אלכסנדריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באלכסנדריה, עיר עתיקה במצרים. אם התכוונתם לעיר במחוז פיימונטה שבאיטליה, ראו אלסנדריה.
|
||||||||||||||||||||
אלכסנדריה (ביוונית: Ἀλεξάνδρεια, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə, בערבית: الإسكندرية, בערבית מצרית: اسكندريه) היא עיר נמל גדולה במצרים, השניה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר. מספר תושביה כ-4.1 מיליון (2006).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] אלכסנדריה העתיקה
 |
ערך מורחב – אלכסנדריה העתיקה |
אלכסנדריה נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס והוא קרא לה על שמו. תלמי הראשון, ששלט אחרי אלכסנדר, עשאה בירת מצרים. אלכסנדריה הייתה לפוליס יווני אופייני, מלא בגנים ובבנייני ציבור מפוארים. היום לא שרד כמעט דבר מן העיר העתיקה. סמוך לתחילת הספירה הנוצרית הייתה אלכסנדריה מרכז המדע והחכמה בעולם העתיק והעיר השניה בגודלה באימפריה הרומית אחרי רומא. במרוצת הזמן הייתה לעיר מסחר החשובה ביותר בעולם העתיק. רציפים ארוכים השתרעו על חופה, ואניות באו אליה ממזרח וממערב. אחד ממלכי שושלת התלמיים יסד בה מעין אוניברסיטה, וגדולי המלומדים של העולם העתיק, ובהם אוקלידס, למדו והורו בה.
תלמי הראשון בנה את "המגדלור באלכסנדריה" על האי פארוס הסמוך אליה. זה היה המבנה הגבוה ביותר שהוקם אי-פעם בידי מהנדס יווני, והוא נמנה עם שבעת פלאי העולם העתיק. המבנה נהרס בשנת 400 לספירה, ועל הריסתיו הקים מוחמד עלי בשנת 1842 את המגדלור העומד במקום היום.
תלמי הראשון גם יסד באלכסנדריה את הספרייה הגדולה הראשונה בעולם. סבורים שהכילה לא פחות מ-70,000 מגילות. הספרייה נשרפה ברובה בשנת 47 לפנה"ס, כשיוליוס קיסר כבש את העיר. מרקוס אנטוניוס חזר וחידש אותה.
[עריכה] ימי הביניים עד העת החדשה
בשנת 616 לספירה כבשו הפרסים את אלכסנדריה אולם הביזנטים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בה אחרי זמן קצר ובשנת 640 היא נפלה לידי הערבים לאחר מצור שנמשך 14 חדשים, והספרייה נהרסה. הערבים העבירו את בירת מצרים לקהיר, ועל ידי כך פגעו במעמדה של אלכסנדריה. עם גילוי דרך ים חדשה להודו סביב יבשת אפריקה בשנת 1497 פחתה גם חשיבותה כעיר נמל ומסחר.
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי (1769 - 1849), מקים מצרים החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869. בימי שלטון הבריטים, משנת 1882 הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין אירופה להודו.
[עריכה] אלכסנדריה כיום
גם כיום מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ.
בשנת 2002 הוקם בה הביבליותיקה אלכסנדרינה, ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא אוניברסיטת אלכסנדריה, האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
[עריכה] יהודים באלכסנדריה
היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בנהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים").
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברובעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רובעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה, ואחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לארץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בני ציפר, העיר והנוסטלגיה, באתר הארץ
- יואב שטרן, היהודים באלכסנדריה: 20 נשים, 3 גברים, באתר הארץ
- יואל רפל, מקדש יהודי באלכסנדריה, באתר מסע אחר
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
