אירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יורו" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחרות כדורגל אירופאית, ראו אליפות אירופה בכדורגל.
אירו
שם המטבע שם רשמי Euro, ευρώ, евро, שמות שונים בשפות שונות
ISO 4217 EUR
משתמש(ים) מדינות "גוש האירו": אוסטריה, אסטוניה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג,לטביה, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קפריסין.
מדינות נוספות: אנדורה, מונטנגרו, מונאקו, סן מרינו, קוסובו, קריית הוותיקן.
יחידות משנה
1/100 אירו סנט
סמל
מטבעות בשימוש 1, 2‏[1], 5, 10, 20 ו־50 סנטים
1 אירו ו־2 אירו
שטרות בשימוש 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו־500 אירו
בנק מרכזי הבנק המרכזי האירופי
אתר אינטרנט http://www.ecb.int

██ גוש האירו (18)

██ מדינות האיחוד האירופי המחויבות לאמץ את האירו בעתיד (8)

██ מדינה חברה באיחוד האירופי בעלת פטור מאימוץ האירו (הממלכה המאוחדת ודנמרק) (2)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (4)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (2)

האירו (Euro, מסומן €; ולפי תקן ISO 4217 סימנו הבנקאי הוא EUR) הוא המטבע האחיד של שמונה־עשרה מתוך עשרים ושמונה המדינות החברות באיחוד האירופי. מדינות אלו מכונות גוש האירו.

המדינות המשתמשות באירו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברות הוותיקות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו הן הממלכה המאוחדת, דנמרק ושבדיה, ולא צפוי כי מדינות אלו תצטרפנה בעתיד הקרוב.‏[3]

חברות נוספות באיחוד האירופי שאינן חלק מגוש האירו הן ארבע מתוך עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב־1 במאי 2004: הונגריה, ליטא, פולין וצ'כיה. מדינות אלו התחייבו לאמץ את האירו כשיעמדו בתנאים הכלכליים הנדרשים על פי אמנת מאסטריכט. בולגריה ורומניה שהצטרפו לאיחוד ב־1 בינואר 2007 וקרואטיה שהצטרפה ב-1 ביולי 2013 גם הן אינן חלק מגוש האירו.

בנובמבר 2010 כתב ולדימיר פוטין בעיתון הגרמני Süddeutsche Zeitung כי בהחלט אפשרי שרוסיה תצטרף בעתיד לגוש האירו.

שם המטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל המסמכים של האיחוד האירופי שם המטבע הוא Euro,‏ ευρώ באלפבית יווני או евро באלפבית קירילי. צורת הרבים של שם המטבע לא מוגדרת באופן אחיד, והיא משתנה משפה לשפה. במסמכים אחרים מותר שימוש בשם שונה למטבע, לפי שפת המסמך.

השם "אירו" נגזר מהמילה אירופה, ובכל שפה הוא מבוטא כפי שמבוטאת תחילתה של המילה "אירופה". מכיוון שצורת ההגייה של המילה "אירופה" משתנה ממדינה למדינה, משתנה בהתאם גם צורת ההגייה של שם המטבע.

בגרמנית מבוטא שם המטבע כאוֹירו, באנגלית מבוטא שם המטבע כ"יורו", בספרדית ואיטלקית כ"אֶאוּרו", וביוונית כ"אֶברוֹ", וכו'. יחידת המשנה קרויה אירו־סנט (Euro cent) או בקיצור סנט (cent), אבל ביוונית היא קרויה לפטה (λέπτα). בצרפתית מקובל להשתמש במילה "סַנְטִים" (centime), הן משום שכך נקרא החלק המאה של הפרנק הצרפתי, והן כדי למנוע בלבול, שכן משמעות המילה cent בצרפתית היא "מאה". באיטלקית נקרא הסנט בלשון הדיבור צֶ'נְטֶזִימוֹ (centesimo).

בעברית, שמו הרשמי של המטבע, כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית, הוא "אירו", הנגזר מהמילה "אירופה".‏[4] בנק ישראל ורוב העיתונים בעברית נוהגים על־פי הקביעה הזאת. גם הצורה "יורו", על־פי הגיית שם המטבע באנגלית, מקובלת בלשון הדיבור.

הקיצור לאירו בכל מדינות אירופה בהן משתמשים באותיות לטיניות הוא EUR, לפי קוד ISO 4217 של המטבע. הקוד הזה חורג מהכללים הקבועים של תקן ISO, על פיו קוד של יחידת מטבע שאינו מטבע לאומי מתחיל ב־X. ביוון, שאיננה משתמשת באלפבית הלטיני, נהוג קיצור שונה בתקשורת המקומית. אין סימון רשמי לסנט.

אחריות מוניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

השקת האירו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע קיצור שער
פרנק לוקסמבורגי (LUF) 40.3399
אסקודו פורטוגלי (PTE) 200.482
פזטה ספרדית (ESP) 166.386
דרכמה יוונית (GRD) 340.750
טולר סלובני (SIT) 239.640
לירה מלטזית (MTL) 0.4293
לירה קפריסאית (CYP) 0.585274
קורונה סלובקית (SKK) 30.1260
לטס לטבי (LVL) 0.702804
מטבע קיצור שער
שילינג אוסטרי (ATS) 13.7603
קרון אסטוני (EEK) 15.6466
פרנק בלגי (BEF) 40.3399
גילדן הולנדי (NLG) 2.20371
מרק פיני (FIM) 5.94573
פרנק צרפתי (FRF) 6.55957
מארק גרמני (DEM) 1.95583
פאונד אירי (IEP) 0.787564
לירה איטלקית (ITL) 1936.27

האירו הושק ב־1 בינואר 1999 והחליף את יחידת המטבע האירופית בשער חליפין זהה. באותו יום היה שווי של אירו אחד 1.17 דולר אמריקאי. האירו החליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות עד להפיכתו להילך חוקי יחיד ב־1 בינואר 2002.

המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי־משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים נמשך עד ה־1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו.

שערי ההמרה של המטבעות הישנים לאירו מוצגים בטבלה שמשמאל. תאריך קביעת שער החליפין של 11 המטבעות הראשונים היה ב־31 בדצמבר 1998. יוון צורפה לגוש האירו מאוחר יותר, והדרכמה היוונית הוצמדה לאירו ב־1 בינואר 2001. מטבעות נוספים צורפו במועד מאוחר יותר, ובהם הטולר הסלובני ב־11 ביולי 2006, הלירה המלטזית והלירה הקפריסאית ב־10 ביולי 2007 והקורונה הסלובקית ב־28 במאי 2008.

דולר לאירו
1999–2011
שנה הנמוך ביותר ↓ הגבוה ביותר ↑
תאריך שער תאריך שער
1999 03 Dec $1.0015 05 Jan $1.1790
2000 26 Oct $0.8252 06 Jan $1.0388
2001 06 Jul $0.8384 05 Jan $0.9545
2002 28 Jan $0.8578 31 Dec $1.0487
2003 08 Jan $1.0377 31 Dec $1.2630
2004 14 May $1.1802 28 Dec $1.3633
2005 15 Nov $1.1667 03 Jan $1.3507
2006 02 Jan $1.1826 05 Dec $1.3331
2007 12 Jan $1.2893 27 Nov $1.4874
2008 27 Oct $1.2460 15 Jul $1.5990
2009 04 Mar $1.2555 03 Dec $1.5120
2010 08 Jun $1.1942 13 Jan $1.4563
2011 10 Jan $1.2903 4 May $1.4882
Source: Euro exchange rates in USD, ECB

המטבעות שהוחלפו לאחר תאריך ההשקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות האירו מול הדולר לאחר ההשקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השקתו היה שוויו של אירו אחד 1.17 דולר. בתחילת דרכו הפגין האירו חולשה והגיע עד לשווי של 0.825 דולר (באוקטובר 2000), אך לאחר מכן החל במגמה של התחזקות כלפי הדולר והחל מסוף 2003 הגיע לרמות סביב 1.25 דולר לאירו והתייצב בשנים שלאחר מכן. בשנת 2007 החל המטבע להתחזק שוב, וביולי 2008, ערב פרוץ משבר האשראי העולמי במלוא עוזו, הגיע לשיא של כמעט 1.6 דולר לאירו. ממועד זה החל האירו במסע של החלשות כלפי הדולר, ומדצמבר 2009, עת היה שוויו כ־1.51 דולר לאירו, ועל רקע המשבר בגוש האירו ביוני 2010, החל שערו להתדרדר עד לרמות של פחות מ־1.2.

תיאור המטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירו הוא יחידת המטבע העיקרית. יחידת המשנה היא סנט. מאה סנטים מהווים אירו אחד.

שטרות האירו אחידים בכל המדינות החברות בגוש האירו, והם מודפסים בערכים של 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו־500 אירו. על השטרות מודפסים איורים של גשרים ושערים בדויים, לפי סגנונות אדריכליים שונים, כדי לא לקשר אותם למדינות מסוימות.

מטבעות האירו מוטבעים בערכים של 1 סנט, 2 סנטים‏[1], 5 סנטים, 10 סנטים, 20 סנטים, 50 סנטים, 1 אירו ו־ 2 אירו . למטבעות האירו צד אחד המשותף לכל מדינות גוש האירו, ואילו הצד השני שונה ממדינה למדינה ומותאם למורשת המקומית. עם זאת, המטבעות נחשבים הילך חוקי בכל גוש האירו, ללא תלות בהטבעה על הצד הלאומי של המטבע. לארבע מדינות בגוש האירו שאינן חברות באיחוד (מונאקו, סן מרינו,אנדורה וקריית הוותיקן) יש זכות להטביע מטבעות עם הצד הייחודי להן.
הצד האחורי של מטבעות 2 אירו משמש את המדינות השונות, בנוסף לעיצוב הרגיל, גם לציון אירועים לאומיים מיוחדים. כל מדינה זכאית להטביע פעם בשנה מטבעות 2 אירו עם צד אחורי מיוחד לציון אירועים אלו.

כמו כן מוטבעים מטבעות לאספנים, שאינם מיועדים לשימוש יום־יומי ואינם מהווים הילך חוקי מחוץ למדינה בה הוטבעו.

השטרות (פנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטרות (גב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות מטבע של 1 אירו (הצד הלאומי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערי חליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער חליפין נוכחי עבור EUR
מהאתר Google Finance: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר XE.com: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD
מהאתר OANDA.com: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 בפינלנד והולנד לא נעשה שימוש במטבעות 1 ו־2 סנט כיוון שהטיפול בערכים קטנים אלו נחשב ללא כדאי מבחינה כלכלית. עם זאת, גם במדינות אלו המטבעות נחשבים להילך חוקי.
  2. ^ בנוסף לכל אלה, יש קבוצה של מדינות באפריקה שהיו בעבר מושבות צרפתיות ואשר נהגו להצמיד את המטבעות שלהן (פרנק CFA) לפרנק הצרפתי הצמדה מלאה. כיום הן מצמידות את מטבעותיהן לאירו.
  3. ^ הממלכה המאוחדת ודנמרק הצטרפו לאמנת מאסטריכט אחרי שהוסכם כי הן אינן מחויבות להצטרף לאירו. שבדיה מחויבת רשמית להצטרף, אך בשל משאל עם שנערך ב־14 בספטמבר 2003 בו התנגדו רוב אזרחיה להצטרפות לאירו היא נמנעת מהצטרפות. ההימנעות מתבטאת בכך שהיא איננה מצטרפת למנגנון החליפין ERM-II, שהוא אחד מהקריטריונים הכלכליים לקבלה לאירו. הקרונה הדנית הייתה צמודה למארק הגרמני, וכעת היא צמודה לאירו, כך שלהימנעותה של דנמרק מהצטרפות לגוש האירו משמעות סמלית בעיקר.
  4. ^ אירו או יורו - מה שם המטבע?
  5. ^ Latvia Wins Final EU Approval to Adopt Euro on Jan. 1 Next Year