משתמש:Erammass/Cinema of Egypt

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

את הקולנוע של מצרים מתייחס פורחת תעשיית הקולנוע מבוסס בקהיר, בירת מצרים. מאז 1976, בקהיר קיימה השנתי בקהיר פסטיבל הסרטים הבינלאומי, אשר כבר מוכרת על ידי הפדרציה הבינלאומית של מפיקי הסרט עמותות.[1] יש גם עוד פסטיבל שנערך בעיר אלכסנדריה. של יותר מ-4,000 קצרים באורך מלא סרטים שנעשו במדינות ערב מאז 1908, יותר משלושה רבעים היו מצרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד מספר מוגבל של שקט סרטים שנעשו במצרים משנת 1896 (1927 של ליילה בולטים כמו הראשון באורך מלא תכונה), קהיר's תעשיית הקולנוע הפכה כוח אזורי עם בואו של צליל. בין השנים 1930 ו-1936, קטנים שונים אולפני הפיק לפחות 44 סרטים עלילתיים. בשנת 1936, סטודיו מצר, ממומן על ידי התעשיין Talaat חרב, הפך המוביל המצרי שווה של הוליווד אולפנים גדולים, תפקיד החברה נשמר במשך שלושה עשורים.[2]

ההיסטוריונים לא מסכימים בקביעת ההתחלה של הקולנוע במצרים, שם הם אלה אשר אמר, כי החל משנת 1896, עם הסרט הראשון ראיתי במצרים, בעוד שאחרים חשבו כי ההתחלה של הקולנוע ב-20 ביוני 1907 עם סרט תיעודי קצר על ביקורו של Khedive מאזן Hilmi II המכון מורסי אבו-עבאס באלכסנדריה. בשנת 1917, הבמאי מוחמד כרים הקים חברת הפקה באלכסנדריה. החברה יצרה שני סרטים: פרחים מתים וכל הכבוד הבדואים, אשר הוצגו בעיר אלכסנדריה בתחילת 1918.

מאז, יותר מ-4000 סרטים הופקו במצרים, שלושה רבעים מכלל ייצור ערבי. מצרים הוא יעיל ביותר מדינה במזרח התיכון בתחום של הפקת סרטים, וזה עם הכי מפותחת מערכת מדיה.

תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

1940, 1950 ו -1960 נחשבים בדרך כלל את תור הזהב של הקולנוע המצרי. כמו במערב, סרטים הגיב פופולרי דמיון, עם רוב נופל לתוך צפוי ז ' אנרים (סופים שמחים להיות הנורמה), והרבה שחקנים עושים קריירה של משחק מאוד הקלדת חלקים. במילותיו של מבקר אחד, "אם מצרי הסרט מיועד פופולרי קהלים חסרי כל תנאים מוקדמים אלה, היוו בגידה של החוזה הבלתי כתוב עם ספקטור, את התוצאות של אשר מציגים את עצמם הקופות."[3]

ב-1940,[4] היזם ומתרגם אניס Ebeid הוקמה "אניס Ebeid סרטים", כמו הראשון כתוביות החברה במצרים ובמזרח התיכון, מביא מאות האמריקאי ואת העולם סרטים למצרים. לאחר מכן הוא נכנס לסרט הפצה העסק מדי.[5]

השינויים הפוליטיים במצרים לאחר הדחתו של המלך פארוק בשנת 1952 בתחילה היתה השפעה קטנה על הסרט המצרי. את נאצר המשטר ביקש שליטה על התעשייה. רק לאחר הפעלת לסוציאליזם ב-1961.[6] ב-1966, מצרים תעשיית הקולנוע היה הולאמו. כמו במקרה לגבי כל מה שחשוב בתקופה זו, diametrical דעות ניתן למצוא על תעשיית הקולנוע. במילותיו של אחמד רמזי, הגבר המוביל של התקופה, "זה הלך כלבים".[7] "כבד הממשלה היד" מלווה "הלאמה" של הסרט המצרי "החברה החדשנית מגמות חבטתי את הדינמיות". עם זאת, בהתחשב בכך די מודרני מתון ביקורת כמו זו שניתנה על ידי דובאי פסטיבל הסרטים הבינלאומי,[8] רוב 44 המצרי סרטים שמציעה את הטוב ביותר 100 הערבי הסרטים הופקו במהלך תקופה זו. ראוי לציון כותרות כללה את הלילה של ספירת השנים, קהיר תחנת ואת הדוור.

על ידי 1970s, מצרים סרטים פגע איזון בין פוליטיקה ובידור. סרטים כגון 1972 של Khalli בלק דקות Zouzou (היזהרו Zouzou), בכיכובו של "סינדרלה של הערבי בקולנוע", סועאד חוסני, ביקשו לאזן את הפוליטיקה ואת הקהל הערעור. Zouzou משולבת מוזיקה, ריקודים, אופנה עכשווית לכתבה מאוזנת הקמפוס להתסיס עם המשפחה מלודרמה.[9]

תקופת המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1970s and 1980s ראה את המצרי תעשיית הסרטים בירידה, עם עלייתו של מה בא כדי להיקרא "קבלן סרטים". שחקן חאלד אל Sawy תיאר האלה כמו סרטי "כאשר אין סיפור, אין משחק, אין ייצור איכותי, מכל סוג, בסיסי הנוסחה סרטים שמטרתו לעשות כסף מהיר." את מספר הסרטים המיוצרים ומפותחים ירדו אף הן, של כמעט 100 סרטים בשנה בתעשייה של ראש הממשלה על תריסר, ב-1995. לאורך רוב 1980, מערב גרמניה, סרטים Teod ריכטר עבד בקהיר לצלם מה יהפוך את הסרט האחרון שלו, 248 רגע שקט תכונת "זכרון דרך סיפורי,"אמר.[10]

זה נמשך עד קיץ 1997, עם "סומליהegypt. kgm Rayeh Gayy" (תרגום: סומליהegypt. kgm הלוך ושוב). הקומדיה הדהים את תעשיית הקולנוע נהנה ללא תחרות, הצלחה, מתן רווחים גדולים עבור המפיקים, מציג את מוחמד פואד (זמר מפורסם) ומוחמד Henedy ולא ידוע שחקן אז מי הפך את הקומיקאי מספר אחד כוכב. בונה על ההצלחה של הסרט הזה, כמה סרטי קומדיה פורסמו בשנים הבאות

מתנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1990, מצרים קולנוע הלכה בכיוונים שונים. קטן יותר סרטים אמנותיים למשוך קצת תשומת לב בינלאומית אבל דליל נוכחות בבית. סרטים פופולריים, לעתים קרובות רחבה קומדיות כגון מה שקר!, ואת רווחי מאוד, עובד של הסטנדאפיסט מוחמד סעד, קרב להחזיק קהלים גם נמשך המערבי סרטים או, יותר ויותר, זהיר נתפס המוסריות של הסרט.

כמה הפקות, כגון 2003 של סהר אל Layali (לילות ללא שינה), שזורים סיפורים של ארבע בורגני זוגות[11] ו-2006 של Imarat Yacoubian (את Yacoubian המבנה) גשר זה לחלק את דרך השילוב שלהם של איכות אמנותית גבוהה לבין ערעור פופולרי.

בשנת 2006, הסרט Awkat Faragh (חינם פעמים) שוחרר. - פרשנות חברתית על ירידה של מצרים נוער, הסרט הופק על סרט דל תקציב, עם הסדרן נמוך ערכי הפקה. הסרט, עם זאת, הפך סיפור הצלחה. השנויה במחלוקת שלה בנושא, כלומר, מיני נימות בחברה של היום, נראה כמו אישור על תעשיית היה מתחיל לקחת סיכונים.

אתגר גדול מול מצריים ובינלאומיים חוקרים, תלמידים ואוהדים של מצרים הסרט הוא חוסר משאבים במונחים של שפורסם עובד, נשמר וזמין עותקים של הסרטים עצמם, ופיתוח במצרים של המדינה ואת מוסדות פרטיים מוקדש ללימוד ושימור של הסרט. המצרי הלאומי לקולנוע מרכז (ENFC), אשר באופן תיאורטי מחזיקה עותקים של כל הסרטים שנעשו אחרי שנת 1961, על פי אחד המצרי הסרט חוקר, "רחוק מלהיות ספרייה, בתים ערימות של חלודה פחיות המכילות חיובי עותקים".[12]

בשנת 2007, עם זאת, ראה ניכר ספייק מספר המצרי סרטים שנעשו. ב-1997, מספר המצרי באורך מלא סרטים שנוצרו היה 16; 10 שנים מאוחר יותר, מספר זה עלה ל-40. שיאי ההכנסות גם עלתה באופן משמעותי, כמו מצרים סרטים הרוויח בערך 50 מיליון דולר בעוד סרטים אמריקאים, לעומת זאת, הרוויח 10 מיליון דולר.[דרוש מקור]

פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1976, בקהיר קיימה השנתי בקהיר פסטיבל הסרטים הבינלאומי, אשר כבר מוכרת על ידי הפדרציה הבינלאומית של מפיקי הסרט עמותות. יש גם עוד פסטיבל שנערך בעיר אלכסנדריה.

סרטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Title Transliteration Year Director
My Father above the Tree [13] Abi foq al-Shagara 1969 Hussein Kamal
The Asphalt boogymen[14] Afarit el-asphalt 1996 Oussama Fawzi
Ali Baba and The Forty Thieves[15] Ali Baba wa Al Arbaeen harami 1942 Togo Mizrahi
I Am Free Ana Horra 1959 Salah Abu Seif
Date Wine[16] Arak el-balah 1998 Radwan El-Kashef
The Land Of Fear[17] Ard El-Khof 1999 Daoud Abdel Sayed
The Land[18] El Ard 1969 Youssef Chahine
The Sparrow[19] Al Asfour 1972 Youssef Chahine
The Return of the Prodigal Son[20] Awdat al ibn al dal 1976 Youssef Chahine
Sons of Egypt[21] Awlad Masr 1933 Togo Mizrahi
The Days of Sadat Ayam El-Sadat 2001 Mohamed Khan
The Soft Hands Al Ayde Al Na'ema 1963 Mahmoud Zulfikar
The Will[22] El Azima 1939 Kamal Selim
The Gate of Sun Bab el shams 2004 Yousry Nasrallah
Cairo Station Bab El-Hadid 1958 Youssef Chahine
I Love Cinema Baheb el cima 2004 Oussama Fawzi
The Search for Sayed Marzouk Al Bahths an Al Sayyid Marzuq 1990 Daoud Abdel Sayed
The Innocent El Baree' 1988 Atef El-Tayeb
Barsoum Looking for a Job Barsoum Yabhas Aen Wazifa 1923 Mohamed Bayoumi
A Beginning and an End Bidaya wa Nihaya 1960 Salah Abu Seif
The Postman Al Boustaguy 1968 Hussein Kamal
The Path of Mahabil Darb al-mahabil 1955 Tawfik Saleh
The Nightingale’s prayer Doaa al-Karawan 1959 Henry Barakat
Traffic Light Eisharit morour 1995 Khairy Beshara
In the Land of Tutankhamun Fi bilad Tout Ankh Amoun 1923 Mohamed Bayoumi
The Paradise of the Fallen Angels Gannat al shayateen 1999 Oussama Fawzi
The Island El Geezera 2007 Sherif Arafa
The Flirtation of Girls Ghazal Al Banat 1949 Anwar Wagdi
The Sin Al Haram 1965 Henry Barakat
Hassan and Marcus Hassan wi Mor'os 2008 Ramy Emam
Life or Death Haya aw Maut 1954 Kamal El Sheikh
The Choice Al Ikhtiyar 1970 Youssef Chahine
Terrorism and Kebab Al Irhab wal kabab 1992 Sherif Arafa
Alexandria... Why? Iskanderija... lih? 1978 Youssef Chahine
Karnak Al Karnak 1975 Ali Badrakhan
The Kit Kat El Kit Kat 1991 Daoud Abdel Sayed
The Lady's Puppet Laabet el sitt 1946 Waley-ElDin Sameh
Leila 1927 Aziza Amir
Angel of Mercy Malak al-Rahma 1946 Youssef Wahbi
The City[23] El Medina 1999 Yousry Nasrallah
The Night of Counting the Years Al Mummia 1975 Shadi Abdel Salam
The Impossible El Mustahil 1966 Hussein Kamal
Saladin The Victorious El Nasser Salah El-Din 1963 Youssef Chahine
Yaaqubian building Omaret yakobean 2006 Marwan Hamed
A Bullet in the Heart Rossassa Fel Qalb 1944 Mohammed Karim
Return My Heart Back Rudda Kalbi 1958 Ezz-El-Din Zulfikar
Salama is Okay Salama fi khair 1938 Niazi Mostafa
Salamah 1945 Togo Mizrahi
The Bus Driver Sawaq El-Autobis 1983 Atef El-Tayeb
Some of the Fear Shey min el khouf 1969 Hussein Kamal
Struggle of the Heroes Sira' Al Abtal 1962 Tawfik Saleh
Black Market Suq al-Soda, Al 1945 Kamel El-Telmissany
Adrift on the Nile Tharthara Fawq Al Neel 1971 Hussein Kamal
The Collar and the Bracelet El Tooq wal Eswera 1986 Khairy Beshara
Adieu Bonaparte Weda'an Bonapart 1985 Youssef Chahine
The Two Orphans [24] Al Yateematain 1949 Hassan Al Imam
The Sixth Day[25] Al Yawm al-Sadis 1986 Youssef Chahine
Happy Day[26] Yawm Saeed 1940 Mohammed Karim
Sweet Day, Bitter Day[27] Yom mor... Yom helw 1988 Khairy Beshara
The Wife of an Important Man Zawgat Ragol Mohim 1988 Mohamed Khan
Zeinab[28] 1950 Mohammed Karim
The Second Wife El Zouga El Tania 1967 Salah Abu Seif

מהדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירקטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cinematographers[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טארק אל-Telmissany

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמיר פריד

מוסיקה של מלחינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמאר אל Sherei (1948-2012)
  • עומר Khairat (1948--הנוכחי)

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התקשורת של מצרים
  • קולנוע של העולם
  • התרבות של מצרים
  • רשימה של סרטים מצריים

בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cairo Film Festival information.
  2. ^ Darwish, Mustafa, Dream Makers on the Nile: A Portrait of Egyptian Cinema, The American University in Cairo Press, Cairo, 1998, Pp. 12–13.
  3. ^ Farid, Samir, "Lights, camera...retrospection", Al-Ahram Weekly, December 30, 1999
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-09-24. נבדק ב-2013-09-24. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  5. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-09-28. נבדק ב-2013-09-24. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  6. ^ Farid, Samir, "An Egyptian Story", Al-Ahram Weekly, November 23–29, 2006
  7. ^ Khairy, Khaireya, "Ahmed Ramzi: rendezvous at the snooker club", Al-Ahram Weekly, June 22, 2000
  8. ^ http://arabic.rt.com/news/633029-%D9%85%D9%87%D8%B1%D8%AC%D8%A7%D9%86_%D8%AF%D8%A8%D9%8A_%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%8A%D9%86%D9%85%D8%A7%D8%A6%D9%8A_%D9%8A%D8%B5%D8%AF%D8%B1_%D9%82%D8%A7%D8%A6%D9%85%D8%A9_%D8%A3%D9%81%D8%B6%D9%84_100_%D9%81%D9%8A%D9%84%D9%85_%D8%B9%D8%B1%D8%A8%D9%8A/
  9. ^ Anis, Mouna, "Before the public gaze", Al-Ahram Weekly, June 28, 2001
  10. ^ El Bakry, Rehab, "Reeling them in", Business Monthly, July 2006
  11. ^ "Sahar el Layali", The New York Times, 2004
  12. ^ El-Assyouti, Mohamed, "Forgotten memories",Al-Ahram Weekly, September 2, 1999
  13. ^ IMDb.com
  14. ^ IMDb.com
  15. ^ IMDb.com
  16. ^ IMDb.com
  17. ^ IMDb.com
  18. ^ IMDb.com
  19. ^ IMDb.com
  20. ^ IMDb.com
  21. ^ IMDb.com
  22. ^ IMDb.com
  23. ^ IMDb.com
  24. ^ IMDb.com
  25. ^ IMDb.com
  26. ^ IMDb.com
  27. ^ IMDb.com
  28. ^ IMDb.com

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויולה Shafik, המצרית העממית קולנוע: מין, מעמד, אומה, האוניברסיטה האמריקאית בקהיר לחץ, 2007, ISBN 978-977-416-053-0
  • וולטר Armbrust, "סרט פוליטי במצרים": יוסף Gugler (ed.) הסרט במזרח התיכון וצפון אפריקה: יצירתי, Dissidence, אוניברסיטת טקסס לחץ לחיצה האוניברסיטה האמריקאית בקהיר לחץ, 2011, ISBN 978-0-292-72327-6, ISBN 978-9-774-16424-8, עמ 228-251

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:קולנוע מצרי]]