כל ישראל חברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אליאנס" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אליאנס (פירושונים).
תבליט עץ של סמל "כל ישראל חברים" - בדלת בית הכנסת במקווה ישראל - מפעלה החשוב של החברה בארץ ישראל
סמל החברה בראש בית הספר הנטוש בלב ירושלים
קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים
כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי

כל ישראל חבריםראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית - Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז.

הארגון הוקם על ידי קבוצת נכבדים יהודים צרפתים ב-1860, עם קבלת האמנציפציה, כדי לענות על הצורך במנהיגות מרכזית חברתית לקהילה היהודית. הקבוצה, בתמיכת אישים מהממשל הצרפתי, החליטה לקחת על עצמה להיות מרכז של תמיכה מורלית, אחווה תרבותית ודתית וכן הגנה על יהודים הסובלים בגלל היותם יהודים. אחת הסיבות להקמת הארגון היא "פרשת אדגרדו מורטארה" שבה נחטף ילד יהודי על ידי משטרת האפיפיור.

מטרות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות הארגון הן הגנה על זכויות היהודים, הנהגת תרבות מערבית, לימוד מקצועות מודרניים כגון מתמטיקה וגאוגרפיה, ושיפור המעמד החברתי והפוליטי של היהודים. ססמת כי"ח: "כל ישראל ערבים זה לזה". הסיסמה מביעה את האחריות ההדדית והנכונות להגיש עזרה ותמיכה הדדית.

ראשי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1863 ועד 1880 עמד בראש הארגון אדולף כרמיה, מדינאי צרפתי שכיהן פעמיים כשר המשפטים בצרפת.

המזכיר הכללי הראשון של הארגון היה קרל נטר, אשר הוביל את הקמת ביה"ס החקלאי הראשון בארץ, מקווה ישראל.

נשיא העמותה הנוכחי הוא מרק אייזנברג שנבחר ב-10 במרץ 2011.

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון פעל רבות למען יהודים במקומות שונים, ובעיקר במזרח אירופה ובארצות האסלאם שבהן הקהילות היהודיות היו במצוקה. הארגון השפיע על במהלך השנים על החלטותיהם של ממשלות ועל כינוסים דיפלומטיים בינלאומיים ובכך הצליח לשפר את מצבם של היהודים בכמה ארצות.

בשנת 1869 עזר הארגון למהגרים יהודים מרוסיה ומרומניה שעזבו את ארצם בגלל גילויי אנטישמיות.

הפעילות החינוכית של כי"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1862 החל הארגון לעסוק בחינוך ונוסד בית הספר הראשון בתטואן שבמרוקו. פעולות החינוך התמקדו בעיקר באפריקה הצפונית ובמזרח התיכון.

בית הספר אליאנס בירושלים נוסד בשנת 1882. הוא היה בית הספר המודרני הראשון בירושלים. מטרתו הייתה "תורה ומלאכה" - שילוב של לימודי דת והקניית מקצועות כמו חייטות, נגרות, סנדלרות ועוד, על מנת להעניק לתלמידים אפשרות להרוויח את לחמם ללא צורך להזדקק לכספי החלוקה. מנהליו הראשונים של בית הספר היה נסים בכר ואברהם (אלברט) ענתבי. הרבנים האשכנזים התנגדו לבית הספר מחשש שהוא יפגע בחינוך החרדי ובעקבות כך, רוב תלמידיו היו מעדות הספרדים. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נהרס בית הספר ובמקומו נבנה "בית כלל". מהמבנה המקורי נשאר שער הכניסה. בקרבת מקום הוקם קיר הנצחה גדול ובו תמונותיהם של נסים בכר ואלברט ענתבי, תמונות תלמידים ותמונה גדולה של המבנה המקורי של בית הספר.

בשנת 1884 נוסד בית ספר כי"ח (אליאנס) בחיפה, הקיים עד היום. במהלך השנים הוחלף מיקומו הפיזי מספר פעמים. בתחילת דרכו שפת ההוראה הייתה צרפתית ושימש כבית ספר מגילאי גן עד תיכון ואף כמרכז לקהילה. בשנת 1870 יסד כי"ח בהובלתו של קרל נטר את בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל- מקווה ישראל.

בשנת 1912 היו באימפריה העות'מאנית 72 בתי ספר ובמרוקו 14 בתי ספר של כי"ח. גם בתוניס קיבלו את פני הארגון ופעילותו בחום, אך במאה ה-20 החלו לראות את תוצאות פעילותו בעין רעה וקמה התנגדות לארגון. בשנת 1890 נפתח בית ספר בעיר טריפולי שבלוב, ולאחר מספר שנים נפתחו עוד שני בתי ספר אך גם שם לא הצליח הארגון לצמוח.

ייחודיותם של בתי הספר של כי"ח הייתה בכך שנלמדו בהם מקצועות כלליים (שאינם יהדות), נושאי לימוד שהיו חריגים על רקע בתי הספר היהודיים המסורתיים, וגם מלאכות שונות כדי להקנות לחניכים מקצוע ופרנסה. הממשלות תמכו בבתי הספר של כי"ח כל עוד רמתם של היהודים לא עולה על זו של המוסלמים. עם השנים, יהודי מרוקו, שבתחילה קיבלו את כי"ח בזרועות פתוחות, החלו להתנגד לבתי הספר וזאת בטענה שרמת המורים נמוכה ושבתי הספר גורמים לחילון ולהתרחקות מהיהדות.

למרות הוויכוח שהתגלע סביב החינוך בבתי הספר, תרומתה העיקרית של אליאנס במרוקו הייתה דווקא בניית הנהגה יהודית חזקה. הפעילות החינוכית כללה גם עזרה סוציאלית על מנת לשפר את תנאי החיים של התלמידים ומשפחותיהם.

לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר מלחמת העצמאות במדינת ישראל נקלע הארגון לקשיים כלכליים בגלל הגירה המונית של יהודי צפון אפריקה לישראל ולצרפת. בעקבות כך הגביר כי"ח את פעילויותיו החינוכיות בקהילות יהודי אפריקה שהיגרו לצרפת. בשנת 1968 היו בצרפת 64 בתי ספר של ארגון כי"ח ולמעלה מ-20,000 תלמידים.

בישראל קיימים מספר בתי ספר שנוסדו על ידי כל ישראל חברים: בחיפה - כי"ח אליאנס חיפה, בתל אביב - בית הספר אליאנס ברמת אביב, בירושלים - תיכון גמנסיה-כרמיה. כאשר זה האחרון נסגר, בית ספר ממשיך היה בית הספר רנה קאסן, בית הספר המסורתי על שם ז'ול בראונשוויג ובית הספר כי"ח לילדים חרשים המשותף ליהודים וערבים. וכמובן, שני בתי הספר במקווה ישראל - תיכון ממלכתי ותיכון ממלכתי דתי אליהם נוספה ב-2007 שלוחה נוספת של בית ספר משותף צרפתי-ישראלי שהוא פרויקט של ממשלות צרפת וישראל כאחד. בנוסף, הוקם בכי"ח בשנות השבעים מכון כרם למורים המהווה כיום את אחד ממוסדות הכשרת המורים הטובים והמיוחדים בישראל.

בשנים האחרונות, הרחיב הארגון את תחומי עיסוקיו ומאז 2001 הוקמו בו אגפים העוסקים בצדק חברתי בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בזיקה לערכים יהודים והומניסטיים: בשיתוף עם קרן אבי חי נוסדו: "מורשה" - הנחלת ערכים יהודיים לבתי ספר ו"ממזרח שמש" - פיתוח מנהיגות בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח. בנוסף, החליטה הנהלת הארגון בראשותו של דניאל בראונשוויג להקים ב-2001 את "שער"- רשת בתי ספר לעתיד חדש- בתי ספר (ממלכתי וממלכתי דתי, יסודי ותיכון) באזור המרכז הנתמכים על ידי כי"ח במטרה לקדם את ההישגים הלימודיים של הילדים הלומדים בהם מתוך אמונה כי כל ילד יכול להצליח בלימודיו אם רק יינתנו לו ההזדמנויות המתאימות. ו"השיירה" - תוכנית למורים בשנת שבתון, הנשלחים להנחות וללוות מורים ומנהלים בבתי ספר יהודיים באירופה בתחומי יהדות וציונות לשתי תקופות בנות חודש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]