משתמשת:סיון ל/ע'אלב
ע'אלב (באורדו: غالب; 27 בדצמבר 1797–15 בפברואר 1869)), הוא כינויו של מירזא אסד אללה בג ח'אן, מגדולי המשוררים באורדו[1] שפעל בשנים האחרונות של האימפריה המוגולית. הוא השתמש בשמות העט "ע'אלב" ו"אסד", ונשא גם בתארי הכבוד "נג'ם א-דין" ו"דביר אל-מולכ". במהלך חייו המוגולים הובסו על ידי הבריטים, ולבסוף הודחו ממעמדם כשליטים בעקבות תבוסת המרד ההודי של שנת 1857, אירועים שתוארו על ידי ע'אלב.[2] ע'אלב היה המשורר הגדול האחרון של התקופה המוגולית, ונחשב לאחד המשוררים המפורסמים והמשפיעים ביותר באורדו. כיום ע'אלב פופולרי לא רק בהודו ובפקיסטן , אלא גם בפזורות דוברות ההינדוסתאנית ברחבי העולם.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירזא ע'אלב נולד בקאלה מהאל, אגרה[4], למשפחה של צאצאי האייבק הטורקים אשר עברו לסמרקנד (אוזבקיסטן של ימינו), לאחר נפילת הסלג'וקים.
אביו של ע'אלב, מירזא עבד אללה בג, התחתן עם עזאת א-ניסאא ביגום (שמוצאה האתני מקשמיר),[5] ואז גר בבית חמיו. הוא הועסק קודם על ידי הנוואב של לקנאו ולאחר מכן על ידי הניזאם של חיידרבאד, בדקאן. הוא נהרג בקרב בשנת 1803 ונקבר בראג'גאר (רג'סטאן).[6] ע'אלב היה אז בערך בן חמש. מאז מות אביו הוא חי עם דודו מירזא נסר אללה בג ח'אן.
בגיל שלוש עשרה, ע'אלב התחתן עם אומראו ביגום, בתו של הנוואב אלהי בח'ש.[דרוש מקור] לאחר נישואיו הוא עבר דלהי יחד עם אחיו הצעיר, מירזא יוסף ח'אן, אשר פיתח סכיזופרניה בגיל צעיר ומאוחר יותר נפטר בדלהי במהלך המהומות של 1857.
לע'אלב נולדו שבעה ילדים, אבל כולם מתו בינקותם. באחד מהמכתבים שלו הוא מתאר את חיי הנישואין שלו כמאסר השני, כשהמאסר הראשון הוא החיים עצמם. הרעיון שהחיים הם מאבק רציף וכואב שיכול להסתיים רק כאשר החיים עצמם מסתיימים הוא מוטיב חוזר בשירה שלו. אחד מבתי השיר שלו מתאר את הנושא כך:[7]
- قیدِ حیات و بندِ غم اصل میں دونوں ایک ہیں
- موت سے پہلے آدمی غم سے نجات پائے کیوں
- הכלא של החיים והשעבוד של הצער הם היינו הך
- לפני הגעת המוות, מדוע מצפה האדם להיות חופשי מצער? (ע'זל 115)
ע'אלב היה גאה במוניטין שלו כהולל. פעם אחת הוא נעצר בעוון הימורים ולאחר מכן התגאה בתקרית. בחצר המוגולית הוא אפילו רכש מוניטין של רודף נשים ושתיין:
- یہ مسائلِ تصوّف یہ ترا بیان غالب
- تجھے ہم ولی سمجھتے جو نہ بادہ خوار ہوتا
- ענייני הצופיות האלה! הפרשנות שלך עבורם, הו ע'אלב!
- היינו חושבים אותך לצדיק, לולא היית לוגם יין לרוב (ע'זל 20)
תארי הכבוד המוגולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1850, הקיסר באהדור שאה זאפר השני העניק לע'אלב את התואר "דַבּיר אל-מולכּ". הקיסר העניק לו גם את התואר "נַג'ם א-דוולה". הענקת תארי כבוד אלה סימלה את הכללתו של ע'אלב באצולת דלהי. ע'אלב מונה להיות מדריך לנסיך פח'ר א-דין מירזא, בנו הבכור של באהדור שאה השני. הוא גם מונה על ידי הקיסר להיסטוריון הרשמי של החצר המוגולית.
כיוון שהשתייך לאצולה המוגולית והיה תחת חסות המלך, ע'אלב מעולם לא נזקק לעבוד לפרנסתו. הוא עצמו אמר במהלך חייו כי הוא יהיה מוכר על ידי דורות מאוחרים. לאחר נפילת האימפריה המוגולית ועליית הממשל הבריטי, ע'אלב מעולם לא הצליח לשוב ולקבל את מעמדו הרם.
הקריירה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ע'אלב התחיל לחבר שירה בגיל 11. שפת אמו היתה אורדו, אבל בבית דיברו גם פרסית וטורקית. הוא קיבל חינוך בפרסית ובערבית מגיל צעיר. כאשר ע'אלב היה בשנות העשרה המוקדמות שלו, הגיע לאגרה תייר מוסלמי מאיראן. הוא שהה בבית המשפחה במשך שנתיים ולימד אותו פרסית, ערבית, פילוסופיה ולוגיקה.[8]
למרות שע'אלב עצמו היה גאה יותר בשירתו בפרסית,[9] כיום הוא מפורסם יותר בזכות הע'זלים שלו באורדו. פירושים רבים לשיריו נכתבו בידי חוקרי שירה וספרות באורדו. פירוש ראשון כזה (שרח) נכתב בידי עלי חידר טבטבאי מחיידראבאד בתקופת שלטונו של הניזאם האחרון של חיידראבאד. לפני ע'אלב, הע'זל היה בעיקר ביטוי של אהבה מיוסרת; אבל ע'אלבהשתמש בסוגה הזאת כדי לדון בפילוסופיה, בתלאות החיים ומסתריהם.
בהתאם לתפיסה הקלאסית של הע'זל, ברוב שיריו של ע'אלב הזהות והמגדר של האהוב אינם מוגדרים. באופן זה המשורר משוחרר מדרישות המציאות הספרותית ומאפשר לו יתר חופש אמנותי.[10] ע'אלב ראה את העולם כמו מגרש משחקים שבו כל אחד עסוק בפעולות ארציות וזניחות ולא בעיסוקים בעלי ערך גבוה יותר, כפי שאפשר לראות בבית השיר הבא:
- بازیچۂ اطفال ہے دنیا مرے آگے
- ہوتا ہے شب و روز تماشا مرے آگے
- העולם הזה נראה לי כמו משחק ילדים
- בכל לילה ויום, זה המחזה שאני רואה (ע'זל 208)
מכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירזא ע'אלב היה כותב מכתבים מוכשר. המכתבים שלו היוו בסיס לשימוש קל ופופלרי באורדו. לפני ע'אלב, כתיבת מכתב באורדו הייתה מאוד קישוטית ולא טבעית. ע'אלב כתב מכתבים "מדברים" באמצעות מילים ומשפטים פשוטים, שחיקו את שפת הדיבור. המכתבים שלו היו מאוד לא רשמיים; לפעמים הוא כתב רק את שמו של האדם בתחילת המכתב, ללא עיטורים ססגוניים ותארים מסורבלים.
ע'אלב היה היסטוריון של תקופה סוערת. הוא היה עד לסגירתם של השווקים והמקומות הציבוריים בדלהי, ולהיעלמותם של שכונות ודרכים. ע'אלב כתב כי דלהי הפכה למדבר, או ל"מחנה צבאי"; מים היו לדבר נדיר. זה היה סופה של האליטה הפיאודלית שע'אלב השתייך אליה.
שם העט[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם העט שלו היה "אסד", שנגזר משמו הפרטי אסד אללה ח'אן. בשלב מוקדם יחסית בקריירה הספרותית שלו, הוא החליט לאמץ גם את שם העט "ע'אלב" (השולט, שידו על העליונה). במקומות מסויימים בשירה שלו ע'אלב משתמש גם בשמו אסד אללה ח'אן.[דרוש מקור]
ע'אלב וסייד אחמד ח'אן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1855, סייד סעיד אחמד ח'אן סיים את המהדורה האקדמית של החיבור אאין-י אכברי מאת אבו פצ'ל אבן מבארכ.[דרוש מקור] לאחר שסיים את העבודה לשביעות רצונו, ומאחר שהחשיב את מירזא ע'אלב למלומד ראוי להערכה, פנה אל ע'אלב כדי שזה יכתוב עבורו הקדמה למהדורה (תקריז, מעין הקדמה המשבחת את היצירה). ע'אלב הסכים, אבל ההקדמה שכתב הייתה רחוקה מלשבח את החיבור. בהקדמה, ע'אלב ביקר את החצר המוגולית ואת תוצריה התרבותיים והחברתיים.[11] ניתן היה לראות בכך מעין נזיפה מטעם ע'אלב כלפי סייד אחמד ח'אן, המבזבז את כישרונו ואת זמנו על דברים חסרי ערך.[12] יתרה מזאת, הוא שיבח את "הסאהיבים של אנגליה" אשר באותה תקופה החזיקו בכל המפתחות לכל מנהגי העולם הזה.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- R. Russell, ed. Ghalib, the poet and his age. London 1972.
- Ahmad Ali. Ghalib, selected poems translated with an introduction. Rome 1969.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Varma, Pavan K. (1989). Ghalib, The Man, The Times. New Delhi: Penguin Books. p. 86. ISBN 0-14-011664-8.
- ^ "Remembering 1857 in 2007 - The Times of India". The Times of India. נבדק ב-2013-05-20.
- ^ "Ghalib in California". Dawn. נבדק ב-2013-05-20.
- ^ "No memorial for Ghalib at his birthplace, Agra". 27 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mirza Asadullah Khan Ghalib, Persian poetry of Mirza Ghalib, Pen Productions (2000), p. 7
- ^ "Mirza Ghalib". Megajoin.com. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2012. נבדק ב-2013-05-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Siddiqi, Byjameela. "Mirza Ghalib: The "Godless" Lover by Byjameela Siddiqi". Sufism.ru. נבדק ב-2013-05-20.
- ^ "Mirza Ghalib". Megajoin.com. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2012. נבדק ב-2013-05-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thackston, Wheeler: "A Millennium of Classical Persian Poetry," Ibex Publishers Inc. 1994, p.98
- ^ "Shamsur Rahman Faruqui explains" (PDF).
- ^ [From Antiquary to Social Revolutionary: Syed Ahmad Khan and the Colonial Experience By http://www.columbia.edu/itc/mealac/pritchett/00fwp/srf/srf_sirsayyid.pdf Shamsur Rahman Faruqi.] Archived at [1]
- ^ Hayat-i-Javed (A Biography of Sir Sayyid) by Altaf Husain Hali (1901), translated by David J. Matthews (New Delhi: Rupa and Company, 1994),
- ^ The word a’in can mean all or any of the following: character, convention, temperament, habit, rule, path, law (ecclesiastical or secular), creed, praxis, quality, intention, organization, management, system, decoration, beauty.
קטגוריה:נפטרים ב-1869 קטגוריה:האימפריה המוגולית קטגוריה:אורדו