ממלכת פרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. במהלך הדורות ידע אזור זה כובשים רבים ותרבויות רבות התחלפו בו זו אחר זו. הכובשים השונים של אזור פרס נחשבים כחלק מהיסטוריית תרבותם בעיקר בשל העובדה שרבים מהם דיברו בשפה הפרסית.

הממלכה האחמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה האחמאנית בשיאה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הממלכה האחמנית

ממלכת פרס האחמנית הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539 לפנה"ס - 331 לפנה"ס). היא הייתה הגדולה בממלכות העולם העתיק עד תקופתה, ושלטה על עמים רבים השונים בדתם, שפתם ותרבותם. בספרות חז"ל נמנית האימפריה כאחת משלוש האימפריות ששלטו "בכיפה", כלומר בכל העולם המוכר.‏[1]

השושלת נוסדה על ידי האחמניש, והגיעה לשיא כוחה בתקופת כורש השני, הידוע כ"כורש הגדול", ששחרר את פרס מידי ממלכת מדי ואף כבש את שטחי ממלכת מדי, שהייתה אחת מן הממלכות החזקות באזור באותה עת. לאחר מכן פלש כורש לאסיה הקטנה, וכבש את ממלכת לידיה ואת ערי המדינה היווניות השוכנות באזור. לאחר מכן, כבש כורש את בבל - בין הממלכות הגדולות ביותר באותה תקופה.

מלכי הממלכה האחמנית שמוזכרים בתנ"ך:

לאחר הממלכה האחמנית (648 לפנה"ס - 330 לפנה"ס), הייתה תקופה של שליטה הלניסטית של בית סלאוקוס, מ-330 לפנה"ס ופרתית, עד 226 לפנה"ס. לאחר תקופה זו שבה השליטה לבני המקום.

תחת שלטון הממלכה הסלאוקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס. בשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד לנהר האינדוס ולזמן קצר אף בתראקיה. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בהעולם ההלניסטי.

האימפריה הפרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה הפרתית

האימפריה הפרתית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מסוף המאה ה-3 לפנה"ס. בהדרגה השתלטה על מסופוטמיה (עיראק של ימינו) בין 190 לפנה"ס ל-224 לספירת הנוצרים, והפכה לאויבתה המרה של האימפריה הרומית, בכך שהגבילה את השתלטותה מזרחה אל מעבר לקפדוקיה (היא מרכז טורקיה של ימינו).

האימפריה הפרתית הייתה אחת מהאימפריות העמידות ביותר של המזרח הקרוב. היא שלטה בכל השטח הקרוי כיום איראן, עיראק וארמניה, וכן בחלקים מטורקיה, גאורגיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אפגניסטן וטג'יקיסטן, ולתקופות קצרות בשטחים המהווים כיום חלקים מפקיסטן, סוריה, לבנון ואף ארץ ישראל. סופה של אימפריה זו בא בשנת 224 לספירה, כאשר מלכה האחרון הובס על ידי אחד מן הוסאלים שלו, ונוצרה האימפריה הסאסאנית.

האימפריה הסאסאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית ( ساسانیان , 226 - 651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.


תחת שלטון האימפריה המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה המוסלמית
תקופת שלטון הח'ליפים

██ התרחבות תחת הנביא מוחמד, 622-632

██ התרחבות תחת הח'ליפים ישרי הדרך, 632-661

██ התרחבות תחת הכליפים של שושלת של בית אומיה, 661-750

במאה ה-7 נכבשה האימפריה הסאסאנית על ידי המוסלמים מחצי האי-ערב ורוב תושביה קיבלו עליהם את דת האסלאם. אף על פי שהיו מוסלמים, שמרו הפרסים על עצמאות לאורך מרבית תקופת ח'ליפות אומיה ועבאס.

דוגמה לעצמאות זו באה בדמותה של השושלת הסמאנית שנאבקה ממושכות בשושלת העבאסית. וכך קרה שבמאה ה-9 איסמעיל סמאני, אציל פרסי שהתאסלם, השיג מהח'ליף הסכמה לשליטתו באזור. השושלת הסאמאנית היא למעשה שושלת פרסית מוסלמית שנקראה על שם סמאני הנ"ל. נכדיו סייעו לח'ליף אל מאמון ומונו למושלים בח'וראסאן. בשנת 874 הוכרו הסאמאנים כשליטי טראנסאוכסניה (אזור בוכרה באוזבקיסטן של היום). הם כוננו ממלכה תקיפה ובוכרה נהייתה לבירתם. בימי האמיר איסמעיל הראשון ששלט בבוכרה (907-892) נקרעה טראנסאוכסניה מעל חוראסאן ונעשתה ממלכה חזקה, שנתפשטה מן הערבה בצפון ועד המפרץ הפרסי בדרום, בואכה בגדד במערב. הוא היה שליט מוכשר ונמרץ. בנו אחמד (907-913) ונכדו נאצר (913-943) היו אף הם שליטים מעולים (בימי נאצר בן אחמד השתרעה ממלכת הסאמאנים כמעט על כל פני איראן). בזמנם פרחה הארץ. ממלכת הסאמאנים שגשגה, כנראה, בגלל קשרי מסחר הדוקים עם אירופה. השושלת הסאמאנית השיבה את זוהר התרבות הפרסית לאזור - הפעם עם ניחוח איסלמי.ב-999 כבשו הטורקים (גזנווים) את טראנסאוכסניה וחיסלו את מלכות הסמאנים. ואולם כיבוש זה הוחלף במהרה על ידי הסלג'וקים שגם כן היו ממוצא טורקי. בתחילת המאה ה-11 נכבשה הח'ליפות העבאסית על ידי השושלת הסלג'וקית.

בשנת 1259 נכבשה פרס מידי הסלג'וקים ועברה לשליטת האימפריה המונגולית במסגרת כיבושי שטחים שביצעה בקרב ארצות האסלאם.

תחת שלטון האימפריה המונגולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה המונגולית
התפשטותה של האימפריה המונגולית במהלך השנים

בשנת 1259 כבשה האימפריה המונגולית ובראשה ג'ינגיס חאן את שטחי ממלכת פרס. במלחמת הכיבוש השתתף גם בנו, גויוק חאן. לאחר מות ג'ינגיס חאן חולקה האימפריה המונגולית בין ארבעת ילדיו, התפרקה וירדה מגדולתה.

בשנת 1500 כבשה האימפריה הספווית מידי האימפריה המונגולית את שטחי ממלכת פרס, שחזרה להיות תחת שלטון מוסלמי.

תחיית האימפריות והשושלות המוסלמיות בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש פרס מידי האימפריה המונגולית והעברתה לידי האימפריה הספווית בשנת 1500 סימל את החזרה והתחייה של השליטה האסלאמית בפרס. על פרס שלטו 3 אימפריות/ שושלות מוסלמיות שיעיות עיקריות: האימפריה הספווית (משנת 1500- 1722), השושלת הקג'ארית (משנת 1722- 1925) ושושלת פהלווי (משנת 1925- 1979). בין היתר החלו ארצות אירופאיות- פורטוגל, בריטניה, האימפריה הרוסית וצרפת לייסד היאחזויות קולוניאליות באזור. כתוצאה מכך איבדה פרס את שלטונה על רבים ממחוזותיה בחוזים עם האימפריה הרוסית – הסכם טורקמנצ'אי, הסכם גוליסטן, ואחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שלושה מלכו בכיפה: אחאב ואחשוורוש ונבוכדנצר" (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א), בהתאם לזיהוי של חשיארש הראשון כאחשורוש התנכ"י.