משתמש:מלח השמים/ארגז חול/זיכרון ביולוגי
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
זיכרון ביולוגי מתאר את יכולתם של יצורים חיים לאגור מידע וגם את עצם המידע הנאגר אצלם.
הזיכרון הביולוגי נבדל מזיכרון הקיים מחוץ לעולם החי. לכן זכרון מחשב לדוגמא, אינו זכרון "ביולוגי".
- מונח זה מורכב משתי מילים, שמשמעותן הכוללת יוצקת לו את משמעותו:
- המילה "זכרון" מתארת את יכולת אגירת המידע וגם את המידע הנאגר עצמו.
- המילה "ביולוגי" קושרת את הזיכרון לביולוגיה, שהוא מדע החיים, העוסק בהרכבם והתנהגותם של יצורים חיים וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.
מדע הביולוגיה נחלק למספר רמות, החל ברמת האטומים וכלה ברמה הכללית ביותר שהיא אקולוגיה. מכאן, שהזיכרון הביולוגי עוסק בזיכרון שבכל הרמות השונות הקיימות בביולוגיה.
- בזיכרון הביולוגי יש שני מרכיבים כלליים:
- הזיכרון הביולוגי אצל פרט ביולוגי במהלך חייו. זיכרון זה משפיע על חיי הפרט אך אינו בהכרח עובר בתורשה.
- הזיכרון הביולוגי בענף ביולוגי כלשהו כפי ההירארכיה במיון עולם הטבע. זיכרון זה עובר בתורשה מדור לדור באמצעות הגנים.
- במרכיבי זכרון ביולוגי אלו נעסוק בהמשך המאמר.
זיכרון ביולוגי אצל פרט ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חייו, יצור חי אוגר מידע, הנשמר במערכותיו הביולוגיות השונות. למעשה כל שינוי במערכת ביולוגית על ציר הזמן עשוי להחשב כזכרון ביולוגי.
את המידע הנאגר ניתן למיין בכמה אופנים:
- מידע משמעותי לחיי היצור החי ומידע חסר משמעות.
- את המידע המשמעותי ניתן לחלק למידע המועיל לחיי היצור, ולמידע המזיק לו.
- מידע שאינו עובר בתורשה ומידע העובר בתורשה [ בזה נעסוק תחת הכותרת, זיכרון ביולוגי בענף ביולוגי ].
הקטעים הבאים עניינם מערכות ביולוגיות שונות בהקשר של הזיכרון הביולוגי.
גנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההוראה העיקרית של המילה 'גן' מתייחסת לעצמים חומריים דוגמת תבניות חומצות גרעין, המועברים מהורים לצאצאיהם בתורשה, והנושאים עימם מידע המשפיע על תכונותיהם ומאפייניהם של הצאצאים.
הגנים מהווים את המרכיב המרכזי בהתפתחותו של האדם. הם מכילים את המידע המאפשר את התפתחות מערכת העצבים בפרט והגוף בכלל. עם זאת, אין לראות את השפעתם כדרטמיניסטית. קיימת פעולת גומלין בין פעילותם לבין הסביבה.
יחודם של תאי הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאי גזע (Stem cells) הם תאים הנבדלים מתאים אחרים בכך, שעדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים ולכן הם מסוגלים לייצר תאים מסוגים שונים. חוקרים רפואיים מקווים, שתאים אלו יוכלו לשמש לשיקום רקמות מסויימות, או להצמחת איברים מחדש.
ישנם שלושה סוגי תאי גזע: totipotent, pluripotent ו־multipotent. תא גזע totipotent יחיד יכול לגדול ליצור שלם. תאי גזע pluripotent אינם יכולים לצמוח ליצור שלם, אבל הם יכולים להפוך לכל סוג תא אחר בגוף. תאי גזע multipotent (קרויים גם unipotent) יכולים ליעשות רק לסוגים מסויימים של תאים. למשל: תאי דם, או תאי עצם. תאי גזע ממויינים גם בהתאם למקורם, עובר, או אדם מבוגר. תאי גזע של מבוגר שימשו בהצלחה לטיפול במעל למאה מחלות. שימוש בתאי גזע עובריים עדיין לא הוביל לתוצאות טיפול מוצלחים. אך חוקרים רבים מאמינים שיש להם פוטנציאל רב. מחקר בתאי גזע עובריים מצריך השמדת עוברים דבר השנוי מאד במחלוקת מפני שזה נחשב על ידי חלק מהציבור כצורה מסויימת של הפסקת חיים.
מערכות חיוניות בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשימה החלק האחראי לה וכן תפקוד הלב
מערכת החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת החיסון היא מכלול המנגנונים המסועפים בגופם של אורגניזמים רב-תאיים, האחראים להגנה על האורגניזם מפני פלישתם של גופים זרים העלולים להזיק לו.
מערכת החיסון ממוקמת בדם. תפקידם של תאי הדם הלבנים שבדם, הוא הגנה על הגוף נגד חיידקים וכל חומר אורגני זר אחר (אנטיגן).
למערכת החיסון זיכרון וייחודיות. הגוף זוכר את האנטיגן ו"דרך חיסולו" וכך כאשר יפגוש בו שוב ההגנה תהיה יעילה ומהירה יותר.
זיכרון מערכת החיסון נתון בלימפוציטים: לימפוציט T ולימפוציט B. שהם חלק מקבוצות תאי הדם לבנים.
רפלקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפלקס הוא תגובה לא רצונית של הגוף לגירוי חיצוני. תגובה זו משמשת בדרך כלל מטרות הישרדותיות. בין הרפלקסים החשובים: רפלקס המצמוץ ורפלקס המציצה.
אצל תינוק קיימים רפלקסים רבים המאפשרים לו לשרוד בזמן שבו יכולתו לפעול רצונית דלה ביותר. רוב הרפלקסים נעלמים במהלך השנה הראשונה אך ישנם רפלקסים המלווים את האדם לכל אורך חייו, כמו רפלקס המצמוץ.
אינסטינקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינסטינקט זו נטיה פנימית לביצוע מעשה מסויים. לרוב, הכוונה לדחף ביולוגי מולד, שאין צורך ללמוד אותו.
בדרך כלל אינסטינקטים הם תבנית פנימית של תגובות למצבים מסויימים. בבני אדם על פי רוב קל מאד לצפותם בתגובה לרגשות. תפקיד האינסטינקטים בדרך כלל הוא לקבוע במנגנוני הדחפים שיעוררו יצור לפעולה. הפעולה המסויימת המבוצעת עשוייה להיות מושפעת על ידי למידה, סביבה ועקרונות טבעיים.
דוגמאות ניתן לראות בהתנהגותם של בעלי חיים, המבצעים מגוון פעילויות (לעיתים תשלובת) אשר אינן מבוססות על נסיון קודם (כמו התרבות). דוגמאות אחרות כולל קרבות בעלי חיים, חיזור בבעלי חיים ופונקציה של היעלמות פנימה.
כמה סוציוביולוגים ניסו לכלול התנהגות חברתית של בני אדם ובעלי חיים במונחים של אינסטינקטים. פסיכואנליטיקאים הצהירו שאינסטינקט מתייחס לכוחות מוטיבציה אנושיים (כמו מין ותוקפנות). שימוש זה במונח זכה בעיקר להתעלמות. כוחות המוטיבציה בבני אדם מתייחסים כעת בדרך כלל למניע אינסטינקטיבי.
זיכרון פרוצדורלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכרון זה קיים בבני האדם וגם בבעלי חיים.
הזיכרון הפרוצדורלי הוא הרגל, מכונה גם, זיכרון מיומנות, או זיכרון תפעולי. רכישתו נעשית באמצעות תהליכים החוזרים על עצמם פעמים רבות.
תהליכים אלו יכולים להיות גירויים חיצוניים ליצור החי כמו באילוף בעל חי ללא החלטתו. או מתוכננים ובאמצעות תרגול חוזר ונשנה. דוגמה לכך ניתן למצוא באימוני הקאטות שבאומנויות הלחימה.
זיכרון פרוצדורלי מפעיל את היצור החי ללא שימוש בתכנון ובמחשבה. הפעלה זו יכולה להתרחש אף שנים רבות לאחר שנרכשה המיומנות. בהקשר זה שגורה האמירה לגבי הרגלים שונים, "זה כמו לרכב על אופניים", שאת זה לא שוכחים לעולם.
לזיכרון זה משתייכים:
- המיומנויות לנהיגה במכונית, לרכיבה על אופניים ולשחיה וכן המיומנות לגלישה על הגלים.
- יכולות מילוליות פשוטות, שאינן מודעות. למשל, היכולת לקרוא מילה הפוך.
- רפלקס מותנה, המכונה גם תגובה מותנית, הנלמדת באמצעות התניה להגיב לגירוי כלשהו. לדוגמה: לחיצת הרגל על דוושת הבלם אפילו כשהנהג עסוק בשיחה עם הנוסע היושב לצידו.
בעניין זה נעשו בבעלי חיים ניסויים רבים לצורכי מחקר.
דוד המלך אמר: "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך" (תהילים קיט נט). במדרש הסבירו שדוד המלך אמר כך: "רבונו של עולם, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר, למקום פלוני ולדירה פלונית אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות" (ויקרא רבה לה א). ניתן לראות בזה זיכרון פרוצדורלי אצל דוד המלך שהורגל לילך לבתי כנסת ולבתי מדרש ואף כשתכנן ללכת למקומות אחרים הפעילו הזכרון הפרוצדורלי וגרם לו ללכת לבתי כנסת ולבתי מדרש.
הזיכרון הפרוצדורלי ממוקם במוח במקום שונה מזה שבו ממוקם הזיכרון התודעתי. כראייה לכך משמשת העובדה שזכרון זה לעיתים אינו נפגע אצל חולים שלקו באמנזיה קשה בשל פגיעות מוח.
זיכרון תודעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיכרון תודעתי הוא זיכרון של מידע, או של אירוע שחווינו. זיכרון זה קיים בבני האדם ואינו קיים אצל בעלי חיים.
מבחינה ניורוביולוגית הזכרון נשמר במוח על ידי הקשרים שבין הנוירונים.
זיכרון ביולוגי בענף ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוואה לתאוריות בפסיכולוגיה התפתחותית של נועם חומסקי על דקדוק אוניברסלי החולק על זרם הביהביוריזם). ואחרים.
ההבדל המהותי בין זיכרון ביולוגי לזיכרון תודעתי מבחינה אבולוציונית
בשיטת הברירה הטבעית
דעות, דתיות בעיקר, שאינן מקבלות את תאוריית האבולוציה.
==[עריכת קוד מקור | עריכה]
יתרונות וחסרונות בזיכרון הביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מצבים של שינוי בהם דברים שהיו נכונים וטובים קודם לשינוי אחר השינוי מעמדם משתנה. והזיכרון הביולוגי כובל אותנו מלהתאים את עצמנו לשינוי.
פילוסופיה על זיכרון ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערה: הדברים בקטע זה, מובאים כחומר למחשבה.
ראשית נזכיר כי המילה "זכרון" מתארת את יכולת אגירת המידע וגם את המידע הנאגר עצמו.
ובהינתן, ש[[מידע] הוא כל שניתן לדעת, הרי שתוכן הזיכרון עשוי להיות כל שניתן לדעת.
הידיעות עניינן במוחשי ובמופשט ולכן גם הזיכרון עניינו הידיעות המוחשיות והמופשטות.
יחידת המידע היא נתון ונתון הוא שנזכר.
היודע עצמו אף אותו ניתן לדעת. אם כן, ניתן אף לקבוע שהזוכר (או הזיכרון) אף אותו ניתן לזכור.
כעת נזכיר כי המונח "זיכרון ביולוגי" מתאר את יכולתם של יצורים חיים לאגור מידע וגם את עצם המידע הנאגר אצלם. ונזכיר כי ביולגיה עוסקת, בין השאר, בהרכבם של יצורים חיים. לכן הרכבם של היצורים החיים אף הוא עצמו זיכרון ביולוגי.
ביולוגיה היא מדע החיים ותא הוא יחידת החיים הקטנה ביותר. על כן, הרכבו של תא ביולוגי [להבדיל מתא של צמח] אף הוא הינו זיכרון ביולוגי.
תא מורכב מחומר [עד למרכיביו הזעירים ביותר] ויש בו אנרגיה. בכל אלו ניתן לראות זיכרון ביולוגי.
- סיכום:
- נגדיר, מידע ביולוגי - זהו כל המידע הנחקר במדע הביולוגיה על רמותיו השונות.
- כל המידע הביולוגי, כשהוא אצור ביצורים חיים, אף הוא זיכרון ביולוגי.