מר איברהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מר איברהים
Monsieur Ibrahim
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של אריק-עמנואל שמיט
בימוי פרנסואה דופירון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורנט פטי, מישל פטי
תסריט אריק-עמנואל שמיט, פרנסואה דופירון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דומיניק פייסה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים עומר שריף
פייר בולאנז'ה
ז'ילבר מלקי
מוזיקה דובי זלצר
צילום רמי שברין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ARP Sélection, France 3 Cinéma עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ARP Sélection
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 17 בספטמבר 2003
משך הקרנה 94 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 5,300,000 אירו
הכנסות $11,600,000
הכנסות באתר מוג'ו monsieuribrahim
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מר איברהיםצרפתית: Monsieur Ibrahim) הוא סרט קולנוע צרפתי משנת 2003, בבימויו של פרנסואה דופירון, עם עומר שריף ופייר בולאנז'ה בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן והמחזה "מר איברהים ופרחי הקוראן" ("Monsieur Ibrahim et les fleurs du Coran") של אריק-עמנואל שמיט (2001).

עלילת הסרט מתרחשת ברובע מעורב בפריז של שנות ה-60, עם זונות רחוב רבות ובו גרים יהודים, נוצרים ומוסלמים ובו מתפתחת ידידות אמיצה בן נער יהודי יתום, לבעל מכולת מוסלמי מבוגר.

עומר שריף זכה בפרס סזאר לשחקן הטוב ביותר ולפרס אהדת הקהל בפסטיבל הסרטים של ונציה.

פייר בולאנז'ה זכה בפרס silver hugo לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בשיקגו.

הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה/מואיז המכונה "מומו" (פייר בולאנז'ה) הוא נער יהודי בן 16 הגר עם אביו ברובע בפריז בו גרים יהודים, מוסלמים ונוצרים. אמו עזבה אותם כשהיה תינוק ואביו נמצא בדיכאון. מומו מנהל למעשה את משק הבית. הוא קונה את המצרכים במכולת של מר איברהים ולפעמים גם לוקח דברים ללא רשות. איברהים מבחין בזה אך לא מגיב כי לדבריו עדיף שיגנוב אצלו ולא במקומות אחרים שם ימצא עצמו בכלא כמו נערים אחרים מהשכונה.

איברהם הוא אלמן טורקי מוסלמי סופי והוא מחבב את מומו כבנו. בגיל 16 מומו שובר את קופסת החיסכון שלו ובכסף הוא מקבל חינוך מיני ראשון אצל הזונות ברחוב.

לרחוב ההומה מגיע צוות הסרטה עם כוכבת (איזבל אג'אני) וכולם מסתכלים עליה בהערצה ואיברהים נותן לה בקבוק מים חינם.

מומו מחזר אחרי הנערה היהודיה מרים ויחסיהם יודעים עליות ומורדות.

אביו של מומו מפוטר ועוזב את הבית; שוטר מודיע למומו כי אביו התאבד בהשליכו את עצמו לפני רכבת. אמו של מומו מגיעה לחפש אחריו אך מומו אומר לה שמומו אינו גר שם וכי שמו מוחמד.

איברהים מאמץ באופן רשמי את מומו. הוא קונה רכב מהודר (סימקה ארונד ספורט), לומד נהיגה בעזרתו של מומו ומחליט לנסוע איתו לכפר הולדתו בטורקיה. הם מבקרים במסגד סופי וחוזים בריקוד המעגלי של המאמינים.

בדרך לכפר קורית תאונה, הרכב מתהפך ואיברהים נפצע קשה ומת כשמומו לידו. הוא מוריש למומו את כל רכושו.

בסוף רואים את מומו המבוגר יושב במכולת ומבחין בילד גונב אך לא מעיר לו..

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
עומר שריף איברהים בעל מכולת
פייר בולאנז'ה משה/מומו
ז'ילבר מלקי אבא של מומו
איזבל רנו אמא של מומו
לולה ניימרק מרים חברה של מומו
אן סוארז סלביה זונה
פאטו מאטה גבין זונה
איזבל אג'אני כוכבת קולנוע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]