הצי האיטלקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של איטליה
Stemma araldico e distintivo dello Stato Maggiore Difesa.svg

זרועות

CoA Esercito Italiano.svg
צבא איטליה
CoA Marina Militare Italiana.svg
הצי האיטלקי
Coat of arms of the Italian Air Force.svg
חיל האוויר האיטלקי
Coat of arms of the Carabinieri.svg
קרביניירי

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה
דרגות הכוחות המזוינים של איטליה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של איטליה
היסטוריה של איטליה

הצי האיטלקי (Marina Militare) הוא חיל הים של איטליה. הצי הוא אחד מתוך ארבע הזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה והוא הוקם ב-1946 על בסיס מה שנותר מהצי המלכותי האיטלקי (Regia Marina) לאחר מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת 2008 כוח האדם של הצי עומד על 35,200 איש בשירות פעיל ומפעיל כ-62 כלי שיט וכ-80 כלי טיס. סך כל ה הֶדְחֵק של ספינות הצי עמד עלכ-295,000 טונות בשנת 2002.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה צבאית של איטליה

לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצי המלכותי האיטלקי

הצי המלכותי האיטלקי הוקם ב-17 במרץ 1861, לאחר הקמתה של ממלכת איטליה. הצי האיטלקי קיבל את שמו לאחר ביטול המלוכה במשאל עם שנערך ב-2 ביוני 1946.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מעורבותה בת החמש שנים במלחמת העולם השנייה, הייתה איטליה אומה הרוסה. עם סיום מעשי האיבה, הצי המלכותי האיטלקי, שבראשית המלחמה היה הצי הרביעי בגודלו בעולם, עם מגוון של ספינות חדישות, החל בתהליך ארוך של בנייה מחדש. המשימות הקרביות שלקח על עצמו הצי לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק ב-8 בספטמבר 1943 והסכם שיתוף הפעולה שנחתם ב-23 בספטמבר 1943, השאירו את הצי המלכותי במצב גרוע, כשרוב היחידות והבסיסים שלו במצב בלתי שמיש וכשנמליו ממוקשים וחסומים בספינות טבועות. יחד עם זאת, חלק ניכר מיחידותיו הימיות שרדו את המלחמה, אם כי במצב של יעילות נמוכה, בהתאם לגילן של הספינות והקרבות שהן עברו. הספינות שנותרו בצי אז בצי היו:

הסכם השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם השלום שנחתם ב-10 בפברואר 1947 בפריז הכביד מאוד על הצי המלכותי. בנוסף לאובדן הציוד, הוטלו המגבלות הבאות:

  • איסור על רכישת, בניית או פיתוח נשק גרעיני, טילים בעלי הנעה עצמית או משגרים.
  • איסור על רכישת ספינות מלחמה, נושאות מטוסים, צוללות וספינות תקיפה אמפיביות.
  • איסור על הפעלת מתקנים צבאיים על האיים פנטלריה פיאנוסה (Pianosa) ועל איי פלאג'י (Pelagie Islands).

החוזה אילץ גם את איטליה להעביר את כלי השייט הבאים לרשותם של הציים של המדינות המנצחות - ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה, צרפת, יוון, יוגוסלביה ואלבניה כפיצוי:

  • 3 ספינות קרב
  • 5 סיירות
  • 7 משחתות
  • 6 שולות מוקשים
  • 8 צוללות
  • ספינת מפרשים אחת

סך כל ההדחק המותר של הספינות של הצי העתידי, ללא ספינות הקרב, הסתכם ב-67,500 טונות וכוח האדם הוגבל ללא יותר מ-25,000 איש.

הצטרפות לנאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים גדולים במצב המדיני העולמי, שהובילו לפרוץ המלחמה הקרה, גרמו לבריטניה ולארצות הברית להחליט על הפסקת העברת הספינות האיטלקיות. חלק מהן כבר פורקו בלה ספציה בין השנים 1948-1955 כולל ספינת הדגל, נושאת המטוסים "אקווילה" (Aquila). יחד עם זאת, ברית המועצות דרשה את העברתן של הספינות שיועדו לה. שתי ספינות הועברו לצי הצרפתי וספינה אחת הועברה לצי היווני. לאחר הפסקת העברת הספינות רק חלק קטן מספינות הצי המלכותי נותר. עם העברת תשומת הלב של המערב כלפי פעילותה של ברית המועצות בים התיכון, הימים שמקיפים את איטליה הפכו להיות זירת העימות בין שתי מעצמות-העל ובכך עלתה מחדש חשיבותה של איטליה בזירה הימית הודות למיקומה האסטרטגי החשוב.

לאחר הבחירות של שנת 1946 הפכה ממלכת איטליה לרפובליקה ושמו של הצי המלכותי האיטלקי שונה להצי האיטלקי (Marina Militare). כאשר במסגרת תוכנית מרשל החלה אירופה להיבנות מחדש, וחולקה במהירות לשתי גושים גאו-פוליטיים מקוטבים, איטליה החלה בדיונים עם ארצות הברית על הבטחת הסדרי ביטחון ראויים. הממשל בוושינגטון, שאף להמשיך ולהשתמש בבסיסים בחצי האי האיטלקי ומיתן את המגבלות של חוזה השלום על ידי צירופה של איטליה ל"תוכנית הסיוע הביטחוני ההדדי" (MDAP). ב-4 באפריל 1949 הצטרפה איטליה לנאט"ו וכדי שהצי האיטלקי יוכל לתת תרומה משמעותית לארגון, בוטלו כל המגבלות של הסכם השלום עד לסוף 1951, בהסכמת כל מדינות המערב.

במסגרת פעילותו בנאט"ו קיבל הצי את האחריות על מרחב הים האדריאטי ועל מצר אוטרנטו וכן על ההגנה על נתיבי השיט בים הטירני. עבודת מטה נרחבת בוצעה כדי להפוך את הצי האיטלקי לצי מודרני וחייבה השקעה כלכלית נרחבת בעיקר של ארצות הברית. תהליך זה בוצע גם על רקע הקשיים הכלכליים שלאחר המלחמה ועל רקע החששות של הציים של מדינות המערב.

הנס הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס הימי של איטליה

הנס של הצי האיטלקי הוא דגל איטליה בצבעים אדום-לבן-ירוק מושחת בסמל הצי המחולק לארבע רביעים המתייחסים לרפובליקות הימיות (Repubbliche Marinare) מימי הביניים:

  • ברביע הראשון אריה זהוב מכונף אוחז בחרב , על רקע אדום – מייצג את הרפובליקה של ונציה
  • ברביע השני, צלב אדום על רקע לבן – מייצג את הרפובליקה של ג'נובה
  • ברביע השלישי, צלב לבן על על רקע כחול – מייצג את רפובליקת אמאלפי
  • ברביע הרביעי, צלב לבן על רקע אדום – מייצג את הרפובליקה של פיזה

בראש הסמל ניצב כתר זהוב שהוא מבדיל את הספינות של הצי מספינות צי הסוחר והוא מסמל את שורשיו של הצי בתקופת האימפריה הרומית.

מבנה פיקודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי האיטלקי מחולק לשבע קבוצות:

  • קבוצת קציני הקו (Corpo di stato maggiore)
  • קבוצת ההנדסה הימית (Corpo del genio navale)
  • קבוצת הכוחות הימיים (Corpo delle armi navali)
  • קבוצת הרפואה הימית (Corpo sanitario militare marittimo)
  • קבוצת המנהלה (Corpo di commissariato militare marittimo)
  • קבוצת משמר החופים (Corpo delle capitanerie di porto)
  • קבוצת הצוותים הימיים (Corpo degli equipaggi militari marittimi)

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי השייט הקרביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הצי האיטלקי הוא צי מודרני עם מגוון של ספינות. הצי נמצא בהתפתחות מתמשכת ונכון לשנת 2013 ספינות הים הפתוח של הצי כוללות: שתי נושאות מטוסים, שלוש אונייות סער אמפיביות, ארבע משחתות, שבע פריגטות ושש צוללות תקיפה. יחידות הסיור בקו החוף מפעילות: שלוש פריגטות קלות, שש קורבטות, ו-14 ספינות סיור. כמו כן מפעיל הצי 10 שולות מוקשים ומגוון של ספינות ליווי. בעתיד הקרוב מתוכננות להיכנס לשירות לפחות שש פריגטות רב תכליתיות שיחליפו את הפריגטות הישנות שבשירות וכן שתי צוללות נוספות.

תמונה סדרה ייעוד שמות הספינות
Mmi S527.jpg
סדרה 212 צוללת תקיפה Salvatore Todaro
Scirè
Sauro class.jpg
סדרת סאורו צוללת תקיפה Salvatore Pelosi
Giuliano Prini
Primo Longobardo
Gianfranco Gazzana Priaroggia
Cavour Napoli 2010.jpg
נושאת מטוסים Cavour
ITS Giuseppe Garibaldi (C 551).jpg
נושאת מטוסים Giuseppe Garibaldi
San Giorgio L9892.jpg
San Giorgio-class אוניית סער אמפיבית San Giorgio
San Marco
San Giusto
Nave Caio Duilio.jpg
Horizon-class משחתת Andrea Doria
Caio Duilio
Durand de la Penne D560.jpg
Durand de la Penne-class משחתת Luigi Durand de la Penne
Francesco Mimbelli
Nave Bergamini.jpg
Bergamini-class פריגטה Carlo Bergamini
Virginio Fasan
Maestrale-Class MAESTRALE (F 570).jpg
Maestrale-class פריגטה Maestrale
Grecale
Libeccio
Scirocco
Aliseo
Euro
Espero
Zeffiro
MM Sagittario Distant Drum 1983.jpg
Lupo-class פריגטה קלה Aviere
Bersagliere
Granatiere
Urania F552.jpg
Minerva-class קורבטה Urania
Danaide
Sfinge
Driade
Chimera
Fenice
US Navy 100528-N-3136P-207 An Italian Navy visit, board, search and seizure team returns to the Italian Navy offshore patrol vessel ITS Comandante Foscari (P-493) .jpg
Comandanti class ספינת סיור Comandante Cigala Fulgosi
Comandante Borsini
Comandante Bettica
Comandante Foscari
Spica P403.jpg
Cassiopea-class ספינת סיור Cassiopea
Libra
Spica
Vega
Orione (P 410) 01.JPG
Sirio-class ספינת סיור Sirio
Orione
Vedetta (P 407).jpg
Esploratore class ספינת סיור Esploratore
Sentinella
Vedetta
Staffetta
MM Crotone M5558.jpg
Lerici-class שולת מוקשים Milazzo
Vieste
Gaeta
Termoli
Alghero
Numana
Crotone
Viareggio
Chioggia
Rimini
Lerici
Sapri
AOR Etna.jpg
מכלית תדלוק Etna
Nave da rifornimento Vesuvio A 5329.jpg
Stromboli class מכלית תדלוק Stromboli
Vesuvio

כלי שיט מנהלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף מפעיל הצי ספינות סיוע נוספות:

  • 4 מכליות תדלוק קטנות
  • 1 ספינת בקרה אלקטרונית/ספינת תמיכה
  • 2 ספינות מחקר/ספינות תמיכה רב-תכליתיות
  • 3 ספינות סקר הידרוגרפי
  • 1 ספינת חילוץ/תיקונים
  • 2 ספינות תמיכה לצוללנים
  • 34 סירות נחיתה
  • 12 ספינות אימונים (כולל 2 ספינות מפרש)
  • 6 ספינות תובלה
  • 3 מכליות מים
  • 5 ספינות אספקה
  • 47 גוררות

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם ארץ
מוצא
ייעוד טיפוס כמות
בשירות‏[2]
McDonnell Douglas AV-8B+ Harrier II, Italy - Navy JP6657854.jpg
מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II
[3][4]
Flag of the United States.svg / Flag of the United Kingdom.svg
ארצות הברית/בריטניה
מטוס תקיפה AV-8B
TAV-8B
12
2
Piaggio P-180 Avanti.JPG
Piaggio P.180 Avanti Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס רב תכליתי P.180 3
Breguet.atlantic.fairford.arp.jpg
Br-1150 Atlantic Flag of France.svg
צרפת
מטוס סיור ימי Br-1150 8
AB.212 of Italian Air Force.JPG
בל 212 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק ימי AB-212ASW
AB-212NLA
16
6
NH Industries NH-90NFH, Italy - Navy JP7306250.jpg
NHIndustries NH90 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק ימי/מסוק תובלה NH90 NFH
NH90 TTH
5 (41 בהזמנה)
0 (10 בהזמנה)
551-sh3d-esDragon-Hammer92.jpg
Sikorsky SH-3 Sea King Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק ימי/מסוק תובלה ASH-3DNLA 2
Westland.eh101.merlin.fairford.arp.jpg
AgustaWestland AW101 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק ימי
מסוק תובלה
מסוק שליטה ובקרה
110-ASW
410-ASH/413-TTH
112-AEW
10
8
4
Schiebel Camcopter S-100 at ILA 2010.jpg
Camcopter S-100 Flag of Austria.svg
אוסטריה
כלי טיס בלתי מאויש S-100 2

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבית של הצי (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]