משפט דה-מואבר
משפט דה-מואבר, שקרוי על שמו של אברהם דה-מואבר (Abraham de Moivre), קובע שלכל מספר ממשי x ולכל מספר שלם n מתקיים
, כאשר i היא היחידה המרוכבת.
הנוסחה חשובה משום שהיא מקשרת בין מספרים מרוכבים וטריגונומטריה.
את נוסחת דה-מואבר אפשר להוכיח, באינדוקציה, מן הזהות
, השקולה לזהויות הטריגונומטריות
ו-
.
לנוסחה יש שני שימושים עיקריים: הוצאת שורש ממספר מרוכב, והצגת הגדלים הטריגונומטריים
ו-
כפולינומים ב-
ו-
, בהתאמה. כך למשל,
-- ראו פולינומי צ'בישב.
אברהם דה-מואבר היה חבר טוב של אייזק ניוטון, בשנת 1698 הוא כתב שנוסחה זו הייתה ידועה לניוטון עוד ב-1676. ניתן להגיע לנוסחה זאת בקלות מנוסחת אוילר (שהתגלתה מאוחר יותר).
[עריכה] הוצאת שורש מרוכב
ניתן להשתמש בנוסחת דה-מואבר כדי לחשב את השורשים מסדר n של מספר מרוכב כלשהו. אם z הוא מספר מרוכב שונה מאפס, ניתן לייצג אותו באופן יחיד בצורה
, כאשר
ו-
.
המספר
(עם
), הוא שורש מסדר n של z אם
, כלומר, לפי נוסחת דה-מואבר,
. זה קורה בדיוק כאשר :
כיוון שלכל מספר חיובי קיים שורש חיובי יחיד מסדר n וכיוון שהפונקציות הטריגונומטריות מחזוריות, עם מחזור
:
כאשר
, ואלו בדיוק n השורשים של z.

