משתמש:שגית צור/אימון מוחי לשיפור למידה

אימון מוחי לשיפור למידה הוא תרגול אזורים שונים במוח הגורם לשינויים במבנה ותפקוד המוח ובעקבות זאת מוביל לשיפור בכישורים נוירופסיכולוגיים העומדים בבסיס הלמידה.

מבנה המוח ואימון מוחי

באופן מסורתי סברו כי המבנה האנטומי של המוח האנושי הבוגר לא יכול להשתנות אלא בעקבות הזדקנות או מצבים פתולוגיים. תחילה, הראו מחקרים על חיות (יונקים) שינויים אנטומיים במוח בעקבות התנסות, אך קיימות עדויות ראשונות לשינויים במבנה מוח האדם במהלך החיים כתוצאה מהתנסויות שונות .

האופן בו מתרחשים השינויים במוח (במבנה או בארגון), ובעקבותיהם השינויים בתפקודים ובהתנהגות, מכונה פלסטיות. הפלסטיות נחשבת לתכונה בסיסית של מערכת העצבים והיא קיימת גם בקרב אורגניזמים פשוטים. השינויים יכולים לבוא לידי ביטוי בשינוי קשרים עצביים קיימים או ביצירה של קשרים עצביים חדשים. קיימת השפעה הדדית בין הפלסטיות של המוח לבין התפקוד. שינוי במעגלים עצביים יתבטא בשינוי התנהגותי או בתפקודים נוירו פסיכולוגים (כמו זיכרון ולמידה) ולהיפך. ההנחה הרווחת כיום היא כי שינויים אלה מתרחשים לכל אורך חייו של האדם ולאו דווקא בתקופה הקריטית של הילדות .

הפלסטיות יכולה להיות תוצאה של שימוש בתרופות, תזונה, פגיעות ראש ועוד. אך ממצאים עדכניים מראים כי השינויים יכולים להתרחש גם בעקבות התנסויות של אימון ולמידה .

בעשור האחרון החלו להתפתח שיטות אימון מוחי חדשות הפועלות לשינוי הדפוס החשמלי של גלי המוח. מדובר על שיטות אימון מוחי כדוגמת נוירו פידבק, סוג של ביו פידבק, המאמן את המטופל לשלוט רצונית בפעילות החשמלית של המוח ובדרך זו לשפר תפקודי זכירה ולמידה .

השינויים העצביים יכולים להתפתח הן באמצעות לימודים פורמאליים והן בדרכים לא פורמאליות כמו על ידי קריאת ספרים, פתרון תשבצים וסודוקו, משחק ברידג' או שחמט, ועיסוק ביוגה, טאי צ'י או מדיטציה .

אימון מוחי וכישורים נוירו פסיכולוגיים

שיטות טיפול חדשות יחסית מדגימות כיצד אימון מוחי מביא לשיפור בכישורים הנוירופסיכולוגיים, העומדים בבסיס הלמידה, כדוגמת זיכרון וקשב.

זיכרון תנועתי חזותי

בסריקת MRI שנערכה בעקבות אימוני ג'אגלינג נמצאו שינויים מובהקים באזורים הקשורים לעיבוד ואחסון מידע ויזו-מוטורי. במחקר זה נערך אימון של שלושה חודשים בג'אגלינג קלאסי. בוצעה סריקת MRI לפני האימון, מיד לאחריו ולאחר שלושה חודשים. לפני האימון לא היה הבדל בין קבוצת האימון והביקורת ואילו לאחריו היה שינוי מובהק בקבוצת הניסוי בלבד, שינוי שהתבטא בהתרחבות דו-צדדית של חומר אפור באזור הטמפורלי אמצעי והאזור הפוסטריורי השמאלי. (החומר אפור מהווה מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית ותפקידו הוא להעביר מידע על גירויים חושיים או תנועתיים לתאים עצביים אחרים שמייצרים תגובה).

התרחבות זו צומצמה במדידה השלישית. בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. ממצאים אלה מעידים על שינוי מבני (פלסטיות) באזורים האחראים על זיכרון תנועתי חזותי, בעקבות תהליך למידה – אימון בג'אגלינג .

זיכרון עבודה

בעוד שבעבר הניחו כי הקיבולת של זיכרון העבודה אינה ניתנת לשינוי, מראים מחקרים שניתן לשפרה על ידי אימון. בעקבות אימון במשימות של זיכרון עבודה, שנערך למבוגרים בריאים במהלך חמישה שבועות, חשפו סריקות fMRI , שנערכו לפני ואחרי האימון, פעילות מוחית מוגברת באזורים בקורטקס הפרונטלי והפריטאלי הקשורים בתפקוד זיכרון העבודה .

אימון מוחי לטיפול בבעיות קשב וריכוז – אימון קשבי

הקשב הינו משאב של אנרגיה מנטאלית המופנית לביצוע תהליכי עיבוד מידע . כמות הגירויים שאדם מסוגל לעבד בזמן נתון מוגבלת, לפיכך למערכת הקשב יש את היכולת לבחור מתוך המגוון הרחב של הגירויים אליהם האדם חשוף בעת ובעונה אחת את הגירויים הרלבנטיים לסיטואציה נתונה, להתמקד בהם ולהגיב רק להם .

הפרעת קשב (ADHD) היא הפרעה נפוצה, שלוקים בה יותר בנים מאשר בנות (1:3) ויש לה השפעה שלילית על התפקוד בתחומים שונים – קוגניטיבי, רגשי אקדמי וחברתי .היא מוגדרת כהפרעה התפתחותית שהמקור לה הוא גנטי‏‏ או בתהליך ההיריון או הלידה או לכל היותר בינקות המוקדמת.

המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות מנטליות (DSM-IV) מגדיר שלושה סוגים של הפרעת קשב:
א. הפרעת קשב המאופיינת בעיקר בחוסר קשב (ADHD/IA).
ב. הפרעת קשב המאופיינת בעיקר בהיפראקטיביות ובהתנהגות אימפולסיבית (ADHD/HI)
ג. הפרעת קשב משולבת המאופיינת הן על ידי חוסר קשב והן על ידי היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית (ADHD/COM).

ילדים ומבוגרים עם ADHD מראים לעיתים קרובות עודף גלי מוח איטיים (מסוג טיתא או אלפא) בחלק הפרונטאלי של הקורטקס. המשמעות היא שאיזור זה עובד לאט ובאופן לא יעיל. קבוצה קטנה יותר (כ 10%) של ילדים ומבוגרים עם ADHD מאופיינת בעודף פעילות של גלי מוח מהירים (גלי ביטא). אלה מגיבים פחות טוב לטיפול התרופתי המקובל .

קיימת הנחה ששינוי דפוס הפעילות החשמלי של גלי המוח בקרב אנשים עם ADHD, עשוי להביא לשינוי גם בתחום הקשב. דרך אחת לשינוי דפוס חשמלי זה היא על ידי נוירו פידבק, בו מאמנים את המטופל לשלוט בפעילות החשמלית של המוח .

שיטת אימון קשבי אחת, שזוכה להכרה גוברת בשנים האחרונות מבוססת על "גישת הפרופיל הקשבי" שפיתחו צאל ושלו-מבורך. התייחסות לקשב היא רב ממדית וכוללת הבחנה בין ארבע מערכות קשב :
1. קשב מתמשך - sustained attention היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של תפקוד במטלות לא מגוונות.
2. קשב סלקטיבי -selective attention היכולת למקד את מירב משאבי הקשב בחלק הרלוונטי של המשימה, תוך התעלמות מגירויים מסיחים.
3. הכוונת קשב - orienting of attention היכולת לנתק קשב מגירוי, ולהעבירו לגירוי חדש.
4. בקרת קשב - executive attention היכולת להחליט בין מיקוד או פיזור קשב, וכן שינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאים.

על בסיס התיאוריה פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות, שמטרתן להעריך את תפקודי הקשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב. תוצאות מבחני הפרופיל הקשבי משקפות את רמת תפקודו של הנבדק בכל אחת מארבעת מערכות הקשב הללו, ובכך יוצרות מיפוי מדויק וספציפי בדבר התפקוד הלקוי של הנבדק. בשלב הבא, לכל נבדק מותאמת תוכנית אימון קשבי שנבנית על סמך הפרופיל האישי. האימון הקשבי מורכב מארבע קבוצות של מטלות אימון, כל קבוצת מטלות מפעילה את אחת ממערכות הקשב, על סמך הפרופיל האישי של הנבדק .

תכנית האימון פועלת על פי עקרונות היוצרים קשר בין השקעת מאמץ וריכוז לבין הצלחה. העקרונות כוללים אימון אינטנסיבי בליווי מאמן, משוב מיידי, האימון כחוויה חיובית היוצרת הנעה על ידי חיזוקים חיוביים, רמות הקושי מדורגות וקיימת התאמה אישית. כמו כן, המדדים להצלחה הם דיוק ומהירות, אך קיימת העדפה של דיוק על פני מהירות לצורך ריסון של אימפולסיביות .

במחקרים שונים נמצאו שיפורים משמעותיים במטלות אקדמיות שונות וכן ירידה משמעותית בשכיחות סימפטומים התנהגותיים, המעידים על קשיים בקשב, כגון אימפולסיביות והיפראקטיביות . ההנחה היא כי התערבויות ספציפיות המפעילות מערכות קשביות משפרות את היכולת הקוגניטיבית ,כנראה בעקבות השינויים שנוצרים בפעילות של נוירונים .

אימון מוחי וכישורים אקדמיים

שטף קריאה

במחקר נמצא קשר בין אימון קוגניטיבי קשבי לבין שטף הקריאה של ילדים עם לקות קשב מסוג ADHD/IA. האימון הקשבי שיפר את שטף הקריאה הן ברמת מילה והן ברמת טקסט.

הקשר נמצא בעיקר עם תת המערכת של בקרת קשב : טרם האימון, נבדקים בעלי קושי במערכת בקרת הקשב הראו קריאה פחות שוטפת ואוטומטית לעומת נבדקים עם בקרת קשב תקינה. כמו כן, הנבדקים שאצלם חל השיפור הרב ביותר בשטף הקריאה בעקבות האימון, היו אלה שאובחנו לפני האימון כבעלי קושי בבקרת קשב. לפיכך, לבקרת קשב תפקיד חשוב בשטף הקריאה. הסבר אפשרי לדעת החוקרת לקשר זה הוא שבקרת הקשב עוזרת ליצור תגובות אוטומטיות במצבים של רצף פעולות. קריאת מילה, עבור ילד בשלב רכישת הקריאה, היא מצב מסוג זה, הדורש לחבר ולארגן מידע מגוון. אצל הקורא המיומן הקריאה הפכה אוטומטית, תהליך שלא קורה אצל תלמיד עם קושי בבקרת הקשב. האימון מאפשר לקריאה להפוך יותר אוטומטית ומהירה .

הבנת הנקרא וכתיבה

בעקבות תכנית אימון קשבי מתקדם ממוחשב של ילדים עם ADHD , על פי גישת הפרופיל הקשבי, ילדים הראו שיפור הן בדירוג בדיווחי הורים של סימפטומים של הפרעת הקשב (חוסר קשב והיפראקטיביות) והן במדדים שלא היו כלולים באימון: הבנת הנקרא והעתקת טקסט .

מתמטיקה

מחקרים שעסקו בתחום המתמטיקה מדווחים, כי ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז נמצאים בסיכון גבוה לקשיים בחשבון. תלמידים אלו יתקשו בחישובים חשבוניים ויגלו קושי בשליטה אוטומטית של תהליכים אריתמטיים . יתר על כן, נמצא כי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז רמת שליטה נמוכה יותר בפתרון בעיות מילוליות וביצוע החישובים נמצא איטי יותר בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב וריכוז . אולם, תוצאות המחקרים חלוקות בדבר שיפור בהישגים מתמטיים ובבעיות מילוליות בעקבות אימון קשבי .

לקריאה נוספת

• Draginski Bogdan, Gaser Christian, Busch Volker, Schuierer Gerhard, Bogdahn Ulrich and May Arne. "Changes in grey matter induced by training". Nature, 427, 2004.

• Kolb Bryan, Gibb Robbin, and Robinson Terry E., Brain Plasticity and Behavior,Current directions in psychological science, volume 12. 2003

• Pernille J Oleson, Helena Westerberg and Torkel Klinberg. "Increased prefrontal and parietal activity after training of working memory". Nature neuroscience, 7, 2004.

• Shalev.Lilach, Tsal Yehoshua and Mevorach Carmel. "computerized progressive attentional training (CPAT) program : effective direct intervention for children with ADHD". Child neuropsychology, 13, 2007.

• יונאי נקש, ה., הקשר בין תפקודי הקשב לקשיי קריאה אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מהסוג הלא קשוב (ADHD/IA), והשפעת אימון קשבי על יכולות אלו, עבודת גמר לתואר שני: אוניברסיטת תל אביב, 2008.
• פרידמן, א., השפעת אימון קשבי על פתרון בעיות מילוליות בחשבון בקרב תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז מהטיפוס הלא קשוב (ADHD/I), עבודת גמר לתואר שני: אוניברסיטת תל אביב, 2006.

קישורים חיצוניים

• אבחון וטיפול באמצעות גלי מוח, (פסיכולוגיה עברית)
• פרופיל קשבי- אישי: גישה חדשה לאבחון וטיפול בליקויי קשב (ADHD), (מס"ע, מופת סובב עולם)
• לוקחים את המוח לג'ים, (mako)