אוזבקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: O‘zbekiston Jumhuriyati) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב־1 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 2.1 יחסי חוץ 3 כלכלה 4 שלטון מקומי 4.1 ערים 5 גאוגרפיה 5.1 גבולות 6 דמוגרפיה 6.1 מידע סטטיסטי 7 תחבורה 8 תקשורת 8.1 נתונים מספריים 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן שוכנת על דרך המשי ההיסטורית, ציר המסחר מסין לאירופה. מיקומה הביא מנהיגים גדולים כמו אלכסנדר הגדול, ג'ינג'יס חאן, טמרליין (טימור לנג - טימור הצולע) ורבים נוספים לעבור בשטחה. כיום, טמרליין, על אף מסעות המלחמה האכזריים שלו, נחשב לאבי האומה האוזבקית.

הפלישות החוזרות ונשנות לאוזבקיסטן שינו את פניה של התרבות האוזבקית. כיום אפשר למצוא במדינה מאפיינים פרסים, ערבים, מונגולים, מוסלמים ורוסים.

במאה האחרונה הקומוניסטים כבשו את אמירות בוכרה. הכיבוש תם כשברית המועצות התמוטטה ואוזבקיסטן זכתה לעצמאות (1 בספטמבר 1991), כשבראשה עומד עדיין המזכיר הכללי ששלט בה כשהייתה גרורה סובייטית, אסלאם קרימוב, ששולט במדינה גם כיום. השלטון הסובייטי הותיר את חותמו על המדינה גם בדמות האסון האקולוגי בימת אראל.

במאה ה־21, לאחר קבלת העצמאות, סבלה המדינה מהתערבות של קבוצות מיליטנטיות וטרוריסטיות שונות בנעשה במדינה. חלק מהקבוצות פעלו משטחי מדינות שכנות כטג'יקיסטן ואפגניסטן ואחרות משטחי המדינה. מומחים תולים את התקפות הטרור בשיתוף הפעולה של המשטר עם ארצות הברית לאחר אירועי ה־11 בספטמבר 2001. אחרים טוענים שאסלאם קרימוב, המנהיג האבסולוטי במדינה, יוצר את הפעילות הטרוריסטית כדי לשמור על שלטונו הנחשב במערב כפוגע בזכויות התושבים ומושחת.

עקב מגמת הדמוקרטיזציה במדינות ברית המועצות לשעבר, גם באוזבקיסטן החלו להישמע קולות להחלפת השלטון שנמצא בידיו של אסלאם קרימוב זמן ארוך. ניסיונות ההפיכה דוכאו ביד קשה על ידי קרימוב, דבר שהציג אותו בעולם כדיקטטור. מצד שני, מדינות המערב לא עשו רבות להחלפת משטר הדיכוי האכזרי בגלל שלא רצו לפרק את המשטר היציב ביותר במרכז אסיה ולמסור אותו לידי העם האוזבקי שעשוי לנטות לידי מפלגות האסלאם הקיצוני.

המעצמות השונות בחרו לא להילחם בדיקטטורה האוזבקית בגלל אינטרנסים שונים - רוסיה מעוניינת לשמר את מעט ההשפעה שעוד נשארה לה במדינה וארצות הברית היא בעלת אחד מבסיסי חיל האוויר הגדולים ביותר בחלק זה של העולם, שמסייע לה בשליטתה באפגניסטן וגם בעיראק. אולם, גופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם נעשים מעורבים יותר ויותר בנעשה במדינה ובאיתור פעולות של דיכוי אופוזיציה והפרת זכויות אדם.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אוזבקיסטן

מאז הכרזת העצמאות, ממשיכה ממשלת אוזבקיסטן לחזק את אחיזתה במדינה והיא מגבירה בהתמדה את מאבקה נגד גורמי אופוזיציה.

למרות השינויים שהתרחשו עם נפילת ברית המועצות, מוסדות השלטון נותרו במתכונתם הקודמת. הממשלה מעכבת את השינויים הדמוקרטיים, מגבילה את פעולת הפרלמנט ולא מאפשרת חופש לגורמי האופוזיציה ולתקשורת. את גישתה היא מצדיקה בשאיפה לתהליך שינוי הדרגתי ובצורך ביציבות.

בממשל האוזבקי סבורים כי ללא שליטה ביד רמה, המדינה תיגרר לתוהו ובוהו, כמו זה השורר ברפובליקות השכנות, במיוחד בטג'יקיסטן. חלק מהציבור במדינה תומך בגישה הנוקשה של הממשלה.

יחד עם זאת, אחרי עשור של דיכוי האופוזיציה, קבוצות אסלאמיות ומנהיגי אופוזיציה מקומיים החלו לקרוא לשינוי השלטון. בכמה מקרים אף התקיימו הפגנות ענק, שגוררות בדיכוי קשה מצד השלטונות. האחרון שבהם, שהתרחש בעמק פרגנה בשנת 2005, הסתיים בעשרות אזרחים הרוגים.

[עריכה] יחסי חוץ

אוזבקיסטן תמיד ראתה את הקונפליקט הטג'יקי-אפגני כאיום על הריבונות שלה כיוון שזה השפיע לרעה על היציבות במדינה, ולכן החזיקה כוחות באזור הצפוני של אפגניסטן שנלחמו בכוחות הטאליבן. מאוחר יותר כוחות אלה הצטרפו לקואליציה של ארצות הברית לכיבוש אפגניסטן.

המדינה היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ארצות הברית מבין מדינות ברית המועצות לשעבר במרכז אסיה (המכונות גם "הסטנים"). היא משקיעה מאמצים במלחמה נגד הטרור גם באפגניסטן וגם בעיראק. אוזבקיסטן היא אחת מששת החברים של של ארגון ה־SCO - Shanghay Cooperation Organization ומארחת את אחד המרכזים האזוריים שלו נגד הטרור.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אוזבקיסטן

אוזבקיסטן הייתה אחד האזורים העניים ביותר בזמן שלטון ברית המועצות, כאשר יותר מ־60% אחוז מהאוכלוסייה גרו בקהילות עירוניות צפופות.

כיום אוזבקיסטן היא יצואנית הכותנה השלישית בעולם, יצרנית גדולה של זהב וגז טבעי, ויצרנית אזורית משמעותית של כימיקלים ומכונות. אף על פי כן, העוני במדינה הוא עצום, כשהמשכורת הממוצעת נעה סביב שלושים דולר בחודש. בשל האינפלציה, ערכו של הסום, המטבע האוזבקי, נמוך מאוד. אף על פי כן לא הודפסו שטרות עם מספר סום נקוב גבוה - והשטר היקר ביותר ערכו כדולר אחד.

לאחר העצמאות מברית המועצות, ניסתה הממשלה לתמוך בכלכלה הסובייטית שלה על ידי סובסידיות, שליטה על הייצור ופיקוח מחירים הדוק. אולם לאור אחוזי האינפלציה הגבוהים, הממשלה החלה ברפורמה כלכלית באמצע 1994 במסגרתה הפעילה מדיניות מוניטרית הדוקה, הגבירה את ההפרטה, הקטינה במקצת את השליטה הממשלתית בכלכלה ושיפרה את הסביבה עבור משקיעים חיצוניים. בשל השחיתות במדינה, חלק גדול מהחברות המופרטות נמכרו במחירים נמוכים למקורבים לממשל ולגורמים ששיחדו פקידים בכירים. השוחד קיים בצורה נפוצה מאוד בכל אוזבקיסטן, ויצר שכבה עשירה צרה, שמגוררת בעיקר בטשקנט הבירה, לצד עניים מרודים רבים.

המדינה ממשיכה להשפיע על הכלכלה בצורה דומיננטית, והרפורמה נכשלו כל כך עד שהיה צורך בשינויים מבניים רבים. קרן המטבע הבינלאומית השעתה את ההסכם עם אוזבקיסטן בנוגע ל־185 מיליון הדולר לקראת סוף 1996 בגלל צעדי הממשלה שיצרו אקלים עסקי שלא אפשר להעביר את הסכום.

אוזבקיסטן הגיבה לתנאים החיצוניים השליליים שנוצרו על ידי המשבר הכלכלי האסייתי והרוסי בכך שהידקה את פיקוחה על היצוא והשליטה על המט"ח, בכלכלה שגם כך היא ריכוזית.

ההידרדרות הכלכלית הבריחה מאוזבקיסטן את העילית הכלכלית והמקצועית, שברובה הייתה רוסית במוצאה. אוזבקים רבים ממוצא רוסי העדיפו לעזוב את המדינה לטובת רוסיה, בה המצב הכלכלי טוב בהרבה והשכר הממוצע גבוה פי כמה.

למרות הצהרות רשמיות של הממשלה על צמיחה בשיעור של 4.2 אחוזים בשנה בתוצר לנפש, הצמיחה בפועל מוערכת בכ-2% בלבד. מקור ההבדל הוא באבטלה הגבוהה, עודף כח עבודה בלתי מנוצל ואבטלה סמויה בעיקר בענף החקלאות, שעדיין מהווה מקור תעסוקה לכ-60% מכח העבודה במדינה.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות אוזבקיסטן

אוזבקיסטן מחולקת ל־12 מחוזות ("וילויאטלר"; צורת יחיד "וילויאט"), רפובליקה אוטונומית אחת ועיר ("שאהרי").

בראש כל אחד מהמחוזות עומד מושל ("חכים") בעל סמכויות עצמאיות מסוימות, אך כולם כפופים לממשל המרכזי היושב בבירה טשקנט.

טשקנט (Toshkent Shahar) (*) מחוז אנדיג'ון (Andijon Viloyati) מחוז בוכרה (Buxoro Viloyati) מחוז פרגונה (Farg‘ona Viloyati) מחוז ג'זח (Jizzax Viloyati) מחוז נמנג'ן (Namangan Viloyati) מחוז נבוי (Navoiy Viloyati) מחוז קשקדריו (Qashqadaryo Viloyati) מחוז סמרקנד (Samarqand Viloyati) מחוז סירדריאו (Sirdaryo Viloyati) מחוז סורחונדריאו (Surxondaryo Viloyati) מחוז טשקנט (Toshkent Viloyati) (*) מחוז חורזם (Xorazm Viloyati) קורקלפוג'יסטון (Qoraqalpog‘iston) (**)

* טשקנט, בנוסף להיותה עיר בירה, מוגדרת ומנוהלת כ'שאהרי'.

** קורקלפוג'יסטון היא רפובליקה אוטונומית שבירתה היא נוקוס.

[עריכה] ערים

בירתה של אוזבקיסטן היא טשקנט שהיא גם בירתה של המחוז הקרוי בשם זהה.

מלבד טשקנט, ערים מפורסמות נוספות הן סמרקנד ובוכרה, אשר הוכרו כאתרי מורשת עולמיים על ידי אונסק"ו בשל הכמות העצומה של המסגדים העתיקים והמפוארים והארמונות המרוכזים בהן. עיר תיירותית נוספת היא חיווה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. והיא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם ליכטנשטיין) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים הפתוח.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

שטחה הכולל של המדינה הוא 447,400 קמ"ר, ומתוכו מעט פחות מ־5% מהשטח מכוסה מים, בעיקר בימת אראל. פני הארץ הם ברובם מדבר שטוח, המכוסה בחוֹליוֹת, אך אזורים מסוימים, בעיקר בדרום מזרח המדינה, הרריים מאד. הנקודה הנמוכה ביותר היא בגובה 12- מטר, בסריקרניש-קולי (Sariqarnish Kuli) והגבוהה ביותר - 4,301 מטר, באדולונגה-טוג'י (Adelunga Toghi).

האקלים השורר ברוב שטחי המדינה הוא אקלים יבשתי יבש, עם כמות משקעים מעטה (100 עד 200 מ"מ גשם בשנה ברוב האזורים) וטמפרטורות קיצוניות. הקיץ חם מאוד (הטמפרטורה עוברת לעתים את ה־40°C) והחורף קר מאוד (ממוצע הטמפרטורות בחורף נע בין 0°C בדרום ל־8°C מתחת לאפס בצפון, אך הן צונחות לעתים עד ל־35°C מתחת לאפס). המשקעים המעטים מרוכזים בחורף ובאביב, ובשאר עונות השנה כמעט שאין צמחייה במדינה. רק אחוז אחד מאדמת אוזבקיסטן מעובד עיבוד קבע, ועוד כ-10 אחוזים משמשים אדמת מרעה.

המשאבים הטבעיים הקיימים במדינה הם: גז טבעי, נפט, פחם, זהב, אורניום, כסף, נחושת, עופרת ואבץ.

[עריכה] גבולות

גבולות: הרפובליקה של אוזבקיסטן גובלת עם חמש מדינות:

• אפגניסטן - בדרום, גבול קצר של 137 ק"מ
• קזחסטן - בצפון ובמערב, גבול באורך 2,203 ק"מ
• קירגיזסטן - במזרח, גבול באורך 1,099 ק"מ
• טג'יקיסטן - בדרום מזרח, 1,161 ק"מ
• טורקמניסטן - בדרום מערב, 1,621 ק"מ

אורך הגבולות הכולל הוא 6,221 ק"מ.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן המונה מעל 26 מיליון אנשים היא המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה. הרפובליקה האוזבקית הייתה הרפובליקה הענייה מבין רפובליקות ברית המועצות. אוכלוסייתה העיקרית כפרית ותלויה מאוד בחקלאות.

המוצא האתני השולט הם האוזבקים, אך קיימות גם קבוצות אתניות אחרות כמו רוסים (5.5%), טג'יקים (5%), קזחים (3%), קרקלפקים (2.5%) וטטרים (1.5%). מקורות אחרים, כגון הטג'יקים, טוענים שבמדינה 30% מהאוכלוסייה הם טג'יקים. החל מ 1 בינואר 1998, נכללו בספירה 1,123,200 קוראנים החיים במדינה, קבוצה אתנית זו מהווה 4.7% מכלל האוכלוסייה של המדינה.

מבחינה דתית, 88% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (רובם סונים), 9% נוספים הם נוצרים אורטודוקסים (בעיקר הרוסים והאוקראינים), ו-3% האחרים מאמינים בדתות שונות (ביניהם גם בודהיסטים מהקהילה הקוריאנית הקטנה שחיה במדינה). בתחילת שנות ה-90 חיו במדינה כ-90,000 יהודים, אולם רובם עלו לישראל או עברו לחיות בארצות הברית וכיום חיים במדינה כ-40,000 יהודים. בטשקנט יש שני בתי כנסת ובתי ספר של הקהילה היהודית.

השפה האוזבקית היא השפה הרשמית אולם השפה בה משתמשים בפועל רוב אזרחי המדינה, אנשי העסקים ומוסדות השלטון היא השפה הרוסית. אך כיום רוב האנשים מדברים בפועל אוזבקית וחלקם אף לא יודעים רוסית.

מערכת החינוך הייתה אפקטיבית וזמינות עד תום ההפרדה מברית המועצות, מאז התקציב ההדוק גרר לירידה באיכות ובזמינות שלה.

בדומה לזה, הטיפול בריאותי היה טוב ותוחלת החיים ארוכה, אך לאחר ההפרדה מברית המועצות המשאבי שהוזרמו למערכת הבריאות ירדו והדבר גרר ירידה באיכות טיפולים הבריאותיים, נגישותם והיעילות שלהם.

[עריכה] מידע סטטיסטי

• קבוצות גיל:
  • 0-14 שנה: 34.1% (גברים-4,583,228; נשים-4,418,003)
  • 64-15 שנה: 61.1% (גברים-7,990,233; נשים-8,157,13)
  • 64 שנה ומעלה: 4.8% (גברים-513,434; נשים-748,382) (לשנת 2004)
• גידול אוכלוסייה: 1.65% (לשנת 2004)
• שיעור הילודה: 26.12 לידות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
• שיעור התמותה: 7.95 מיתות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
• יחס מינים:
  • בלידה: 1.05 גבר/אישה אחת
  • מתחת לגיל 15: 1.04 גבר/אישה אחת
  • 15-64 שנה: 0.98 גבר/אישה אחת
  • 65 שנה ומעלה: 0.69 גבר/אישה אחת
  • כל האוכלוסייה: 0.98 גבר/אישה אחת (לשנת 2004)
• תמותת תינוקות: 71.3 מיתות/1,000 תינוקות חיים (לשנת 2004)
• תוחלת החיים:
  • כל האוכלוסייה: 64.09 שנים
  • גברים: 60.67 שנים
  • נשים: 67.69 שנים (לשנת 2004)
• שיעור הפוריות: 6.67 ילדים לאישה (2004)
• מאזן ההגירה: 1.72- מהגרים/1,000 תושבים (לשנת 2004)

[עריכה] תחבורה

אוזבקיסטן היא מדינה בעלת שטח יחסית גדול ולכן חלק גדול מההשקעה בתשתיות המדינה מיועדת לאפשר הובלת אנשים וסחורות ממקום אחד למשנהו.

במדינה היו ב-1996 81,600 ק"מ של כבישים, רובם הגדול סלולים ומיעוטם דרכי עפר, ו-3,380 ק"מ של פסי רכבת (ללא קווים תעשייתיים). מסילות רכבת מחברות את המדינות לכל שכנותיה.

עיר הבירה טשקנט היא הצומת המרכזי של כבישים ומסילות באוזבקיסטן, ובתוכה פועלות רכבת קלה ורכבת תחתית, היחידה במרכז אסיה.

במדינה מערכת צינורות להובלת נפט גולמי, מוצרי נפט וגז טבעי.

אין לאוזבקיסטן מוצא לים, אך יש בה נמל ימי אחד בעיר טרמז שעל גדות נהר המו דריה. במדינה היו ב-1996 1,100 ק"מ של נתיבי מים, תעלות ונהרות, המשמשים לתובלה.

חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן היא אוזבקיסטן איירווייז, שלה צי בן כ 50 מטוסים חדישים. קיימים במדינה שלושה נמלי תעופה בינלאומיים, שהמרכזי שבהם שוכן בטשקנט. (בנוסף לעשרות נמלי תעופה אזוריים).

[עריכה] תקשורת

אוזבקיסטן היא מדינה ענייה המתבססת בעיקר על חקלאות ולכן תשתיות התקשורת שלה לא מפותחות וסובלות מבעיות של עומסים, תחזוקה לא הולמת וציוד מישן.

למרות שמספר מקלטי הטלוויזיה, הרדיו, והטלפונים הקווים במדינה עולה בהתמדה, מספרם ביחס לאוכלוסייה הוא קטן יחסית. אולם מספר גולשי האינטרנט כמו כן מספר משתמשי הטלפונים סלולריים זינק בשנים האחרונות וגדל באופן מובהק. חשוב לציין כי במדינה קיימות 6 חברות סלולריות שונות המספקות תקשורת סלולרית בטכנולוגיות שונות, וכמו כן מערכת הטלפונים הפנימית מתרחבת ומתפתחת מבחינה טכנולוגית, במיוחד בטשקנט ובסמרקנד.

מערכת הטלפונים של אוזבקיסטן מיושנת ואינה מספקת, יחד עם זאת בשנים האחרונות המדינה עושה צעדים חיוניים, אם כי לא מספקים, לשיפור תשתיות התקשורת והשקעה בתחום.

מבחינת המערכות הבינלאומיות, אוזבקיסטן מחוברת לעולם, יחד עם עוד מספר מדינות, באמצעות כבל יבשתי וגלי מיקרו-רדיו דרך המתג הבינלאומי של מוסקבה המושכר לה ולמדינות אחרות. אולם המדינה נמצאת בעיצומו של תהליך התנתקות מהתלות במתג הבינלאומי של מוסקבה ומעבר לסיב האופטי הטרנס אסיאתי-ארופאי (TAE).

[עריכה] נתונים מספריים

• קווי טלפון בשימוש: 1,717,100 (2003)
• טלפונים סלולריים בשימוש: 320,800 (2003)
• תחנות לשידורי רדיו: (1998)
  • AM - 20 תחנות
  • FM - 7 תחנות
  • shortwave - 10 תחנות
• מקלטי רדיו: 10.2 מיליון (1997)
• תחנות שידור טלוויזיה: (1997)
  • 4 תחנות מקומיות.
  • 2 נוספות המשדרות שידורי רוסיים, קזקיים, קירגיזים וטג'יקים.
• טלוויזיות: 6.4 מיליון (1997)
• ספקי אינטרנט: 1 (1999)
• משתמשי אינטרנט: 492,000 (2003)
• סיומת אינטרנט: UZ
• קידומת טלפון בינלאומית: 998

[עריכה] ראו גם

• תקשורת באוזבקיסטן
• צבא אוזבקיסטן

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוזבקיסטן

• חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן - נציגים רשמיים בארץ
• פורטל ממשלת אוזבקיסטן - פורטל רשמי
• טשקנט - האתר של בירת אוזבקיסטן
• דיווח אוזבקי - אתר חדשות
• פורום אוזבקיסטן - פורומים בנושאים שונים
• צור שיזף, מדריך לאוזבקיסטן, באתר המחבר