משקפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משקפת
חיילי צה"ל משתמשים בציוד לראייה למרחק, כולל במשקפת
משקפת של הצי האמריקני

משקפת (מילה נרדפת: מצופית) היא אמצעי תצפית המסייע בצפייה למרחק. משקפת מאפשרת לראות דברים רחוקים כשהם נראים גדולים יותר וקרובים יותר, מאשר בצפייה בעין בלתי מצוידת. את המילה חידש אליעזר בן-יהודה בשנת 1896 כגזירה תניינית של המילה משקפיים, במקור במשמעות של טלסקופ.

רכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עצמית - העדשה הרחוקה מהעין שתפקידה לכנס אור. קוטר העוצמית נמדד במילימטרים וככל שהיא גדולה יותר כך גדלה יכולת איסוף האור של המשקפת. ליכולת זו חשיבות כאשר נעשה שימוש במשקפת בתנאי תאורה נמוכים ולצפיה בכוכבים.
  • עינית - קרויה גם אוקולר, אשר סמוך לו נמצא אישון היציאה הנראה כעיגול מואר הצף מעל העינית. בשימוש במשקפת היא הקרובה לעין. רצוי שכל האור היוצא מהמשקפת יגיע לעין של הצופה ולכן יש חשיבות לכך שאישוני הצופה יהיו ממול אישוני היציאה של המשקפת.
  • ציפוי העדשות - תפקידו למנוע איבוד אור. משטח עדשה מחזיר כארבעה אחוזים מהאור החודר דרכו. בכל עדשה שני משטחי עדשה והכפלת איבוד האור בכל משטח עדשה בסך משטחי העדשה שבכל הרכיבים האופטיים שבמשקפת עלול להביא לאיבוד אור של מעל לחמישים אחוז. מקובל לצפות את העדשות במגנזיום פלואוריד או בציפויים המורכבים ממספר שכבות של חומרים שונים. שימוש בשיטה היקרה ביותר מאפשר לתשעים וחמישה אחוזים מהאור להגיע אל העין.
  • מיקוד העדשות - כיוון עיניות המשקפת בהתאם ליכולת הראייה של העין ובהתאם למרחק שאליו צופים. ישנן משקפות בעלות מיקוד קבוע שאינו ניתן לכיוון. במשקפות אחרות קיים מיקוד דו-עיני שמאפשר למקד כל עינית באופן עצמאי. וישנן משקפות בעלות מיקוד מרכזי, במשקפות אלו קיים גלגל מיקוד מרכזי שמאפשר למקד את שתי העיניות בפעולה אחת ובנוסף בורג מיקוד המאפשר לכוון את העינית הימנית באופן עצמאי כדי להתגבר על פער במיקוד בין שתי העיניים.
  • מערכת מנסרות (פריזמות) - למערכת זו שלושה תפקידים: קיצור אורך המשקפת על ידי "קיפול" מסלול האור שעובר דרכה, הקטנת משקל המשקפת וכן יצירת דמות ישרה ומקבילה. ישנם שלושה סוגי מנסרות: PORRO שבה המרחק בין העיניות קטן מהמרחק בין העוצמיות ובה למסלול האור צורה של האות N‏, REVERSE PORRO שבה המרחק בין העוצמיות קטן מהמרחק בין העיניות, ROOF שבה המרחק בין העיניות ובין העוצמיות זהה.
  • מפתח המשקפת - חופש תנועה של שני צידי המשקפת המאפשר להתאים את העדשות למרכזי העיניים של הצופה.
  • ציפוי גוף המשקפת - ישנן משקפות שנעטפות בגומי עבה וחזק להגנה מפני לחות ומפני חבטות בשעת נפילה וכן לשיפור נוחות האחיזה.
  • רצועת צוואר - שימוש בה עשוי למנוע את נפילת המשקפת ואת אבדן הקולימציה - המקבילות של שתי המערכות האופטיות - העלולה להגרם כתוצאה מהמכה שהמשקפת תקבל.
  • חצובה - מתקן המחזיק את המשקפת. חצובות נמצאות בשימוש בעיקר במשקפות כבדות במיוחד.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדלה - בכל משקפת ליד אחת העיניות חרוטים שני מספרים המשקפים את קוטר העוצמיות ואת כושר ההגדלה של המשקפת. לדוגמה 7X50 זו משקפת בעלת כושר הגדלה פי 7 ועוצמיות בקוטר 50 מילימטר.

אישון היציאה - קוטר קונוס האור היוצא מהמשקפת אל העין. את קוטר אישון היציאה ניתן לקבל כאשר מחלקים את קוטר העוצמיות של המשקפת בכושר ההגדלה שלה. לדוגמה למשקפת 7X42 אישון יציאה 6 מ"מ.

שדה הראייה - זהו רוחב שדה הראייה שניתן לראות מבעד למשקפת. שדה הראייה הוא במעלות, אך בדרך כלל הוא מבוטא במטרים בהתייחס למרחק של אלף מטרים.

בהירות יחסית - קיים מושג הנקרא בהירות יחסית והוא מחושב באופן הבא: מחלקים את גודל האובייקטיב בהגדלה ואת התוצאה מעלים בריבוע. לדוגמה: הבהירות היחסית של משקפת 50X7 היא 50/7 = 7.1 ו-(7.1) בריבוע הוא בקירוב 50. זו בהירות יחסית שאין כמעט לאף משקפת. אפילו למשקפות 50X12 הבהירות היחסית היא מעט למעלה מ-20.

סוגי משקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקפות קומפקטיות
  • משקפות שדה
  • מונוקולר - משקפת שבה טלסקופ אחד בלבד.
  • משקפות זום - משקפות שעוצמת ההגדלה שלהן ניתנת לשינוי.
  • משקפות אטומות למים - התקן המקובל למשקפות אלו דורש שלאחר שהות במי ים בעומק חמישה מטרים, במשך חמש דקות לפחות, המשקפת תישאר יבשה בפנים ותקינה. משקפות אלו ממולאות בחנקן במקום באוויר והברגותיהן אטומות בטבעות איטום.

בחירת משקפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת משקפת היא בהתאם למטרת השימוש במשקפת. משקפות עשויות לשמש למגוון מטרות: ימאות, צפרות, תיאטרון, אסטרונומיה, צפייה בלילה וכן למעקב וריגול.

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקאים וגנרלים בכירים נוהגים להצטלם עם משקפת ותמונות שלהם צופים במשקפת מתפרסמות רבות בתקשורת. תמונות כאלו של ראש אמ"ן והרמטכ"ל התפרסמו בישראל כבר בשנות ה-60‏[1][2]. דורון רוזנבלום הגדיר את המשקפת כרקוויזיט המודיע שיש צופה לבית ישראל באופן הנותן לציבור תחושה של ביטחון‏[3].

במספר מקרים צולמו מנהיגים צופים במשקפת מכוסה, דבר שהביא ללעג כלפי המצולם. במיוחד זכור המקרה בו עמיר פרץ כשר הביטחון צפה בתרגיל במשקפת מכוסה‏[4], אולם גם אריאל שרון[5], הנשיא ג'ורג' ווקר בוש[6] וראש ממשלת נפאל צולמו צופים במשקפת מכוסה‏[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]