משתמש:שרון מור
סולנות
סולנות היא היכולת או החוויה בה האדם בוחר להיות עם עצמו, לעסוק בפעילות או בחוויה המשמעותיים לו, וליהנות מכך. הפעילות יכולה להיות רוחנית, יצירתית, תפקודית, של פנאי או כל פעילות אחרת, בכל מקום שהאדם בוחר, עם או ללא נוכחות אנשים אחרים. לכל אדם יש העדפות משלו לגבי המערך בו הפעילות מתרחשת. הסולנות אינה תלויה בתנאים חיצוניים כלשהם. הסולנות היא חוויה חיובית שנבחרה על ידי האדם העוסק בה.
סולנות היא מושג ישן חדש. באנגלית המושג הוא positive solitude ואין לו תרגום חד משמעי בעברית. בספרות היפה הסולנות היא תכונה של משוררים למשל, שזקוקים לזמן עם עצמם כדי לחוות התעצמות נפש ולשרות בצל המוזה שתסייע להם לכתוב, או של מאוהבים המיוסרים שזקוקים לזמן כדי לסדר את מחשבותיהם (Thoreau & Black ,2013). לעומתם, בספרות המקצועית הסולנות הושוותה לבדידות, לבידוד חברתי או למצבים אחרים. אך לסולנות יש משמעות אחרת מאלו.
השוואה בין מצבים דומים לסולנות, לסולנות עצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסולנות השוותה למצבים שונים בספרות המקצועית. מצבים שונים של התנהגות יחידנית או של מיעוט אינטראקציות חברתית יכולות להיות מקושרות לסולנות. למשל הימנעות מאינטראקציה חברתית או התנהגות אנטי סוציאלית (Goosen et al., 2009; McCutcheon, Aruguete, Scott & Von Waldner, 2004) חוסר מוטיבציה לאינטראקציה חברתית ((Carestensen, 1993, העדפות להתבודדות (Coplan & Weeks, 2009; Wang et al., 2013), נסיגה חברתית וביישנות (Rubin, Coplan & Bowker, 2009) או חרדה וחוסר סוציאליזציה (חיברות) (Spangler & Gazelle, 2009). הסולנות הושוותה גם לתכונות אישיות כגון מופנמות (Cobb-Clark & Schurer, 2011; Coplan & Bowker, 2013; Costa & McCrae, 1990, 2006), אך בעיקר הושוותה הסולנות לבדידות ולבידוד חברתי.
בדידות היא התחושה הסובייקטיבית של האדם כי הוא לבד, ללא רשת חברתית תומכת (Cacioppo & Hawkly, 2003). התחושה היא תולדה של הפער בין הציפיות של האדם לאינטראקציה חברתית לעומת האינטראקציות המתרחשות בפועל. לעומתה, בידוד חברתי הנו אובייקטיבי, ונמדד בכמות הקשרים החברתיים הקיימים בפועל (Perlman & Peplau, 1998): למשל בגילאים מבוגרים, לאחר פרישה מהעבודה, כשהילדים רחוקים מהוריהם הזקנים, וכשהזקנים מאבדים - מטעמים אובייקטיביים הקשורים בנסיבות החיים - את הקרובים להם כגון חברים ובני זוג (Dykstra, Van Tilburg & Gierveld,2005; Larson, Zuzanek & Mannell, 1985).התוצאות של בדידות ובידוד חברתי עלולות להיות הרות אסון. הן נמצאו קשורות למועקה והתדרדרות במצב הנפשי והפיזי (Cornwell & Waite, 2009), לדיכאון (Bergland, Tveit & Gonzalez, 2016) ואפילו למוות (Stravinski & Boyer, 2001; Holt-Lunstad, Smith, Baker, Harris, & Stephenson, 2015). אלו התולדות השליליות של היות האדם לבדו. לעומתן הסולנות שונה במהותה.
הסולנות היא היכולת או החוויה בה האדם בוחר להיות עם עצמו מבלי להרגיש בודד, עם או ללא נוכחות אחרים (Long & Averill, 2003).בעוד בדידות ובידוד חברתי נתפסים כקורים ללא מעורבות פעילה של האדם, בסולנות הבחירה בעיסוק היא רצונית (Nicole, 2005) ומאפשרת חווית הנאה. בסולנות, הפעילות יכולה להיות רוחנית, יצירתית , תפקודית, של פנאי או כל פעילות אחרת (Long et al., 2003). לכל אדם יש העדפות משלו לגבי המערך (setting) בו הפעילות מתרחשת. הסולנות אינה תלויה בתנאים חיצוניים כלשהם. זוהי חוויה חיובית שנבחרה על ידי האדם העוסק בה. לעיתים הסולנות עלולה להיראות למתבונן מבחוץ כאילו האדם הסולני "אינו עוסק בדבר": למשל, הוא בוהה בעלי העצים מחלונו, הוא חושב על יקיריו, מתרפק על עברו, חושב על בניית עתידו, או על פתרון לבעיות שהוא חווה.
סולנות במהלך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולנות משתנה במהלך החיים (Larson, 1990, 1997). תחילתה בילדות, עת הפעוט לומד לשחק פרקי זמן מתמשכים בעצמו, כאשר המטפל בו נמצא בסביבתו הקרובה. התנסות זו מותנית באינטראקציה חיובית מוקדמת עם האם הטובה דייה (Winnicott, 1958) המאפשרת התרחקות בטוחה ממנה. ככל שהפעוט נחשף ליותר התנסויות חיוביות, כך הוא לומד ליהנות מהאפשרות להיות עם עצמו. בעודו מפנים את דמות האם, הוא לומד להתרחק ממנה בבטחה וללא פחד (Coplan, Ooi & Nocita, 2015). למרות שיש פוטנציאל לפחד בעת השהייה לבד, הפעוט לומד כי זמן הסולנות יכול להיות מהנה ופרודוקטיבי (Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982). ככל שהגיל עולה, היכולת ליהנות מהזמן לבד עולה (בתנאי שהמודל לסולנות הופנם באופן חיובי). עם זאת, במידה והסולנות היא חוויה מלחיצה תתכן הימנעות ממנה (Detrixha Samstag, Penn, & Wong, 2014; Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982; Winnicott, 1958). מתבגרים נהנים מסולנות כאפשרות ליצירה, לגילוי ולגיבוש זהותם (Erikson, 1959, Galanaki, 2017). מבוגרים וזקנים נהנים מסולנות ומשתמשים בה כדי לנוח, ליהנות, להירגע, ליצור, להרהר ולתכנן (Long & Averill, 2003). סולנות היא נכס חשוב בכל גיל ומהווה חלק אינטגראלי בהתמודדות עם ופתרון לבדידות (Bucholtz, 1997; Davies, 1996; Nicloe, 2005), ועם זאת נמצא כי רבים חסרים את המיומנות ליהנות ממנה (Rokach & Brock, 1998).
יתרונות הסולנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסולנות יתרונות רבים. היא מאפשרת חופש בחירה, חופש ממגבלות חברתיות, גילוי עצמי ותחושה של קרבה אל העצמי ואל האל (Long, Seburn, Averill & More, 2003). היא התשתית ליצירתיות בקרב מתבגרים (Csikszentmihalyi, 1996), מאפשרת בחינה פנימית, מודעות ואיזון בין הצרכים לחברתיות והצרכים לסולנות (Thomas, 2017). היא מאפשרת שימוש בדמיון לשם פתרון בעיות (מה היה קורה אם...), שינוי צורת חשיבה והעברת זמן באופן רגוע וחיובי (Long & Averille, 2003). הסולנות מאפשרת סוג של בריחה מעול העולם (אסקפיזם), חוסר התמודדות עם טרדות היום או עם הדרישות לנאותות חברתית (Goffman & Berger, 1974).היות וכך היא תורמת לאיכות החיים ומעלה תחושת רווחה נפשית (Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982). בנוסף, היא מאפשרת תחושת אינטימיות ורגשות כגון ביטחון עצמי, חיבור לאחרים, סיפוק עצמי ואמון ביכולות (Nisenbaum, 1984; Oliver, 1991). למנהלים היא פותחת את האפשרות למיקוד טוב יותר, להובלה, להוגנות, למודעות לאתיקה ולאיזון בקבלת החלטות (Akrivou, Bourantas, Mo & Papalois, 2011). ישנו אפקט ביולוגי לסולנות בהפרשת הורמוני לחץ שמעלים יכולת למידה, זיכרון ורגשות ומווסתים את פעילות ההמערכת החיסונית/ האימונית ( Miller, Chen & Zhou, 2007; Pauly et al., 2016; Frodl & O'Keane, 2013). תפקודים קוגניטיביים כגון בוננות, הסקת מסקנות, אנליזה, סינתזה ודדוקציה מתאפשרים בעת סולנות ומאפשרים מודעות גבוהה יותר להתרחשויות (Berkowitz, 2010). ניתן לראות קווי דמיון בין המיינדפולנס לסולנות ובאמצעות סולנות ניתן להגיע למוארות ולשלווה (Baer, 2003; Tang & Posner, 2013). הסולנות תורמת לרווחת האדם (Well being) בכל גיל ובמיוחד בזקנה, בה הקשרים חברתיים מתמעטים עקב נסיבות החיים (Palgi et al., 2012) ובה הזקנים מבלים יותר זמן עם עצמם.
סוגי הסולנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר סוגים של עיסוקים או חוויות/ התנסויות בזמן הסולנות וניתן לחלקם באופן כללי למספר קטגוריות: יש הנהנים מסולנות כשקט: לדוגמא כשאדם מרגיש שהסולנות מאפשרת לו להיות עם עצמו בלי שאיש מפריע לו, הוא יכול לקבוע את קצב הדברים לעצמו כאשר למשל הוא נוסע במכונית וחושב עם עצמו. יש הרואים בסולנות סוג של חוויה דתית או רוחנית: למשל בזמן תפילה, או כשעושים מדיטציה, כשמרגישים קרבה לאל, או מוגנים על ידיו, או עוסקים בשיעור רוחני. הסולנות היא גם דרך לסדר את המחשבות ולהוריד לחץ: כשצריכים זמן כדי "לנקות את הראש", לחזור לכוחות, להתארגן כדי לא לאבד שליטה. סולנות יכולה להופיע גם כחוויה בטבע או בחו"ל כגון כשנמצאים בעיר זרה לבד ונהנים מכך,נהנים מהים או מנוף אחר או יוצאים לטיול. יש כאלו שרואים בסולנות מצב המאפשר אסקפיזם: כשהם משחקים במחשב למשל ללא התערבות חיצונית, כשיש טרדות ויוצאים לריצה כדי להיות ממוקדים בה במקום בטרדות, כשבוהים בטלוויזיה לאחר יום ארוך. עוד קטגוריה היא סולנות כדרך להגיע להישגיות: כשאדם זקוק לשקט שלו על מנת להגיע להישגים, לחשוב על דרכים להצלחתו, לתכנן את עתידו או כדי להגיע ליצירתית וליכולות טובות. יש גם קשר בין סולנות וחברה, לרוב כקשר הפוך: אנשים אינם זקוקים לאחרים ליידם כשהם בסולנות, הם עסוקים במחשבותיהם וגם כשיש קשרים בריאים עם הזולת הם מעדיפים מדי פעם זמן עם עצמם. הצורך בסולנות אינו פוסל את האפשרות להיות חברותי ועדיין לרצות לחוות סולנות מדי פעם.
ישנן עוד דרכים לסווג סולנות כגון לפי תוצאות הסולנות או לפי הפעילות שעושים בעת הסולנות.
Akrivou, K., Bourantas, D., Mo S., & Papalois, E.(2011). The sound of silence - A space fomorality? The role of solitude for ethical decision making. Journal of Business Ethics, 102 (1):119-133 Baer, R. (2003). Mindfulness Training as aClinical Intervention: A Conceptual and Empiric Review. American Psychological Association. D, 12, 125-143. Retrieved from:http://www.wisebrain.org/papers/MindfulnessPsyTx.pdf
Bergland, A.M.G., Tveit, B., Gonzalez, M.T. (2016). Experiences of older men living alone: Aqualitative study. Issues in Mental Health Nursing, 37(2), 1, 113-120
Berkowitz, R. (2010). Solitude and the activity of thinking. In Roger Berkowitz, Jeff Katz & Thomas Keenan (eds.), Thinking in Dark Times: Hannah Arendt on Ethics and
Politics. Fordham University Press.
Buchholtz, E.(1997). The call of solitude. Psychology today,Reteirved from https://www.psychologytoday.com/articles/199801/the-call-solitude
Cacioppo, J. T. & Hawkley, L.C. (2003). Social isolation and health, with an amphasis on underlying mechanism. Perspectives in Biology and Medicine, 46(3), 39-52
Carstensen, L. L. (1993). Motivation for social contact across the life spane: A theory of socioemotional selectivity. In Jacobs, j.D.(Ed.): Developmental perspectives on motivation,210-223. The University of Nebraska Press.
Cobb-Clark, D. A., & Schurer, S (2011). The stability of big-five personality traits, Discussion
paper series. Retrieved from: http://nbn-resolving.de/urn:nbn:de:101:1- 201109288861
Coplan, R. J. & Bowker, J. C.(2013). The handbook of solitude: Psychological perspectives on social isolation, social withdrawal, and being alone: John Wiley & Sons.
Coplan, R.J., Ooi , L.L., & Nocita, G.( 2015) When One Is Company and Two Is a Crowd: Why Some Children Prefer Solitude. Child Development Perspective,9(3), 133-137
Coplan, R.J. & Weeks, M.(2010). Unsociability and the preference for solitude in children. In: Coplan R.J., and Rubin K.H. (Eds.), The development of shyness and social withdrawal, The Guiford Press, London, New York
Cornwell, E.Y., Waite, L.J.(2009). Social disconnectedness, perceived isolation, and health among older adults. Journal of Health and Social Behavior. 50 (1): 31-48.
Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1990). Personality disorders and the five-factor model of personality. Journal of Personality Disorders, 4(4), 362-371.
Costa, P. T., & McCrae, R. R.(2006). Age changes in personality and their origins: Comment on Roberts, Walton, and Viechtbaue. Psychological Bulletin, 132(1), 26-28.
Csikszentmihalyi, M.(1996). Creativity: Flow and psychology of discovery and intention. New York: Harper -Collins
Davies, M.A. (1996). Solitude and loneliness: An integrative model. Journal of Psychology and Theology, 24(1), 3-12.
Detrixhe, J. J., Samstag, L. W., Penn, L. S., & Wong, P. S. (2014). A Lonely Idea: Solitude's Separation from Psychological Research and Theory. Contemporary Psychoanalysis, 50 (3), 310-331.
Dykstra P.A., Van Tilburg T.G., Gierveld J. deJ. (2005). Changes in older adult loneliness: Results from a seven-year longitudinal study. Research on Aging. 27 (6), 725-747.
Erikson, E. (1959). Identity and the Life Cycle, New York: International University Press.
Frodl, T. & O'Keane,V. (2013) How does the brain deal with cumulative stress? A review with
focus on developmental stress, HPA axis function and hippocampal structure in humans. Neurobiology of Disease, 52, 24- 37.
Galanaki, E.P. (2017). Solitude as a state of positive aloneness in childhood and adolescence. To be published in: C.J. Kowalski, J.P. Cangemi, & A.Rokach (Eds.), Loneliness in life: Education, business, and society. Dubuque, IA: McGraw Hill. Retrieved from: https://www.academia.edu/10316871/Solitude_as_a_state_of_positive_aloneness_in_childhood_and_adolescence
Goossen, L., Lasgaard, M., Luyckx, K., Vanhalst, J., Mathias, E. & Masy, E.(2009). Loneliness and solitude in adolescence: A confirmatory factor analysis of alternative model. Personality and Individual Differences, 47, 890-894
Holt-Lunstad, J., Smith, T.B., Baker, M., Harris, T., & Stephenson, D.(2015). Loneliness and social isolation as risk factors for mortality: a meta-analytic review. Perspectives on Psychological Science: A Journal of the Association for Psychological Science, 10(2), 227-37
Larson, R. (1990). The solitary side of life: An examination of the time people spend alone from childhood to old age. Developmental review, 10(2), 155-183. Larson, R. (1997). The emergence of solitude as a constructive domain of experience in early adolescence. Child development, 80-93.
Larson, R., Csikszentmihalyi, M., & Graef, R.(1982). Time alone in daily experience: Loneliness or renewal. Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, 40-53.
Larson, R., Zuzanek, J., & Mannell, R.(1985). Being alone versus being with people: Disengagement in the daily experience of older adults. Journal of gerontology, 40(3), 375-381.
Long, C. R., & Averill, J. R.(2003). Solitude: An exploration of benefits of being alone. Journal For the Theory of Social Behavior, 33(1), 21-44.
Long, C. R., Seburn, M., Averill, J. R., & More, T. A.(2003). Solitude experiences: Varieties, settings, and individual differences. Personality and Social Psychology Bulletin, 29(5), 578-583.
McCutcheon, L.E., Aruguete, M., Sokt, V.B. & Von Waldner, K.L.(2004). Preference for solitude and attitude towards ones' favorite celebrity. North American Journal of Psychology, 6, 3, 499-506
Miller,G. E., Chen, E. & Zhou, E. S. (2007). If it goes up, must it come down? Chronic stress
and hypothalamic- pituitary-adrenocortical axis in humans. Psychological Bulleti.133, 25-45.
Nicole, C.C. (2005). Self determined motivation for solitude and relationship: Scale development and validation. Unpublished doctoral dissertation. South Illinois University, Carbondale, IL.
Nisenbaum, S. (1984). Ways of being alone in the world. American Behavioral Scientist, 27, 785-800
Oliver, D. (1991). Psychological effects of isolation and confinement of winter-over group at McMurdo Station, Antarctica. In A.A. Harrison, Y.A Clearwater, and C.P. McKay (Eds.), From Antarctica to outer space: Life in isolation and confinement. New York: Springer-Verlag, 217-227.
Palgi, Y., Shrira, A., Ben Ezra, M., Shiovitz- Ezra, S. & Ayalon, L.(2012). Self and other- oriented potential lifetime traumatic events as predictors of loneliness in the second half of life. Aging and Mental Health, 16(4), 423-430.
Pauly, T., Lay, J. C., Nater, U. M., Scott, S. B. & Hoppmann, C. A. (2016). How we experience being alone: Age differences in affective and biology correlates of momentary solitude. Gerontology: Behavioural Science Section, 63, 55-66.
Perlman, D., & Peplau, L.A. (1998). Theoretical approaches to loneliness. In L.A. Peplau & D. Perlman. (EDS.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, 1-18. New York: John Wiley & Sons.
Rokach, A. (2006). Loneliness then and now: Reflection on social and emotional alienation in everyday life. Current Psychology: Developmental. Learning, Personality, Social, 23(1):24–40.
Rubin, K. H., Coplan, R. j., & Bowker, J.C.(2009). Social Withdrawal in childhood. Annual Review of Psychology, 60, 141-171
Stravinski, A. & Boyer, R.(2001). Loneliness in relation to suicide ideation and parasuicide: a population-wide study. Suicide & Life Threatening Behavior, 31(1), 32-40.
Tang Y.Y., & Posner, M.I. (2013). Special Issue on Mindfulness and Neuroscience. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 8(1), 1-3. Retrieved from: https://academic.oup.com/scan/article/8/1/1/1697774/Special-issue-on-mindfulness-neuroscience
Thomas, V.D. (2017). How to be alone: An investigation of solitude skills. US Santa Cruz Electronic Thesis and Dissertations. University of California. Retrieved from:
http://escholarship.org/uc/item/4gm0c2vq
Thoreau, H.D., & Black, H.G.O.(2013). Thoreau's thoughts: Selections from the writings of Henry David Thoreau. Print Books. Charleston, SC: BiblioLife, LLC.
Wang, J.M., Rubin, K.H., Laursen, B., Booth-LaForce, C. &, Rose-Krasnor, L.(2013).