ג'ינגיס חאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במייסד האימפריה המונגולית. אם התכוונתם ללהקה גרמנית, ראו ג'ינגיס חאן (להקה).
ג'ינגיס ח'אן (1162 - 18 באוגוסט 1227) (מונגולית: Чингис Хаан, להאזנה (מידע · עזרה); סינית: 成吉思汗), מייסד האימפריה המונגולית ו"אבי האומה". נחשב לאחד מגדולי הכובשים והמצביאים בכל הדורות.
ג'ינגיס חאן נולד בשנת 1162 בצפון מונגוליה בשם טמוצ'ין בורג'יגין כבנו של יסוקי בורג'יגין, ראש שבט מונגולי. שבט נוודים זה נדד על פני שפלות אסיה התיכונה בחיפוש אחר מרעה לעדרי הצאן והבקר שלהם. שבט זה (כמו שאר שבטי המונגולים), היה שבט פרשים ולוחמים מצוינים.
בשנים הבאות טמוצ'ין ומשפחתו חיו כנוודים חסרי-כל והתקיימו בעיקר מפירות וחיות קטנות שצדו. בשנת 1182 ג'ינגיס נלכד בידי שבטו הקודם שיצא לפשיטה אך ברח בעזרת אביו של חילאון (Chilaun), שיהיה בעתיד קצין בכיר בצבאו של ג'ינגיס. בערך באותה תקופה הצטרפו אליו ג'למה (Jelme) ובואורחו (Bo'orchu), שיהיו גנרלים שלו בעתיד.
ג'ינג'יס התחתן עם בורתה בסביבות גיל 16. מאוחר יותר היא נחטפה בידי שבט המרקיט ושוחררה על ידי ג'ינג'ס וחבריו. תשעה חודשים לאחר ששוחררה, בורתה ילדה את בנה הראשון, ג'וחי, מה שמעלה שאלות אודות זהות האב.
ג'ינג'יס הלך וגדל ונודע בכשרון הלחימה שלו ואומץ ליבו. הוא משך רבים ללכת אחריו, עד שב-1206 איחד את כל שבטי המונגולים תחת שלטונו. לאחר שהשתלט על מונגוליה כולה, החלו לכנותו "ג'ינגיס ח'אן" (במונגולית: גדול השליטים / השליט העולמי).
ב-14 שנות שלטונו האחרונות הקים את האימפריה הגדולה מעולם, שהשתרעה מסין עד הים הכספי. הוא כבש חלקים מסין, הודו, קוריאה, אפגניסטן, איראן, עיראק ורוסיה. בירתו הייתה העיר קרקורום שבמונגוליה.
ג'ינגיס חאן ולוחמיו ידועים כסמל לאכזריות עד היום. הם היו לוחמים פראיים שזרעו הרס ואימה בכל מקום בו עברו, כשהם רכובים על סוסים קטנים וחזקים. ג'ינג'יס ולוחמיו נדדו במהירות רבה מעיר לעיר, וטבחו בכל מי שהתנגד להם, כדוגמת העיר הפרסית נישפור שבה ציווה לבנות פירמידה ענקית מראשי תושבי העיר, במטרה להרתיע ערים אחרות.
הוא ליכד סביבו את שבטי המונגולים הפראיים בחוקה שנקראה יאסה. עיקריה היו נאמנות עיוורת לח'אן, ואיסור מריבות בין שבטים.
ג'ינג'יס חאן נהרג ב-18 באוגוסט 1227 במהלך מסע ציד. לאחר מותו התחלקה הקיסרות שלו, שהשתרעה מסין במזרח עד נהר הדניפר במערב, בין ארבעה מבניו ולא האריכה ימים. נכדו קובלאי חאן היה קיסר סין שמרקו פולו ביקר אצלו, ושושלת מצאצאיו היו שליטי הודו במאות ה-16 וה-17.
בשנת 1260 פלשו המונגולים לארץ ישראל שנשלטה אז על ידי הממלוכים, אך הם נחלו תבוסה על ידי הממלוכים ומצביאם ביברס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| הקודם: אין |
החאן הגדול של האימפריה המונגולית | הבא: אוגדיי חאן |

