משתמש:חמוטל וורונוב/צרמיד
צרמידים (הלחם בסיסים של המילים הלטיניות cera "שעווה", ו-amides "קשרים אמידים") הם משפחה של מולקולות ליפידים שעוותיים. צרמיד מורכב מספינגוזין וחומצת שומן. צרמידים נמצאים בריכוזים גבוהים בקרומי התא, שכן הם ליפידים המרכיבים ספינגומיילין, אחד הליפידים המרכזיים בפוספוליפידים בילייר. בניגוד להנחות קודמות כי צרמידים וספינגוליפידים אחרים הנמצאים בקרום התא תמכו אך ורק באלמנטים מבניים, צרמידים, כמו גם ספינגוליפידים אחרים, משתתפים במגוון איתותים בין עצבוביים הכוללים הסדרת התמיינות תאים, גדילתם ומוות תאי מתוכנת.
צרמידים הם אחד המרכיבים של הורניקס קסוסה, שכבה לבנה דמוית שעווה או גבינה המצפה את עורו של ולד אנושי.
סינתוז צרמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שלושה מסלולים ליצירת צרמיד. מסלול הספינגומיילינאז משתמש באנזים לשבור ספינגומיילין בקרום התא ועל ידי כך לשחרר צרמיד. מסלול דה-נובו יוצר צרמיד ממולקולות פחות מורכבות. בנוסף, יצירת צרמיד יכולה להתרחש גם באמצעות התפרקות קומפלקס ספינגוליפידים, שבסופו של דבר מתחלק לספינגוזין, אשר עובר אצילציה ליצירת צרמיד, לתהליך האחרון קוראים מסלול ההצלה (salvage pathway).
הידרוליזת ספינגומיילין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הידרוליזה של ספינגומיילין מזורזת על ידי האנזים ספינגומיילינאז. בגלל שהספינגומיילין הוא אחד מארבעת הפוספוליפידים הנפוצים בקרום הפלזמה של התא. השלכות שיטה זו של יצירת צרמיד, הן שהממברנה התאית הופכת למטרה של אותות חוץ תאיים, דבר המוביל למות תאים מתוכן. ב-1994 נעשה מחקר המצביע על כך שכאשר קרינה מייננת גורמת אפופטוזה בתאים מסוימים, הקרינה מובילה להפעלה של ספינגומיילינאז בקרום התא, ועל ידי כך, ליצירת צרמיד. [1]
דה-נובו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סינתזת דה-נובו של צרמיד מתחיל בעירוב של חומצה פלמיטית וסרין ליצירת 3-קטו-ספינגוזין-דו-מימני (3-ketodihydrosphingosine). תגובה זו מזורזת על ידי האנזים סרין-פלמיטואיל-טרנספראז (SPTLC1), וזהו השלב שקובע את קצב המסלול. בתורו, ה-3-קטוספינגוזין-דו-מימני מצטמצם ל-ספינגדוזין-דו-מימני, שלאחר מכן עובר אצילציה ע"י האנזים מסנתז-צרמיד-דו-מימני, וכך נוצר צרמיד-דו-מימני. התגובה הסופית להפקת צרמיד מזורזת על ידי דה-סטורציית צרמיד-דו-מימני. סינתזת דה-נובו של צרמיד מתרחשת ברשתית האנדו-פלזמית. לאחר מכן הצרמיד מועבר אל מערכת גולג'י באחת משתי דרכים; או על ידי תעבורה בועתית או על ידי חלבון העברת צרמיד (CERT, הידוע גם כ-COL4A3BP). לכשהצרמיד מגיע למערכת גולג'י, הוא יכול לעבור מטבוליזם לספינגוליפיד אחר, לספינגומיילין או לגליקוספינגוליפידים המורכב. [2]
מסלול ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
//////?? [3]
תפקודים פיזיולוגיים של הצרמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כליפיד ביו-אקטיבי, צרמיד מעורב במגוון תפקודים פיזיולוגיים, כולל אפופטוזה, שליטה על התמיינות תאית, הזדקנות התא, נדידת תאים, אדהזיה [2] . הוצע כי לצרמיד יש גם תפקידים מטבוליים נוספים במספר מצבים פתוגניים כגון: סרטן, ניוון עצבי, סוכרת, מנגוני התפתחות חיידקיים (פתוגנזה), השמנה ודלקות [4] [5].
אפופטוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד התפקידים הנחקרים ביותר של הצרניד הוא תפקודו כמולקולת פרו-אפופטוטית, או מוות תאי מתוכנת סוג I. הוא הכרחי לשמירה על הומאוסטאזיס תאי נורמלי, ומהווה תגובה פיזיולוגיות חשובה במגוון ביטויים שונים של לחץ תאי. הצטברות צרמיד נמצאה בתאים כתגובה למגע עם גורמים אפופטוטיים הכוללים: קרינה מייננת, אור על-סגול, גידול אלפא גורם נמק (TNFα), ותרופות כימותרפיות. הדבר מצביע על כך שלצרמיד יש תפקיד בתגובות הביולוגיות לכל הגורמים הנ"ל. בשל ההשפעות האפופטויות שלו על תאים סרטניים, הצרמיד כבר כונה כ"ליפידים מדכאי גידולים". מספר מחקרים ניסו להגדיר את התפקיד הספציפי של צרמיד באירועי המוות של התאים, ואכן עבעקבות ראיות העולות מהמחקרים הוצע כי לצרמיד יש תפקיד, במעלה זרם של המיטוכונדריה, בזירוז אפופטוזה. עם זאת, בשל הטבע הסותר והמשתנה של מחקרים על תפקודו של הצרמיד כאפופטוט, המנגנון שבאמצעותו ליפיד זה גורם לאפופטוזה נותר חמקמק.
עור[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרמיד הוא המרכיב העיקרי בשכבה הקרנית של שכבת האפידרמיס בעור אדם. [10] [11] יחד עם כולסטרול וחומצות שומן רווי, הצרמיד יוצר איבר (העור) בלתי חדיר למים, המגן עלינו מאובדן מים מופרז (בשל התאדותם) ומשמש גם כמחסום מפני כניסת מיקרואורגניזמים. [11] תהליך ההזדקנות כולל ירידה בכמות הצרמיד והכולסטרול בשכבה הקרנית של העור. [12]
הורמונלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סינתזת צרמיד מוגברת מובילה לעמידות בפני לפטין ולאינסולין על ידי הגברת ציטוקין המדכא את (עיצבוב 3?!) SoCs-3. רמות גבוהות של צרמיד במסלול הולכת האותות לאינסולין וזירחון הסרין של JNK (אנזים מזרחן ממשפחת ה-MAPK), שמוביל עמידות לאינסולין. [14]
-?- מתוך the medical[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוטצית 617FV2-JAK ממוקדת בקטע שאינו קטליטי ("דומיין קטליטי מדומה") של חלבון JAK2. "דומיין קטליטי מדומה" ידוע כגורם המעכב את פעולת הזרחון הטירוזין של דומיין קטליטי. JAK2 ללא מוטציה מופעל רק כאשר ציטוקין (למשל EPO) נקשר עם קולטנו (EPOR). מוטצית 617FV2-JAK גורמת לכך שאנזים הופך להיות פעיל באופן קבוע או מופעל בצורה מוגזמת כתגובה לגורמים רגילים. הופעת המוטצייה על פרקורסורים אריטרוידיים מאפשרת צמיחת תאים אלה בהיעדר EPO. המנגנון של הפעלת יתר של JAK2 כולל גם תגובה מופחתת של 617FV2-JAK לדיכוי על ידי חלבוני (Socs suppressors of cytokine signaling proteins). במצב תקין, Socs 3 מדכא את פעולת JAK2 וקולטנו של EPO. בנוכחות של 617FV2-JAK, ה-Socs 3 מגביר את הפעלת JAK2 על ידי EPO. -?- מתוך the medical _______________________
חומרים הידועים כמעכבי צרמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אננדמיד
- מעכבי צרמידז (אנזים החותך חומצות שומן מצרמידים)
- תרופות כימותרפיות
- ליגנד פאס (חלבון חוצה ממברנה מסוג II
- אנדוטוקסינים
- הומוציסטאין [15]
- חוֹם
- אינטרפרון גאמא
- קרינה מייננת [1] [16]
metalloproteinases מטריקס [15]
- מיני חמצן מגיבים [15]
- טטראהידרוקסיל-קנבינול וקנבינואידים אחרים [17]
- TNFα (גידול α גורם נמק)
- ויטמין D דו-הידרוקסילי
נקודה מעניינת היא כי החומרים הגורמים להפקת צרמיד, הם חומרים הנוטים לשמש כאותות לחץ, שיכולים לגרום לתאים להיכנס למוות תאים מתוכנן. צמיד אפוא, משמש כאות מתווך המחבר את האיתות החיצוני למטבוליזם הפנימי של התא.
המנגנון באצעותו מתרחש איתות צרמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לעכשיו, האמצעי בעזרתו צרמיד פועל כמולקולת איתות אינו ברור.
אחת ההשערות הן, כי צרמיד הנוצר בקרום הפלזמה משפר את קשיחות הממברנה ומייצב פלטפורמות ליפידים קטנות הידועות כרפסודות ליפידיות (ליפידראפטים - Lipid raft), המאפשרות להם (לליפידראפטים) לשמש פלטפורמות כמולקולות איתות. יתרה מכך, כרפסודות הנמצאות על עלעל אחד של הממברנה, הם יכלים ליצור שינויים מקומיים בעלעל השני של הבילייר, נם יכולים, פוטנציאלית, לשמש כחוליה המקשרת בין איתות חוץ-תאי לאותות המופקים בתוך התא. הוכח גם כי הצרמיד יוצר ערוצים גדולים ומאורגנים החוצים את הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה, דבר המוביל ליציאת חלבונים מהמרחב התוך-ממברני.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן למצוא צרמידים במספר תרופות לשימוש חיצוני, תרופות המשמשות להשלמת טיפול בבעיות עור כגון אקזמה. הם משמשים גם במוצרים קוסמטיים שונים כגון: שמפו, חלק מהסבונים, קרמים לעור ומסנני קרינה. בנוסף לאמור, צרמידים נחקרים כטיפול פוטנציאלי לסרטן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשאר לסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
1. לצרף תרגום למסלול ההצלה, 2. להסיר את פסקת -?-, 3. לסדר הערות שוליים, 4. לעבור על התרגום/ניסוח ולתקן.
- ^ The Journal of experimental medicine Ionizing radiation acts on cellular membranes to generate ceramide and initiate apoptosis.
- ^ PubMed Principles of bioactive lipid signalling: lessons from sphingolipids.
- ^ ראו דו"ח BEIR VII.
- ^ PubMed Translational aspects of sphingolipid metabolism.
- ^ PubMed Aging up-regulates expression of inflammatory mediators in mouse adipose tissue.