ארמון וייטהול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון וייטהול, ציורו של הנריק דנקרטץ. מבט מכיוון מערב. בית הסעודות בשמאל התמונה
ארמון ויטהול בשנת 1680
תוכניתו של כריסטופר רן משנת 1698 לשיקום הארמון. התוכנית לא הוצאה אל הפועל

ארמון וייטהולאנגלית: Palace of Whitehall) היה מקום המגורים העיקרי של מלכי אנגליה בין השנים 1530 - 1692. כל הארמון למעט בית הסעודות (שנבנה על ידי איניגו ג'ונס בשנת 1622), נהרס בשריפה.

בשיאו היו בארמון 1,500 חדרים, והיה המבנה הגדול בעולם. הארמון היה בלונדון, במיקום 51°30′16″ צפון, 0°7′32″ מערב, בשטח שבין הרחובות דאונינג, שדרות נורת'מברלנד, דרך משמר הסוסים, ונהר התמזה - על פני שטח כולל של 93,000 מ"ר.

כיום, בשטחים בהם היה מצוי הארמון, נמצאים מבני ממשלת בריטניה ושם הארמון מהווה כינוי לממשלה הבריטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-13 הפך ארמון וסטמינסטר למרכז השלטון באנגליה. ארמון זה שימש בית המגורים העיקרי של משפחת המלוכה מאז שנת 1049. האדמות הסמוכות לארמון וסטמינסטר הפכו פופולריות (בשל הקירבה לארמון המלך) ונרכשו על ידי וולטר דה גריי, הארכיבישוף מיורק אשר בנה במקום ארמון בשנת 1240 וקרא לו "ארמון יורק" (York Place). הארמון הורחב מספר פעמים, והמבנה הפך למבנה הגדול בבריטניה (שני לו היה ארמון למבת, ורק אחרי שני ארמונות אלה היו מבני בית המלוכה). לאחר ביטול המנזרים בתקופת הנרי השמיני השתלט המלך על ארמון יורק (בשנת 1530) במטרה להפכו לארמון המלכותי העיקרי במקום ארמון וסטמינסטר.

הנרי השמיני הרחיב את הארמון, והוסיף לו גנים נרחבים, מגרשי טניס, מגרש לקרבות תרנגולים ואתר לתחרויות ג'אוסט. עלויות השיפוץ באותה עת הגיעו ל30,000 ליש"ט - עלות העולה ב-50% על עלויות בניית ארמון בריידוול.

טקסי הנישואים של הנרי השמיני לאן בולין (בשנת 1533) ולג'יין סימור (בשנת 1536) נערכו בארמון וייטהול. בינואר 1547 נפטר הנרי השמיני בארמון זה.

בשנת 1611 בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה, נערכה בארמון הצגת הבכורה של המחזה "הסופה" מאת ויליאם שייקספיר.

בשנת 1622 הורה המלך ג'יימס הראשון על הוספת בית סעודות חדש לארמון. המבנה תוכנן על ידי איניגו ג'ונס במקום בו עמדו חדרי הסעודות מתקופת המלכה אליזבת הראשונה. עם סיום הקמת המבנה, בשנת 1634, עוטרה תקרת אולם הסעודות, בהוראת המלך צ'ארלס הראשון בציורים מעשי ידי פטר פאול רובנס. צ'ארלס הראשון הוצא להורג בחזית הארמון בשנת 1649. בשנה זו הארמון היה המבנה הגדול ביותר באנגליה - היו בו 1,500 חדרים. מבני הארמון נבנו בסגנונות שונים ועל ידי אדריכלים שונים ולמעשה היה הארמון עיר קטנה.

המלך צ'ארלס השני ביצע סידרה של עבודות שיפוץ בארמון, ואף נפטר בו. המלך ג'יימס השני הורה על שיפוץ הארמון וביקש את כריסטופר רן לתכנן את המבנים החדשים. רן תכנן קפלה חדשה עבור הארמון (שהושלמה בשנת 1687) וכן מגורים חדשים עבור המלכה (שהושלמו בשנת 1689).

בשנת 1691 הארמון היה המבנה הגדול והמורכב באירופה, אולם שריפה שפרצה ב-4 בינואר 1698 התפשטה והרסה את מרבית מבני הארמון. בשל גודלו, העלות הכספית של שיקום המבנים הייתה כה רבה, שהוחלט שלא לשקם את הארמון והוא נותר בהריסותיו, למעט מספר מבני ממשלה ששוקמו.

במהלך המאה ה-18 מרבית שטחי הארמון הוחכרו לצורך בניית מבני מגורים.

השריד היחיד של הארמון שנותר עד ימינו הוא בית הסעודות. במקום בו עמדו מבני השלטון של הארמון נבנה החל משנת 1938 מבני ממשלת בריטניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 51°30′16″N 0°7′32″W / 51.50444°N 0.12556°W / 51.50444; -0.12556