מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי, הנסיכה המלכותית
(4 בנובמבר 1631; ארמון סנט ג'יימס, לונדון, אנגליה - 24 בדצמבר 1660; ארמון וייטהול) (בגיל 29)
Prinses Henriette Maria Stuart.jpg
שם מלא מרי הנרייטה
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר
בן-זוג
שושלת בית סטוארט
תואר נסיכת אורנז'
אב צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
אם הנרייטה מריה, נסיכת צרפת
צאצאים
נסיכת אורנז'
תקופת כהונה 14 במרץ 1647 - 6 בנובמבר 1650 (3 שנים ו-34 שבועות)
הקודם בתפקיד {{{הקודם}}}
הבא בתפקיד {{{יורשו}}}
הנסיכה מרי ובעלה, הנסיך וילם, ציור של אנתוני ואן דייק משנת 1641

מרי, נסיכת אנגליה והנסיכה המלכותית (4 בנובמבר 1631 - 24 בדצמבר 1660), מאוחר יותר ידועה כמריה הנרייטה, נסיכת אורנז' ורוזנת נסאו, הייתה בתו הבכורה של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ואשתו של הסטאדהאודר (ראש הרפובליקה ההולנדית) וילם השני, נסיך אורנז'. הנסיכה מרי הייתה אימו של ויליאם השלישי, מלך אנגליה, והייתה הנסיכה הבריטית הראשונה שקיבלה את התואר נסיכה מלכותית.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי הנרייטה סטוארט נולדה בארמון סנט ג'יימס שבלונדון, ילדתם השנייה (אחרי הנסיך צ'ארלס) ובתם הראשונה של המלך צ'ארלס הראשון ואשתו הנרייטה מריה, נסיכת צרפת, בתו של המלך הצרפתי אנרי הרביעי. בגיל 11 העניק לה אביה את התואר החדש הנסיכה המלכותית לפי הצעתה של אשתו הצרפתיה, ששאפה להביא לאנגליה את המסורת הצרפתית לפיה נוהגים לתת תואר מיוחד לבת הבכורה של המונרך המכהן.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה של מרי שאף להשיא אותה בעודה ילדה צעירה לאחד מבניו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, בעוד שאחיינו, קרל לודוויג, בוחר פאלטינטי שאף להנשא לה בעצמו. שני המחזרים לא צלחו בנסיונותיהם להבטיח את ידה של הנסיכה ולבסוף היא התארסה לנסיך וילם, בנו ויורשו של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז', ראש הרפובליקה ההולנדית). הזוג נישא בארמון וייטהול ב-2 במאי 1641, כאשר החתן בן 15 והכלה עוד לא בת 10. בשנת 1642 מרי עברה להתגורר עם משפחתו של בעלה בהולנד, ובשנת 1644, ככלתו של הסטאדהאודר המכהן, החלה לקחת חלק בחיים הציבוריים ההולנדים.

נסיכת אורנז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילם השני ירש את תפקיד הסטאדהאודר מאביו בשנת 1647, אך כעבור שלוש שנים בלבד נפטר מאבעבועות שחורות בעודו בן 24 בלבד. מספר ימים לאחר מותו ילדה הנסיכה מרי את בנם היחיד, וילם (שיהפוך מאוחר יותר לויליאם השלישי, מלך אנגליה). הנסיך וילם קבע בצוואתו כי לאשתו תהיה משמורת מלאה על בנם, אולם הוא לא הספיק לחתום על המסמך ולכן הוא נותר חסר תוקף. בשנת 1651 קבעה המועצה העליונה של הרפובליקה כי המשמורת על התינוק תחולק בין אמו הנסיכה מרי, סבתו אמליה ודודו פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג.

הנסיכה מרי הייתה לא אהודה בהולנד, בעיקר בשל העובדה שקיבלה בהאג את אחיה הגולים, צ'ארלס וג'יימס, שנמלטו מאנגליה לאחר פריצתה של מלחמת האזרחים האנגלית והדחתו של אביהם המלך. את רוב שנות החמישים של המאה ה-17 העבירה מרי בחצר המלוכה הצרפתית, שכן היא אף פעם לא חיבבה את החצר ההולנדית ואף סירבה ללמוד את השפה ההולנדית. הנסיכה התרחקה מבנה, שנשאר בהאג וחונך על ידי מחנכים הולנדים שגרמו לנסיך הצעיר להתאהב בדת הקלוויניסטית.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבתו לכס המלוכה הבריטי של אחיה צ'ארלס השני בשנת 1660 העלה מחדש את מעמדה של הנסיכה מרי ושל בנה וילם. בחודש ספטמבר של אותה השנה היא נסעה לבקר את המלך החדש בארמון וייטהול, שם נפטרה, כמו בעלה עשר שנים קודם לכן, מאבעבועות שחורות.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ג'יימס הראשון, מלך אנגליה הנרי סטיוארט, לורד דרנלי
מרי, מלכת הסקוטים
אן, נסיכת דנמרק פרדריק השני, מלך דנמרק
סופיה פון מקלנבורג-שוורין
הנרייטה מריה, נסיכת צרפת אנרי הרביעי, מלך צרפת אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום
ז'אן השלישית, מלכת נווארה
מארי דה מדיצ'י פרנצ'סקו הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה
יוהאנה, ארכידוכסית אוסטריה


נסיכות מלכותיות

מרי (1631 - 1660)אן (1709 - 1759)שרלוט (1766 - 1828)ויקטוריה (1840 - 1901)לואיז (1905 - 1931)מרי (1932 - 1965)אן (1950)