מרקנטוניו ברגאדין (אדמירל)
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1906 רומא, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1986 (בגיל 79) רומא, איטליה |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| דרגה |
אדמירל |
  | |
מרקנטוניו ברגאדין (באיטלקית: Marcantonio Bragadin; 6 באוקטובר 1906, רומא – 11 ביוני 1986, רומא) היה אדמירל איטלקי בצי המלכותי האיטלקי ובצי האיטלקי. הוא היה מסאי ותסריטאי של מספר סרטי מלחמה וסופר צבאי. היה צאצא ישיר של המפקד הוונציאני מהמאה ה-16 מרקו אנטוניו ברגאדין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד העיסוק בנושאים מקצועיים, בשנת 1949 הוא כתב את העבודה החינוכית "Che ha fatto la Marina? 1940–45" ("מה עשה חיל הים? 1940–1945") כדי להפוך את פעולות חיל הים במהלך מלחמת העולם השנייה למפורסמות יותר, עד אז מעט היה ידוע בגלל צנזורה.[1] הוא תכנן זאת עוד בשנת 1942 בעת ששירת בסופרמרינה.
הוא היה גם היועץ, התסריטאי, מנהל ההפקה, היועץ ועוזר הבמאי בארבעה סרטי מלחמה איטלקיים משנות החמישים – שלושה בבימויו של דואיליו קולטי ("I sette dell'Orsa maggiore", "חטיבת פולגורה" ו-"La grande speranza") ואחד מאת אנטוניו לאונוויולה ("Siluri umani – 1954")
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- La marina italiana nella seconda guerra mondiale (1940–43), 1950, Lega Navale S.d.
- La marina italiana 1940–1945 - Segreti bellici e scelte operative, Bologna, Odoya, 2011, ISBN 9788862881104 pagg. 435
- Storia delle repubbliche marinare, Odoya, Bologna, pagg. 320, ISBN 9788862880824
- Che ha fatto la Marina? 1940–45, Milano, Garzanti, 1949, prima edizione, pp. 611, con illustrazioni, foto in b/n, cartine e schede
- Il dramma della marina italiana 1940–1945. Milano: Oscar Mondadori, 1982
- SIM, SIS e SIA – Operazione Rigoletto – Da Roma a Mosca. - “Storia Illustrata”, numero speciale – Lo spionaggio nella Seconda Guerra Mondiale – vol. XXIII, n. 144, Novembre 1969, pp. 28–38;
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקנטוניו ברגאדין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- http://www.raistoria.rai.it/articoli/la-battaglia-dellatlantico-la-marina-da-guerra-italiana-seconda-guerra-mondiale/3785/default.aspx
