... כשנגע גורלם היהודי בלב החכם והמשורר המוזר יוסף הלוי, וביקש את סיוע חברת כל ישראל חברים לאחים נדחים אלו, שהיו נתונים אז לשמד ולצרות - ויבוא הפחד בלב שועי ישראל בצרפת: מה יאמרו הגויים, הגם אחים שחורים לנו? ובק"ן טעמים ובתחבולות אין קץ חיבלו את המעשה, ועוד שנים על שנים התחכמו להוסיף ולהפריד את אחינו אלה מכלל ישראל.
אך מי יהודי ולא גינוהו גויים בגלל אפו השונה מאפם, בגלל גוון פניו ושערותיו השונה מצבע פניהם ושערותיהם? האמנם כבני כושים נעשה את אחינו, והאמנם גם בעינינו לחרפה הם כושים?
בשעה שטיפה אחת מדמנו פוסלת את הגזע, בשעה שאין קורט של דם יהודי בטל בשאינו-מינו, האמנם נתגאה בצבע הדם הזר שנתערבב בדמנו כנגד דם בעל צבע אחר שנתערב בדם אחינו אלה?
