שטיפת מוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שטיפת מוח, "שינוי חשיבתי"[דרוש מקור], "אינדוקטרינציה"[דרושה הבהרה] או "חינוך מחדש" הוא שינוי מהותי של מערכת אמונותיו, עמדותיו והתנהגותו של אדם, המושג בדרכי שכנוע תוקפניות ומניפולטיביות, תוך דריסת תפישת עולמו הקודמת של האדם.

מקור המונח "שטיפת מוח" הוא במושג הסיני צִ'י נָאוֹ (洗脑) שפירושו "לשטוף את המוח". השימוש הראשון בשטיפת מוח בא כחלק משיטות השכנוע הכפוי שנקטו הקומוניסטים בסין במסגרת מה שכינו "בנייה מחדש" (改造) של צורות החשיבה הפיאודליות, כביכול, ששררו אצל סינים בתקופות שלפני המהפכה הקומוניסטית בסין. המונח זכה לתפוצה רחבה אחרי שבמהלך מלחמת קוריאה בשנות החמישים של המאה העשרים דווח על מספר רב של שבויים אמריקניים, שאימצו את הרעיון הקומוניסטי אחרי שעונו בעת שביים בשיטות כמו מניעת שינה. מטרתם העיקרית של הסינים הייתה להקטין את מספר השומרים הנדרש כדי להשגיח על השבויים. למרות הפרסום הרב שניתן לשטיפת המוח ככלי לשינוי תודעתי, ממחקרים שנעשו בשטופי המוח התברר כי השפעת השינוי האידאולוגי התפוגגה במהירות אחרי שחרורם מהשבי.

טענות לשימוש בטכניקות של שטיפת מוח או דומות להן הושמעו גם ביחס לכתות דתיות שונות, ובמיוחד בהתייחס לשימוש בחזרה אינסופית על עיקרים מסוימים לאורך שעות ארוכות, הגבלת נגישות למידע, מניעת שינה וכדומה. עם זאת, מחקרים שונים שבוצעו לא הצליחו לאשר את הטיעון שקיימת שיטה יעילה ואפקטיבית לשטיפת מוח או שינוי תודעתי מתמשך. למעשה, רוב הממצאים מורים על–כך שהשינוי הניתן להשגה באמצעות טכניקות אלו אינו יכול לעמוד בפני עצמו למשך פרק זמן ארוך ונדרשת "תמיכה" באמצעות אינדוקטרינציה מתמדת, שינוי הסביבה הפיזית של הקרבן באופן תמידי, שינוי פעיל באורחות החיים, מניעת חשיפה למידע או צורת חשיבה אחרת, וכן הלאה.

אמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, שטיפת מוח נעשית באמצעים הבאים:

  • הטפות חוזרות ונשנות
  • לחץ חברתי
  • עידוד לקבלת החלטות מרחיקות לכת על פי "הדעות החדשות", שאחריהן לאדם לא נוח להודות בפני עצמו בטעות, כגון תרומת סכומי כסף גדולים
  • עינויים
  • יצירת תלות פיזית ונפשית באנשים המפעילים את שטיפת המוח
  • מניעת תנאים המאפשרים חשיבה שקולה, כגון:
    • מניעת שינה.
    • יצירת חסך חושי.
    • עידוד רגשי אשם ונחיתות.
    • הגבלת גישה למידע.
    • הפחדת מי שמביע ביקורת ומי שמקשיב לביקורת.
    • השמת האדם בחברתם של מי שאי אפשר לנהל אתם דיון הגיוני. למשל, השמת האדם בחברת שטופי מוח, חולי נפש או משתפי פעולה גלויים (סוהרים) או סמויים (שחקנים) עם שוטפי המוח.
    • מתן סמים או תרופות פסיכיאטריות שאינן נחוצות, או מניעת טיפול תרופתי פסיכיאטרי נחוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]