מילה נרדפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימיםיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד. מילון מיוחד למיפוי מילים נרדפות מכונה "אגרון" או "תזאורוס".

תופעת המילים הנרדפות קיימת כמעט בכל חלקי הדיבר (שמות עצם, תואר השם/תואר הפועל, פעלים, מילות יחס וכו'), אם כי בכל קבוצה של מילים נרדפות ישתייכו כל המילים לחלק דיבר אחד.

תפקידן של מילים נרדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת המילים הנרדפות היא לכאורה מעמסה על דוברי השפה, שכן היא פוגעת ביעילות של השפה כאמצעי תקשורת. אמצעי תקשורת יעיל הוא בדרך-כלל כזה שיש בו התאמה חד-חד-ערכית בין צורה לבין משמעות. אילו יחס כזה היה מתקיים בשפות טבעיות, הרי לכל מילה או מורפמה הייתה רק משמעות אחת, ולכל משמעות הייתה רק מילה או מורפמה אחת שמתאימה לה, ותופעת המילים הנרדפות לא הייתה קיימת.

תופעת המילים הנרדפות אכן נוצרה בחלקה כתוצאה מ"תאונות היסטוריות" בתולדותיה של שפה כלשהי. בעברית למשל, המילים "אווירון" ו"מטוס" נוצרו שתיהן באותה תקופה, בידי שני אנשים שונים, כשמות לכלי תחבורה חדש. שתיהן נכנסו לשימוש והפכו מילים נרדפות בשפה. אף על-פי-כן, ברוב המקרים תופעת המילים הנרדפות משרתת צורך חברתי או לשוני שאינו קשור ישירות בתפקידה של השפה כאמצעי תקשורת. בעברית ישראלית למשל, המילה "כעס", היא המילה לתיאור תחושה מסוימת של אי-נחת, אולם קיימות גם המילים "חרון" ו"חימה" ששימוש בהן מעיד על "לשון גבוהה" או על תחכום לשוני. שימוש במילים "חרון" או "חימה" מעיד על הדובר שהוא בעל יכולות לשוניות גבוהות, או מעיד על טקסט מסוים שהוא שייך לסוגה עילית, כגון שירה.

בספרות המזרח הקדום נוצר סגנון שעודד שימוש במילים נרדפות כאמצעי סגנוני (ראו להלן). לפיכך, שפות שמיות רבות, בכלל זה עברית מקראית, אוגריתית וערבית קלאסית, כוללות קבוצות רבות של מילים נרדפות. חוקרי ספרות המזרח הקדום מעריכים שחלק מהקבוצות האלה נוצרו במכוון בידי סופרים כדי לשמר את האמצעי הסגנוני הזה.

הסיבות להיווצרות מילים נרדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר למנות מספר סיבות להיווצרות מילים נרדפות:

  1. קליטת מילים מרבדים היסטוריים שונים של השפה אל רובד אחד מאוחר יותר. למשל, עברית ישראלית שאלה את המילים "שמש" ו"ירח" מן העברית המקראית, ואת המילים הנרדפות "חמה" ו"לבנה" (בהתאמה) מלשון חז"ל. בעברית ישראלית המילים המקראיות והמילים מלשון חז"ל משמשות באותה משמעות בדיוק, אם כי המילים מלשון המקרא נחשבות ללשון יום יום בעוד המילים מלשון חז"ל מסומנות כמשלב שפה גבוה.
  2. יצירת שני תחדישים בו-זמנית. בדרך כלל, במצב כזה, אחד התחדישים נדחק מפני התחדיש האחר, כך שרק אחד מהם שורד בשפה, אולם לפעמים שניהם ממשיכים לשמש בשפה כמילים נרדפות, כמו במקרה של "אווירון" ו"מטוס" המוזכר לעיל.
  3. התמזגות של אוצר מילים משני ניבים (דיאלקטים) של השפה. למשל באנגלית המילים lorry ו-truck הן שתי מילים שמשמעותן "משאית", הראשונה משמשת בעיקר בבריטניה והאחרונה בעיקר באמריקה הצפונית. במקומות שבהם חיים דוברי אנגלית ממוצא בריטי וממוצא אמריקני יחד, שתי המילים ייחשבו כמילים נרדפות. במצבים כאלה העדפת מילה מסוימת על-פני האחרת עשויה להעיד על מוצאו של הדובר.
  4. שאילת מילה זרה בצד יצירת תחדיש באותה משמעות. המילה "הליקופטר", למשל, היא מילה שאולה ממקור זר, בעוד המילה "מסוק" היא תחדיש עברי מקורי. כיום שתי המילים משמשות זו בצד זו.
  5. שאילת מילה זרה בצד מילה קיימת. "אסטרטגיה" - מילה שהושאלה בעת האחרונה, בצד "תחבולה" - מילה מספר משלי ו"תכסיס" - מילה מלשון חז"ל. יש גם מקרים של השאלה בחזרה של מילה, לאחר שזו שינתה את הגייתה בשפה הזרה: "כבל" לצד "חבל" ו"אילית" לצד "עילית".
  6. שאילת משמעויות חדשות למילים ותיקות. לדוגמה: לפני השפעת השפה האנגלית על העברית, לא היה שום קשר בין המילים "החמרה" ו"הסלמה". כיום הן מילים נרדפות.
  7. קיימים זוגות של מילים נרדפות שיש סימנים לכך שבעבר הן היו אותה המילה בדיוק. למשל, זוג המילים "צל" ו"הטל", שהמילה המקבילה להן בערבית היא ظل (תעתיק: ט'ל); או צמד המילים "טפר" ו"ציפורן", שהמילה המקבילה להן בערבית היא ظفر (תעתיק: ט'פר). החשד שבעבר כל אחד מצדי המילים הנרדפות הללו היה מילה בודדת עולה מן העובדה שמילים שנכתבות בערבית באות טי"ת-שינית, שחדלה להתקיים בשפות הכנעניות, נכתבות בעברית או בטי"ת רגילה או באות צד"י. דהיינו, מעתק ההגאים היה לעתים מטי"ת-נחצית לטי"ת רגילה, לעתים לצד"י, ולא מן הנמנע שלעתים – לשתיהן גם יחד.

מילים נרדפות בספרות הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח הקדום היה מקובל סגנון ספרותי שבו שימשו מילים נרדפות כאמצעי אמנותי מרכזי. סגנון זה ניכר היטב בתנ"ך ובשירה האוגריתית. הסגנון המובהק ביותר שמשתמש במילים נרדפות הוא התקבולת. יש סוגים שונים של תקבולות. הסוג שבו שני אגפי התקבולת זהים במשמעותם מכונה "תקבולת נרדפת" ובו מוצאים לעתים קרובות שתי מילים זהות או קרובות במשמעותן, כל אחת באגף אחר של התקבולת. לדוגמה:

למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק

תהילים ב', א'

בתקבולת זו המילה "גויים" היא מילה נרדפת למילה "לאומים", והביטוי "רגשו גויים" שקולה במשמעותו לביטוי "יהגו ריק". פעמים רבות משמשות תקבולות נרדפות אמצעי להבנת משמעותן של מילים יחידאיות, בהנחה שיש להן מילה נרדפת מוכרת באגף האחר של התקבולת. יש להשתמש באמצעי זה בזהירות - אמצעי התקבולת היה נפוץ כל כך בשירת המזרח הקדום, עד שלפעמים השתמשו במילים בעלות משמעות קרובה אך לא שקולה כמילים נרדפות רק לצורך יצירת התקבולת.

מילים נרדפות שימשו בספרות המזרח הקדום כאמצעי סגנוני גם בפרוזה. בתנ"ך יש לכך דוגמאות רבות, כגון:

  • מוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ" (בראשית, ט', ב')
  • "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית, י"א, א')

כמה מפרשני המקרא הסבירו את הגיוון הסגנוני בדרך שונה: לדעתם יש הבדלים דקים במובנם של המילים הנרדפות, והם חתרו להוכיח את הדבר ממופעים שונים של המילים הללו לאורך כל המקרא. המייצגים הבולטים ביותר של כיוון פרשני זה הם הגר"א ובעיקר המלבי"ם. פירושיו של המלבי"ם למילים הנרדפות פזורים בפירושו לכל המקרא, וגם כונסו בנפרד בהקדמתו לספר ויקרא, הנקראת "איילת השחר", וכן בחוברת בשם 'יאיר אור - בנתיבות שמות ופעלים הנרדפים'. בפסוק שהוזכר לעיל, "שפה אחת ודברים אחדים", הוא מפרש: "שפה" - שפת הדיבור. "דברים" - רעיונות. דוגמה נוספת היא ההבדל בין הביטוי "על-כן" לבין המילה "לכן" ישנו הבדל; על-כן נאמר דברים שהתרחשו בזמן עבר או בינוני, והמילה לכן נאמרת על דברים שעתידים להתרחש.‏[1]

הבדלים בין מילים נרדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קרובות המילים הנרדפות משמשות זו לצד זו, אך יש ביניהם הבדלים מסוגים שונים:

משלב לשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלב לשוני הוא הרמה של המילה בשפה, כלומר: סלנג, שפת יום-יום או שפה גבוהה. לדוגמה:

חושך - עלטה
סוד - רז
סוף - קץ
אני - אנוכי
עני - רש

הבדל קונוטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קיים הבדל קונוטציה בין מילים נרדפות, כלומר משמעותן הכללית היא שונה ולא תמיד ניתן להשתמש בהן באותו מקום. לדוגמה:

הרס - חורבן
טבח - שף
חבורה - כנופיה
שופט - דיין
עקשן - דעתן
ותרן - סובלני

לעיתים, מילה חדשה (תחדיש או השאלה) מובאת לשפה, באופן מכוון, כדי להחליף מילה קודמת, שהקונוטציה שלה חדלה להיות נעימה. לדוגמה, לכושים בארצות הברית, חדלו לקרוא בשם מסוים, שצבר קונוטציות שליליות והחלו לקרוא להם "שחורים". כעבור תקופה מסוימת, החלו לקרוא להם "צבעוניים". כיום המונח המקובל הוא "אפרו-אמריקנים".

מילים ברורות וחד-משמעיות לעומת מילים רומזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית קברות (חד משמעי וברור) - בית חיים, בית מועד לכל חי, בית עולם
נהרג (חד משמעי וברור) - נפל, נאסף, הלך לעולמו, נפטר מעול מצוות
הרוג (חד משמעי וברור) - חלל, בר מינן (=חיצוני לנו)
גידף (חד משמעי וברור) - לעז
זיין (חד משמעי וברור) - קיים אהבה, התנה אהבים
חירבן (חד משמעי וברור) - התפנה

מילים, שרק חלק ממשמעויותיהן זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קל, במשמעות אחת שלה היא נרדפת לפשוט ובמשמעות אחרת לדל משקל
למילים שאיפה, חלום וחזון יש משמעות אחת, שנרדפת לתקווה. אך לכול אחת מהשלוש יש גם משמעויות אחרות ("נשימה", "הזייה" ו"נוף", בהתאמה).
משמעות אחת של המילה שלח נרדפת לסכין ומשמעות שנייה לשדה.

מילים נרדפות לכאורה ומילים נרדפות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקה - פלוגה; לפני שצה"ל נוסד, שתי המילים הורו על "תת קבוצה של אנשים", אולם, בעת ייסוד צה"ל, הוחלט להגדיר "מחלקה" בתור חלק מ"פלוגה" ו"פלוגה" בתור חלק מ"גדוד". כיום, רבים מדוברי העברית תופשים את המילה "מחלקה", כמיצגת תת קבוצת אנשים קטנה יותר מאשר "פלוגה". (באותו אופן התבדלה משמעות המילים "מפלגה" ו"סיעה" עם יסוד הכנסת).
תפישה - הבנה; שתי המילים מיצגות עיבוד מוצלח של מידע במערכת העצבים. רוב דוברי העברית לא מכירים הבדל ביניהן, אך מי שלומד פסיכולוגיה, כן מבדיל בין משמעותן.
אירן - פרס / ארצות השפלה - הולנד; הרבה אנשים לא מודעים לעובדה, שפרס היא רק חלק מאירן ושהולנד היא רק חלק מארצות השפלה.
ארנב - שפן; שתי חיות שונות לחלוטין, שהספרות העברית גרמה לציבור להתבלבל ביניהן עד תפישתן כאותה חיה ממש.
תפס - תפשׂ; מילים, שככול הנראה, היו בדיוק אותה מילה בשפה שמית קדומה. במהלך ההתפתחות של השפות השמיות, בחלק מהן המילה שנתה כתיב ולבסוף שתי הצורות הגיעו לעברית ויש מי שמזהה הבדל משמעות ביניהן (כביכול "תפס" פירושו אחז ביד ואילו "תפש" פרושו הבין). שאר הציבור רואה בהן מילים נרדפות. מקרה דומה עם פרס - פרשֹ; יש מי שרואה בשתיהן מילים, שמתארות חלוקת דבר מה על פני שטח ויש מי שרואה באחת מהן חלוקת דבר מה על פני שטח בלא חיתוך ובשנייה חיתוך לפרוסות רוחב.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות עצם:
    ירח - לבנה
    תכשיט - רביד - עדי
    מתנה - מתן - שי - דורון
    בננה - מוז
    מסוק - הליקופטר
    שמש - חמה - המאור הגדול - חרס
    נער - בחור - עלם
    אריה - לביא - שחל - ליש - כפיר
    עני - דל - רש - מך - אביון - דלפון
  • שמות תואר:
    לבן - צחור
    בודד - ערירי - גלמוד
    פוחד - חושש - דואג - נחרד
  • תואר הפועל:
    מיד - לאלתר
    ביחד - בצוותא
  • פעלים:
    העדיף - ביכר
    צעד - פסע
    חיבר - איגד - איחה
  • מילות יחס:
    בגלל - בשל - משום ש...

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות עצם:
    student -‏ pupil (תלמיד)
    shop -‏ store (חנות)
    petty crime -‏ misdemeanor (עבירה קלה)
  • פעלים:
    buy -‏ purchase (לקנות)
  • שמות תואר:
    sick -‏ ill (חולה)
  • תואר הפועל:
    quickly -‏ speedily (מהיר)
  • מילות יחס:
    on ‏- upon (על)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלבי"ם, יאיר אור, אות ע'