הנערצים ביותר של האיים הקנריים. מריה דה לאון נמצאת כעת בתהליך של בירוך.

ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה דה לאון נולדה באל סזואל שבטנריף למשפחה צנועה ודלה. חייה היו מלאים בנסים אדירים שעדיין ממשיכים להתקיים, והיא הייתה אחת המיסטיקניות החשובות בספרד. מגיל צעיר הרגישה נטיות מיסטיות, במיוחד לרגשותיה, ומסירות רבה לתמונתו של ישו התינוק הנמצאת בכנסיית סן פדרו באל סזואל. עם מות אביה ב-1646, עוני השתלט על משק הבית המשפחתי.[2]

אמה של מריה דה לאון נאלצה למסור אותה לאימוץ, בתקווה שיהיו לה חיים טובים יותר. מריה אומצה על ידי זוג שגר בספרד היבשתית, והזוג עבר לסן קריסטובל דה לה לגונה שבטנריף. שנתיים לאחר נישואי הזוג, הזוג המתין למסעם לאמריקה, במטרה לקחת איתם את מריה. לפני המסע, מריה חזרה לחיק אימה הביולוגית, ומאוחר יותר אומצה על ידי דודיה בלה אורוטובה, ועברה איתם אל סן קריסטובל דה לה לגונה. מריה חלמה להיות נזירה וביקשה להסתגר במנזר ולעסוק בתפילה ובמדיטציה.[3]

כניסתה למנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1668 מריה דה לאון נכנסה למנזר סנטה קטלינה מסיינה הנמצא בסן קריסטובל דה לה לגונה, וקיבלה את הקולות הדרושים כדי להיות נזירה במסדר הדומיניקני.

מנזר סנטה קטלינה מסיינה, היכן ששרידיה של מריה דה לאון נמצאים

בשלב זה נסים רבים היו מיוחסים למריה. דוגמה לכך היא המדליה עם התמונה של הגברת של הבדידות שהורכבה מחדש באופן ספונטני מספר ימים לאחר שנשברה לחתיכות. כמו מיסטיקנים אחרים, מריה דה לאון חששה לפעמים שהיא באקסטזה, המתארת בעיקר פליטת אור מסוימת על פניה, וגובה מרשים של טמפרטורת גוף בעיקר בעת קבלת לחם הקודש.[4]

מריה דה לאון הייתה חברה טובה של הפיראט הידוע אמארו רודריגז פליפה, הידוע בשם אמארו פרגו. פרגו סיפר שכאשר היה בקובה, הוא הותקף על ידי אדם יחיד. ממש כאשר התוקף עמד לנעוץ פגיון בגופו של פרגו, הופיעה דמותה של מריה דה לאון ומנעה את מותו של פרגו.[5]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1731 מריה דה לאון מתה במנזר. לפני שמריה חלפה מן העולם, היא נכנסה לאקסטזה ושמרה על אישונים צלולים ודופק לב למשך יותר מ-24 שעות.

שלוש שנים לאחר מותה, גופתה הוצאה ונמצאה שלמה ובלתי מושחתת, והדם שהיה בפיה של מריה הדיף ריח רענן של יסמין. גופתה של מריה דה לאון שמורה עד היום במנזר סנטה קטלינה מסיינה.[6]

הערצה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתה של מריה שמורה כיום במנזר שבו התגוררה בסן קריסטובל דה לה לגונה, סמוך לאחת הכיכרות במרכז העיר. כל ה-15 בפברואר, התאריך שבו נפטרה מריה, מוצג גופה לציבור בארון מכוסה בזכוכית, שניתן לעיר על ידי הפיראט אמארו פרגו. בגלל המספר הגדול של עולי הרגל והחסידים הרוצים לראות את גופתה של מריה, הארון מוצג גם ביום ראשון שלאחר ה-15 בפברואר.

מריה דה לאון נמצאת כיום בתהליך של בירוך ושל הכרזתה כקדושה על ידי הכנסייה הרומית-קתולית.[7]

נסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסים הקשורים למריה דה לאון הם:[8]

  • ריחוף: היכולת לשמור על יציבותה באוויר, שתוארה על ידי כמה נזירות במנזר.
  • אקסטזה: חוויה הנותנת תחושה של קרבה לאלוהים. מריה חוותה חוויה זו מספר פעמים, אפילו כששכבה על ערש דווי.
  • בילוקציה: היכולת להיות בשני מקומות בו זמנית. מריה דה לאון הצילה את הפיראט אמארו פרגו בקובה מבלי שגופה עזב פיזית את המנזר.
  • היפרתרמיה: גובה מרשים של טמפרטורת גוף ופליטת אור מסוימת מהראש או מהפנים.
  • הגדת עתידות: הנזירה ניבאה את התפרצות הר הגעש טיידה שבאיים הקנריים, בין השאר.
  • סטיגמטה: כאשר היא מתה, פצע החנית של ישו הופיע לצדה.
  • פסיכוקינזה: היכולת להזיז חפצים בכוח בלתי נראה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריה דה לאון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]