משמעת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או בעלי חיים[דרוש מקור], לעתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.
אפשר להבדיל בין משמעת עצמית - שבה אדם כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.
תוכן עניינים |
[עריכה] משמעת ארגונית
משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.
דוגמאות למשמעת בארגונים שונים:
[עריכה] האמצעים שבה משתמשת קבוצה חברתית להשלטת משמעת
- תהליך חינוכי המורכב משיחות, הסברים וכיוצא בזה.
- לחץ חברתי/לחץ קבוצתי.
- שכנוע סוגסטיבי ושטיפת מוח.
- סנקציות או ענישה, במקרה של הפרת המשמעת.
- מתן גמולים מסוגים שונים בתמורה לקיום המשמעת.
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרו של יגאל עילם, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 557-555
