משתמש:יופ וסטרויל/יואכים סימון

יואכים סימון (שוּשוּ) (1919–1943) היה יהודי גרמני, ציוני. יחד עם אשתו ובסיוע המחתרת החלוצית בהולנד- קבוצת ווסטרוויל הבריח יהודים אל מחוץ להולנד כדי להצילם מהשמדה בתקופת השואה. שושו נתפס במהלך פעילותו בדרום הולנד והתאבד במעצרו.

תולדות חייו

יואכים סימון נולד בברלין ב-1919, אמו נפטרה זמן קצר לאחר לידתו. יואכים אימץ לעצמו את הכינוי "שוּשוּ" בילדותו. אביו גידל אותו ואת אחיו הגדול בעזרת בת משפחה, הדודה גרטה. אביו, פריץ סימון היה פעיל ציוני ולכן שושו הלך לבית ספר מיוחד שנוסד בידי קבוצת הורים ציונית. בבית הספר למד גם עברית מדוברת. באותה עת הצטרף לתנועת הנוער "קדימה", תנועה ציונית חלוצית בעלת קשרים עם תנועת הפועלים בארץ-ישראל. ב-1932 התחתן אביו בשנית. אחיו הבכור, יעקב, יצא להכשרה ציונית ושושו עבר לפרנקפורט לגור עם דודתו ועם סבתו. אביו נפטר ב-1935. ב-1936, בעקבות חוקי נירנברג, נאלץ שושו לעזוב את בית הספר, הוא חזר לברלין ללמוד בבית הספר היחיד שבו היה יכול ללמוד באותה עת – בית הספר החרדי "עדת ישראל". עם סיום לימודיו הוא ניסה לעלות לארץ ישראל, אך לא הצליח.

ב-9 בנובמבר 1938, ליל הבדולח, שושו נתפס בידי אנשי משטרה גרמנים ונשלח למעצר במחנה הריכוז בוכנוואלד, שם נכלא במשך חודש. לאחר מכן, כמעט חסר כל, עזב את גרמניה להולנד והצטרף להכשרה חקלאית אצל חקלאי הולנדי שארגנה תנועת הנוער הציונית "החלוץ". בהולנד החלוצים היו מפוזרים בכל מיני חוות ומשקים חקלאיים. הם השתייכו למרכז אזורי אליו הגיעו כדי ללמוד עברית ולקיים מפגשים חברתיים וחינוכיים. בינואר 1940 עבר שושו אל חוות הכשרה גדולה שנקראה "כפר העבודה" בצפון הולנד. בחווה היו כ-300 חניכים מגרמניה. שושו עבד בתור מורה לעברית והדריך את אחת הקבוצות. במאי 1940 פלשו הגרמנים להולנד.

הברחת יהודים

ביולי 1942 החליטו חברי "החלוץ" לרדת למחתרת על מנת למצוא דרכי מילוט לחברי התנועה. באותה עת קיבלו שושו וצוות המדריכים של חוות ההכשרה הודעה על כך שעומדים לגרש קבוצה ראשונה של חניכים. מציאת מסתור לקבוצה גדולה של נערים לא הייתה משימה קלה, בייחוד לנוכח העובדה שרובם לא היו הולנדים ולכן לא ידעו היטב את השפה. במשימה זו סייע להם חבר המחתרת ההולנדית, יופ וסטרויל, אדם בעל נטיות דתיות עמוקות, שפעל מתוך אהבת אדם ושנאה לעוול – כך נוצרה "קבוצת וסטרוויל", קבוצה שהעמידה עצמה לרשות המחתרת הציונית החלוצית. יחד הם שיתפו פעולה בשתי משימות עיקריות: מסתור ובריחה. עד מהרה נרקמו יחסי חברות קרובים בין שושו לבין יופ וסטרוויל.

החניכים של החווה הוסתרו, אבל היה ברור שמקום המסתור שלהם רחוק מלהיות בטוח. לכן, חיפש שושו דרכי מילוט לקבוצה. בלילה שבין ה-2 ל-3 באוקטובר 1942 חצה שושו יחד עם עדינה אשתו, שגם הייתה חברת מחתרת, את הגבול בין הולנד לבלגיה. שושו חיפש נתיבי בריחה ועדינה ניסתה להמשיך את דרכה לשווייץ כדי לסייע למחתרת בקשרים מן המדינה הנייטרלית. שושו הצליח להגיע לצרפת והוא ניסה לבנות מסלול מילוט בין הולנד, בלגיה וצרפת. במשך חודשים ארוכים עסק שושו בהברחת יהודים. בינואר 1943 נתפס שושו בדרכו מבלגיה להולנד, כשבידו כסף ותעודות מזויפות שונות. הוא הועבר לבית סוהר ומשם עוד הצליח להבריח ידיעה על מעצרו: "נתפסתי. מסרו בזהירות לעדינה". כעבור יומיים הוא התאבד – גופתו נמסרה לנציגי הקהילה היהודית והוא נקבר בבית הקברות היהודי בעיר ברדה. לאחר המלחמה הקימו חבריו מצבה על קברו ועליה כתבו: "נתן את נפשו על נפש חבריו וקיום העם בימי המחתרת".

הערות שוליים

קטגוריה:פעילים ציונים בגרמניה קטגוריה:פעילים ציונים בהולנד קטגוריה:יהודים בשואה: הולנד קטגוריה:מצילים בשואה: הולנד קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד