טולוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טולוי (1190-1232) היה בנו הרביעי והצעיר ביותר של ג'ינגיס חאן. לאחר מותו של ג'ינגיס וחלוקת האימפריה המונגולית לנחלות בין בניו, זכה טולוי לשלוט בשטח מונגוליה ותיפקד כחאן בפועל עד למינויו של אחיו אוגדיי לחאן הגדול. טולוי תיפקד כשליט בפועל גם בזמן הקרבות כנגד שושלת ג'ין והאימפריה הח'ווארזמית.

טולוי ידוע יותר בשל צאצאיו, שמעשיהם עיצבו את פניה של האימפריה בדורות שלאחריו. הוא היה אביהם של מונגקה, החאן הגדול האחרון, קובלאי, מייסד שושלת יואן, אריק בוקה והולאגו, מייסד השושלת האילח'אנית. היריבות בין משפחותיהם של טולוי, אוגדיי ודז'וצ'י גרמו לחוסר יציבות לאחר מותם של אוגדיי ובנו גויוק. עם זאת, דווקא הסכסוך בין בניו של טולוי, קובלאי ואריק בוקה, הוביל לפיצול הח'אנויות המונגוליות בשנות ה-60 של המאה ה-13.

לאחר שמונגקה התמנה להיות הח'אן הגדול, הוא העניק לאביו, לאחר מותו, את תואר הח'אן הגדול בטענה שזה הגיעה לו בגלל היותו הבן הצעיר (שיורש את נחלת אביו המקורית) וניהולו בפועל את האימפריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]