יצחק נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק נבון
Yitzhak Navon 1.jpg
תאריך לידה 9 באפריל 1921
ממשלות 21, 22, 23
כנסות 6 - 9, 11 - 12
סיעה רפ"י, העבודה, המערך (השני)
תפקידים בולטים

יצחק נבון (נולד ב-9 באפריל 1921) הוא נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל, סופר, מחזאי, איש חינוך, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק נבון נולד בירושלים ב-9 באפריל 1921 למרים ויוסף נבון, משפחה ירושלמית ספרדית. הוא מצאצאי משפחתו של המקובל רבי חיים אבן עטר, וכן מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-1620), משפחת ברוך מזרחי. נבון למד במחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה. באוניברסיטה העברית למד ספרות ערבית, תרבות האסלאם וחינוך.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: דוד בן-גוריון, משה פרלמן, יצחק נבון ואדוארד מורו, בעת ביקורו של מורו בשדה בוקר, 1956

בשנים 19461949 עמד בראש המחלקה הערבית של "ההגנה" בירושלים. בשנים 1949–1951 כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. ב-1951 התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ, משה שרת, ובשנת 1952 הזמינו ראש הממשלה דוד בן-גוריון להצטרף ללשכתו. בשנים 19521963‎ שימש מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963. באותה שנה נשא לאשה את אופירה נבון.

בשנים 1963–1965‎ שימש נבון בתפקיד ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, ובתפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב-היקף ללימוד עברית מבוגרים. בשנת 1964 היה בין מייסדי רפ"י בראשות בן-גוריון, ובשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעמה. לאחר האיחוד בין מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.

בין השנים 19721978 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך כיהן כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח"כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח"כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן כיהן נבון כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו כנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.

נשיא מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית פתוח" בבית הנשיא בחול המועד סוכות, 1979

בתאריך כ"ב באייר ה'תשל"ח, 29 במאי 1978, החל נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל בעקבות בחירתו לתפקיד. הוא כיהן כנשיא המדינה בשנים 19781983. בעת כהונתו, בלטה לצדו רעייתו אופירה נבון בפעילויות למען הילד. הם היו הזוג הראשון בבית הנשיא עם ילדים קטנים. בשנת 1982, לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שבלבנון, איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים.

שר בממשלות האחדות וסוף דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר נבון מבקר בגן ילדים של עולים מאתיופיה, 1985

עם תום תקופת כהונתו הראשונה, פרש ונמנע מתקופת כהונה שנייה, כדי להתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה, אבל בסופו של דבר ויתר על ההתמודדות ותמך בשמעון פרס. נבון הוא הנשיא היחיד (נכון ל-2014) שחזר לחיים הפוליטיים לאחר תום כהונתו. ב-1984 נבון נבחר לכנסת האחת עשרה, ולאחר הבחירות מונה, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות, והחזיק בתפקיד זה עד לשנת 1990. נבון לא הציג את מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים הפעילים ולהתרכז בפעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית.

ב-1996 עמד בראש הוועדה לחקירת פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים מכהן נבון כיו"ר של גופים ציבוריים שונים: חברת "נאות קדומים", שמורה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ך ובתלמוד, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. כמו כן מכהן נבון כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיום היהודי-ערבי בישראל.

יצחק נבון הדליק משואה ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל (2007) על תרומתו לעיר ירושלים, במסגרת ציון חגיגות 40 שנה לאיחוד העיר במלחמת ששת הימים. בבחירות לכנסת ה-18 וכן בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום ה-119 והאחרון ברשימת העבודה לכנסת[1]. בשנת 2008 נישא לאשת יחסי הציבור מירי שפיר, לאחר שהשניים חיו כידועים בציבור במשך כעשר שנים‏[2].

המחזה "בוסתן ספרדי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בוסתן ספרדי

יצחק נבון כתב יצירות העוסקות בשימור תרבות יהודי ספרד בירושלים: תחילה את "הרומנסרו הספרדי", מופע של שירי קודש וחול, שהוצג בשנת 1968, ושנה לאחר מכן, את המחזה "בוסתן ספרדי". המחזה הועלה לראשונה בשנת 1969 בתיאטרון "בימות", בהפקתו של יעקב אגמון ובבימויו של יוסף מילוא. ההצגה עלתה בהפקה חדשה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1998, בבימויו של צדי צרפתי, ומאז ועד היום, ההצגה במתכונת ההפקה הזאת נכללת מדי שנה בתוכנית ההצגות של "הבימה". בקיץ 2013 כלל התיאטרון ברפרטואר שלו 40 הופעות של ההצגה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Presidential Standard (Israel).svg נשיאי מדינת ישראל
חיים ויצמן יצחק בן-צבי זלמן שזר אפרים קציר יצחק נבון
1949 - 1952 1952 - 1963 1963 - 1973 1973 - 1978 1978 - 1983
חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב שמעון פרס
1983 - 1993 1993 - 2000 2000 - 2007 2007 -
שרי החינוך בממשלות ישראל

זלמן שזר | דוד רמז | דוד בן-גוריון | בן-ציון דינור | זלמן ארן | אבא אבן | זלמן ארן | יגאל אלון | אהרן ידלין | זבולון המר | יצחק נבון | יצחק שמיר | זבולון המר | שולמית אלוני | יצחק רבין | אמנון רובינשטיין | זבולון המר | יצחק לוי | יוסי שריד | אהוד ברק | לימור לבנת | מאיר שטרית | יולי תמיר | גדעון סער | שי פירון

יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

מאיר ארגובזלמן ארןמאיר ארגובדוד הכהןחיים יוסף צדוקיצחק נבוןחיים יוסף צדוקמשה ארנסאליהו בן-אלישרמשה ארנסאבא אבןחיים בר לבאליהו בן-אלישראורי אורחגי מירוםעוזי לנדאודוד מגןדן מרידורחיים רמוןיובל שטייניץצחי הנגבישאול מופזרוני בר-אוןאביגדור ליברמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]