מרקוס קלפורניוס ביבולוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרקוס קלפוריוס ביבולוסלטינית Marcus Calpurnius Bibulus ‏ סביב 102 לפנה"ס - 48 לפנה"ס) היה פוליטיקאי בולט בשלהי הרפובליקה הרומית. היה אופטימט מושבע. נודע כיריבו המר של יוליוס קיסר ואף נלחם נגדו במהלך מלחמת האזרחים. היה נשוי לבתו של קאטו הצעיר, יריב עיקש נוסף של קיסר. בדומה לאופטימטים אחרים, התנגד בתוקף לכל רפורמה בממשל הרומי, שקיסר היה בין מצדדיה.

קריירה מוקדמת וכהונה כקונסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבולוס היה שייך למשפחת הקלפוריניים החשובה מקרב הפלבס הרומאי. בשנת 65 לפנה"ס נבחר לכהונת האיידיל הקורילי לצדו של יוליוס קיסר, שהאפיל על ביבולוס. ביבולוס נתקל שוב בקיסר בשנת 62 לפנה"ס, עת שניהם כיהנו כפראיטורים. היריבות ביניהם הייתה מרה והם התנגחו ללא הפסקה האחד בשני. במהלך כהונותו כפראיטור נקרא לטפל בקשר קאטילינה.

כשקיסר הכריז על מועמדותו לבחירות למשרת הקונסול, בתמיכת הטריאומווירט הראשון, האופטימטים העניקו את תמיכתם לביבולוס שנבחר לקונסול ביחד עם קיסר והיה שותפו בתפקיד. היריבות בין האישים המשיכה ואף התגברה. לרוע מזלו של ביבולוס, הוא לא היה מסוגל לעמוד בקצב ויוליוס קיסר האפיל עליו לחלוטין.

בתחילת כהונתם המשותפת, ניסה להתנגד לחוק שקיסר ביקש להעביר למען הסדרת הענקת האדמות לחייליו המשוחררים של גנאיוס פומפיוס, שותפו לברית הטריאומווירט. כוחו של ביבולוס לא עמד לו ולמרות טריקים פוליטיים שניסה להפעיל, החוק עבר. לאחר כשלונו, הסתגר בביתו ולא השתתף יותר בישיבות הסנאט וכך נותר קיסר קונסול יחיד הלכה למעשה. המעשה הפוליטי היחיד שהיה בעל משמעות כלשהי מצדו של ביבולוס היה נסיונו להתנגד למינוי של קיסר לפרו-קונסול בגאליה ובאיליריה לחמש שנים. גם נסיון זה כשל וקיסר התמנה לתפקיד שחפץ בו.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-50 בעוד קיסר שקוע במלחמת גאליה תקף ביבולוס את פומפיוס והאשים אותו באלימות בין תומכיהם של טיטוס אניוס מילו ופובליוס קלודיוס פולכר בשנת 56. בסוף שנות ה-50 כשהאופטימטים אימצו את פומפיוס שאותו תקפו בשצף רק כמה שנים לפני כן כדי שיעמוד בראש צבאם במלחמת האזרחים וביבולוס יישר איתם קו.

בשנת 51 לפנה"ס התמנה לנציב סוריה וניכס לעצמו את ניצחונו של גאיוס קאסיוס לונגינוס על האימפריה הפרתית. על כך נחגגו לכבודו חגיגות במשך 20 יום ברומא. כמו כן, שלח את שני בניו למצרים כדי להזעיק את החיילים הרומאים שניצבו שם, אך החיילים סירבו לציית להוראות ואף רצחו את בניו.

כשסיים את כהונתו וחזר לרומא, גילה כי פרצה מלחמה בין קיסר לפומפיוס. ביבולוס צידד בפומפיוס וקיבל את האחריות על הצי בים האדריאטי. נסיונו למנוע מקיסר את הפלישה הימית ליוון כשלה, אחרי שקיסר בחר לצאת לים בסוף הסתיו, כהים גועש ומזג אויר איננו נח לשיט. יחד עם זאת, ביבולוס הצליח למנוע את הגעת התגבורות לקיסר, אך אספקתו אזלה. הוא התעקש ונותר בעמדתו ולא נטש אותה, למרות קשיי האספקה. בסופו של דבר חלה ומת בתחילת שנת 48 לפני הספירה.