משתמש:ליאור/המדמנה/6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת הדם עוררה שלושה גלים עיקריים של מחאה ציבורית: הראשונה עם חשיפתה בשנת 1996,[1] השנייה בשנת 2006 והשלישית בשנת 2013.

מחאת 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסותה של מסקי שיברו לפרשת הדם, עמוד השער של מעריב, 29 בינואר 1996

לא נסתפק בוועדה שתבדוק את האירועים הקשורים בבנק הדם. אנחנו דורשים שיטפלו בבעיות האמיתיות: חינוך ברמה נאותה, שינוי מהותי בדרך בה מתייחסים לחיילים שלנו, ויחס שווה מצד משרד הבריאות. לא נקבל את הפרסום של סקירות וסטטיסטיקות בדבר מספר נשאי האיידס בקהילה האתיופית כל עוד לא בודקים באופן דומה איש מהאוכלוסיה הכללית, או מקרב מהגרים מברית המועצות לשעבר, מברזיל, מצרפת, או מכל מקום אחר בעולם הנאור בו יש איידס. אנחנו דורשים שיפרסמו את הסטטיסטיקות המלאות לא רק עבור הומוסקסואלים ואתיופים, אלא עבור כלל החברה. (...) מה שקרה אתמול היה בלתי נמנע. כואב לי שקציני משטרה נפצעו בהפגנה, ואני מאחלת להם החלמה מהירה. חבל מאד שזה קרה, אבל חייבים להבין שזו היתה תולדה של מציאות בלתי אפשרית, שבה הקהילה האתיופית לא "נשמעה" עד היום, והיחסים איתה לא נוהלו כראוי (...) אני מקווה שמעתה ואילך אנשים יהיו קשובים יותר ויגלו הבנה רבה יותר לבעיות שעמן מתמודדת הקהילה האתיופית. ואני מקווה שלעולם, לעולם לא יהיה צורך בהפגנה נוספת מסוג זה.

[2], עמודים 158-159

ב-24 בינואר 1996 פרסם העיתונאי רונאל פישר בעיתון מעריב כי מנות דם הנתרמות על ידי עולים מאתיופיה מועברות להשמדה[2]. החשיפה, תחת הכותרת "שקר הדם האתיופי", עוררה תחושות זעם ועלבון ממספר טעמים:

  • העובדה שהתייחסו לכל כהי העור, בין אם נולדו בישראל או באתיופיה, כקבוצת סיכון בריאותית[3][4][5].
  • העובדה ששרותי הדם של מד"א פרסמו את שיעורי הנשאות של נגיף HIV בקרב ילידי אתיופיה, מבלי לפרסם נתונים דומים עבור מחלות זיהומיות בקרב ילידי ישראל, ברה"מ, ברזיל וצרפת[6].
  • העובדה שהסתירו מהתורמים את הכוונה להשמיד את תרומת דמם מבלי להשתמש בה[7][8][9].
  • הזיקה שנוצרה בין החלטה זו לבין פרשיות אחרות הנוגעות לעלייה מאתיופיה, בהן ההמתנה הממושכת לעלייה לישראל שגבתה את חייהם של אלפי יהודים במחנות בסודאן, והטלת הספק ביהדותם של העולים מאתיופיה על ידי חלק מהממסד הדתי והפוליטי[10][11].
  • תחושת ההשפלה משפיכת דם העולים, שחשו כי 'דמנו הוא נשמתנו' (ביטוי באמהרית הנגזר מהביטוי המקראי ”הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ” (דברים יב כג)[12]) וכי דמם הופקר[13][14][12].
התייחסותו של מולגטה, עובד משרד הקליטה שעלה מאתיופיה בשנות השמונים, לפרשת הדם, 25 בפברואר 1996

הם זורקים לנו את הדם כי הם לא רוצים אותנו כאן. אבל לי לא אכפת יותר מה הם חושבים. הם אומרים לנו להוריד את המכנסיים [בשביל ברית מילה], אפילו לאנשים מבוגרים! התורה מצווה לימול פעם אחת, בגיל שמונה ימים, לא פעמיים... יש להם רבי מת והם אומרים שהוא המשיח - האם זה מה שהתורה אומרת? זו פשוט עבודת אלילים! אני יודע מי אני ואם מישהו לא מקבל אותי, לא אכפת לי ממנו. יש לי ילדים וכך אני מורה להם גם.

[2], עמוד 168

חשיפת פרשת הדם ותגובות שרותי הדם של מד"א הובילו ביום ראשון ה-28 בינואר 1996 להפגנה של בין שמונת אלפים לעשרת אלפים עולים מאתיופיה מול משרד ראש הממשלה בירושלים[15]. הם נשאו שלטים כגון "לא ניתן דמנו הפקר", "עם אחד, דם אחד", "אנחנו שחורים אבל הדם שלנו אדום", "אנחנו יהודים כמוך: עצרו את האפרטהייד הגזעני"[16][17]. המשטרה, שהעניקה רישיון להפגנה של 850 איש, לא תגברה את כוחותיה למול המפגינים הרבים, לאור ניסיונה בהפגנות השקטות של עולי אתיופיה בשנות השמונים והתשעים[18]. השוטרים במקום ניסו לפזר את אלפי המפגינים בעזרת אלות וזרנוקי מים, אך משמקצת המפגינים יידו לעברם אבנים עברו לירי כדורי גומי ורימוני גז מדמיע[19]. 41 שוטרים ולמעלה מעשרים מפגינים נפצעו בהפגנה, בה ניזוקו כמעט כל המכוניות בסביבת משרד ראש הממשלה [20][5]. הן המפגינים והן השוטרים השוו בין אלימות המפגינים והשוטרים לבין פיזור הפגנות אלימות בימי האינתיפאדה [21]. החוקר אורי בן אליעזר טען כי השמדת מנות הדם הייתה עבור ישראלים אתיופים צעירים רגע הפכו לקבוצה המובדלת על בסיס גזע בחברה הישראלית[17]. ח"כ פרופ' יורם לס, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחבר כנסת בעת חשיפת הפרשה, טען כי מדיניות ההשמדה היא "גזענית וחסרת הצדקה מדעית"[5]. לדבריו, שיעור ההידבקות באיידס גבוה בהרבה בארצות הברית מאשר בישראל ובכל זאת איש מעולם לא שקל למנוע מיהודים אמריקאים לתרום דם[5]. פרופ' לס הוסיף וטען כי "אי אפשר להעליב אנשים ולהונות אותם על ידי לקיחת דם מוורידיהם והשלכתו לאשפה"[5]. גלי הביקורת אודות מדיניות מד"א חדלו כעבור חודש, בעקבות סדרת פיגועי התאבדות שפקדו את ערי ישראל בחודשים פברואר-מרץ 1996[22].

בעיצומה של ההפגנה זומן מארגנה אדיסו מאסלה ללשכת ראש הממשלה שמעון פרס, שהבטיח לו להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את פרשת הדם לצד שאר היבטי היחס המפלה כלפי יהודי אתיופיה[23]. "השגנו ביום אחד מה שלקח לתימנים ארבעים שנה להשיג!" זעק מאסלה בפני המפגינים בצאתו מן הפגישה, כשהוא מתייחס לוועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בשנת 1995 לחקירת פרשת ילדי תימן[23]. בפועל הוקמה ועדת בירור ציבורית בעלת סמכויות מוגבלות יותר, בראשות הנשיא לשעבר יצחק נבון.

מחאת 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחקיר עיתונאי שפרסמה חברת החדשות של ערוץ 2 בתאריך 31 באוקטובר 2006 נחשף כי לא נעשה שימוש בתרומות הדם של עולים מאתיופיה.[24] בעקבות התחקיר התחדשו ההפגנות אודות פרשת הדם, הפעם בהובלת צעירים שהוריהם עלו מאתיופיה.[25][26] בעקבות המחאה הבטיח שר הבריאות יעקב בן יזרי להקים ועדה מקצועית שתבחן כיצד ניתן לפתור את הסוגיה, אולם זו לא הוקמה בפועל.[27] עם זאת הביאה המחאה לעדכון הנחיות מד"א ב-15 באפריל 2007, כך שילידי ישראל שהוריהם עלו מאתיופיה יוכלו לתרום דם, בדומה לשאר ילידי ישראל[27][28]. על אף טענות מד"א משנת 2007 כי "מעולם לא נאסר על אתיופים ילידי ישראל לתת תרומת דם"[28], עמדה ועדת נבון עוד בשנת 1996 על האבסורד שבפסילת דמם של ילידי הארץ רק בשל מוצא הוריהם[29] והמליצה פה אחד לבטל הנחיה זו [30], אולם המלצותיה לא יושמו.

מחאת 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2013 סירב צוות מד"א להתרים דם מחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שעלתה מאתיופיה בגיל 3, בתואנה כי לבני העדה האתיופית יש "סוג דם מיוחד".[31][32] בעקבות זאת סילק יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את צוות מד"א מהכנסת והושמעו גינויים חריפים מצד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים ונבחרי ציבורי נוספים.[33] מנהלת שרותי הדם של מד"א טענה כי צוות המתרימים נהג על פי נהלי משרד הבריאות, אשר פוסלים לקיחת דם ממי ששהה שנה או יותר במדינה שבה שכיחות האיידס גבוהה.[31] בעקבות המחאה הציבורית, שהקיפה הפעם גם מגזרים נוספים מלבד ציבור העולים מאתיופיה, מינתה שרת הבריאות יעל גרמן ועדה מקצועית במשרדה לצורך "בחינת תרומות דם מאוכלוסיות המוגדרות כיום כאוכלוסיות בסיכון", בראשות פרופסור מנפרד גרין.

  1. ^ 1 2 3 4 5 Don Seeman, "One people, one blood": public health, political violence, and HIV in an Ethiopian-Israeli setting, Cult Med Psychiatry. 1999 Jun;23(2):159-95, PMID 10451801
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Seeman, Don. One people, one blood: Ethiopian-Israelis and the return to Judaism. Rutgers University Press, 2010. ISBN 978-0-8135-4936-1
  3. ^ דו"ח נבון, עמוד 4.
  4. ^ דו"ח נבון, עמוד 29.
  5. ^ 1 2 3 4 5 Serge Schmemann, Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood, New York Times, 29 January 1996
  6. ^ [2], עמוד 158
  7. ^ דו"ח נבון, עמוד 4.
  8. ^ דו"ח נבון, עמוד 29.
  9. ^ Barton Gellman, Israel dumps blood from Ethiopians, The Washington Post, January 25th 1996
  10. ^ דו"ח נבון, עמוד 4.
  11. ^ דו"ח נבון, עמוד 5.
  12. ^ 1 2 [2] עמודים 175-176
  13. ^ דו"ח נבון, עמוד 29.
  14. ^ [2], עמודים 153-154
  15. ^ [2] עמוד 151
  16. ^ [2], עמודים 153-154
  17. ^ 1 2 Uri Ben-Eliezer, Multicultural society and everyday cultural racism: second generation of Ethiopian Jews in Israel's ‘crisis of modernization’, Ethnic and Racial Studies 31, 2008-07-01, עמ' 935–961 doi: 10.1080/01419870701568866
  18. ^ [1] עמוד 162
  19. ^ שמוליק פיאמנטה הפגנת האתיופים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:56)
  20. ^ [1] עמוד 162
  21. ^ [1] עמודים 168-170
  22. ^ [1] עמוד 173
  23. ^ 1 2 [2] עמוד 159
  24. ^ דוידה גינטר, שידור חוזר: דם האתיופים שוב חסר שימוש, ‏31/10/2006
  25. ^ מירי חסון, הפגנת אתיופים: "שפכו את דמנו, אנחנו לא קיימים"
  26. ^ פרשת הדם 2006, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:40)
  27. ^ 1 2 יובל אזולאי ואיינאו פרדה סנבטו, מד"א שינה נוהלי תרומות דם; גם אתיופים ילידי ישראל יוכלו לתרום, באתר הארץ, 16 באפריל 2007
  28. ^ 1 2 מיטל יסעור בית-אור, מד"א משנה נהלים: יותר אנשים יוכלו לתרום דם, באתר ynet, 15 באפריל 2007
  29. ^ דו"ח נבון, עמודים 33, 36 ו-43
  30. ^ דו"ח נבון, עמודים 23 ו-44
  31. ^ 1 2 מורן אזולאי, חשיפה: נאסר על הח"כית יוצאת אתיופיה לתרום דם, 11 בדצמבר 2013
  32. ^ יהונתן ליס, צוות מד"א סולק מהמשכן לאחר שסירב לקבל תרומת דם מחברת כנסת אתיופית, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
  33. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:ליאור/המדמנה/6&oldid=36839011"