משתמש:ATDoron/אבאקה חאן
 | |||||
| אבאקה רוכב על סוסו הלבן, על ראשו כתר פרסי וגלימה המהודרת בסמלי המזרח הרחוק ועשויה משי. | |||||
| לידה |
פברואר 1234 האימפריה המונגולית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1282 (בגיל 48) המדאן  | ||||
| מדינה |
השושלת האילח'אנית | ||||
| דת | בודהיזם | ||||
| בת זוג | בולוכאן קאטון | ||||
| שושלת בורוג'ין | |||||
| |||||
| |||||
אַבָּאקָה חָאן (מונגולית: Абаха хан; כתב מונגולי: ᠠᠪᠠᠬᠠ ᠬᠠᠨ) היה השליט המונגולי (איל-חאן) השני של ממלכת פרס לבית השושלת האילח'אנית, בנו של הולאגו, נכדו של טולוי ונינו של גינגיס חאן. שלט על השושלת משנת 1265 ועד מותו בשנת 1282. רוב שלטונו של אבאקה התעסק בתוךמלחמת האזרחים באימפריה המונגולית בו הפכה האילח'אנות למדינה בפני עצמה. נודע בין לבין גם בזכות חשיבותו בקרב השני על הומס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבאקה היה בודהיסט ובנו האהוב של הולאגו, אשר הפך אותו למושל טורקסטן[1]. לפני שמת ממחלה בשנת 1265, הולאגו בנה משא ומתן עם הקיסר הביזנטי, מיכאל השמיני לגבי חתונה עם בתו. הולאגו נפטר לפני שבת הקיסר הגיעה לממלכתו ולכן אבאקה התחתן איתה בעוד ירש את הכס. אבאקה, עם עלייתו לשלטון הפך את תבריז לבירת ממלכתו. את חודשיו הראשונים בשלטון העביר אקאבה בחלוקה מחודשת של מחוזות ומושלים.
המערכות הצבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז ימיו של הולאגו השושלת האילח'אנית הייתה במלחמה עם אורדת הזהב אשר פלשה לעבר האילח'אנית באביב ירושת הכס של אבאקה. אורדת הזהב שפעלה ביחד עם סולטנות הממלוכים. הקרבות נמשכו עד 1267 כאשר ברקה חאן שליט אורדת הזהב נפטר והצדדים הגיעו להסדר. קובלאי חאן למעשה עצר את מונגקה טימור, השליט החדש של אורדת הזהב מלתקוף שוב את שכנו מדרום[2].
מונגקה-טימור, ביחד עם קאידו, נכדו של אוגדיי חאן, ובאראק מהצ'אגאטאי בנו קואליציה נגד קובלאי חאן והחלו שלב נוסף במלחמת האזרחים. אקאבה תמך בקובלאי חאן ופעל במללחמה נגד הצ'אגאטאי שאיימו על כיבוש פרס. הסכסוך בין אקאבה לקאידו נמשך עד שנת 1280 ולא ראה הרבה הישגים בשינויי גבולות.
אבאקה פעל יחדיו עם הצלבנים במסע הצלב התשיעי נגד הסולטנות הממלוקית. אקאבה תמך במערכה של אדוארד הראשון מאנגליה בשנת 1271, למרות שנכשלה. כאשר אדוארד הגיע לעכו הוא שלח משלחת לעבר אקאבה בבקשה לעזרה נגד הממלוקים. למרות שהיה עסוק במלחמות נגד הצ'אגאטאי, אקאבה הסכים לקריאה ושלח 10,000 חיילים מונגולים נגד האימפריה הסלג'וקית. עם הכוחות אקאבה הוסיף לשלוח מכתב לעבר אדוארד הראשון ב-4 בספטמבר 1271[3]:
"לאחר שדיברנו על הנושא, החלטנו על חשבוננו לשלוח לעזרתך את סמכר בראש כוח אדיר. אם כן, כשאתה דן בינך לבין עצמך בתוכניות האחרות הכרוכות בעזרתו של סמכר הנ"ל, הקפד לחשב הסדרים מפורשים. לגבי החודש והיום המדויקים שבהם תעסיק את האויב."
— אבאקה חאן אל אדוארד הראשון
הכוחות המונגולים, תחת גנרל סמכר הבריחו את הכוחות המוסלמים מהעיר חלב ועד לקהיר[4].
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבאקה נפטר ב-1 באפריל, 1282, בעיר המדאן, ככל הנראה עקב דליריום טרמנס. אחיו, אחמד טקודר ירש אותו בשלטון ושינה את כל מערכת החוץ כאשר החל לפעול בעד מוסלמים ונגד נוצרים. הוא הודח מהשלטון בידי אחיינו ארע'ון, בנו של אבאקה בשנת 1284, לאחר שנתיים בשלטון. אבאקה זכור בחשיבותו למיזוג התרבויות בין הפרסים, המונגולים ושאר בני העמים המרובים בתוך ממלכתו אשר הייתה ותישאר מעצמה במשחק הבין לאומי עד לבוא המגפה השחורה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Runciman of Doxford, Viscountess, (Ruth Runciman) (born 9 Jan. 1936), Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01 - ^ Fred Buchstein, J. J. Saunders, The History of the Mongol Conquests, The Journal of Military History 65, 2001-10, עמ' 1081 doi: 10.2307/2677636
- ^ Reuven Amitai-Preiss, Mongols and Mamluks, Cambridge University Press, 1995-02-02, ISBN 978-0-521-46226-6
- ^ René Grousset, Les Croisades, Presses Universitaires de France, 1994, ISBN 978-2-13-045810-4