משתמש:Libi Pisarenko
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינטרנציונליזציה (בנאום) של תכנית הלימודים היא תהליך המשלב את הממד הבין-לאומי, הבין-תרבותי וגלובלי בבניית תכנית לימודים בינלאומית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלובליזציה, ויחד אתה מהפכת המידע שמלווה אותה ומסייעת בהפצתה, משנות את יחסנו לטריטוריה ולגבולות: ״אנו מדלגים בין חללים זרים, במהירות העולה בהרבה על זו של מטוסים על-קוליים או חלליות, אולם איננו נשארים באף מקום די זמן כדי להיות בו יותר מאורחים, כדי לחוש בו כבתוך ביתנו״ (באומן, 2002 ,עמ׳ 115). תהליך האינטרנציונליזציה בחינוך מנסה להתמודד עם ההשפעות האלו של הגלובליזציה. לתהליך זה יש חלק בקביעת המדיניות החינוכית, כמו גם בפעילות המעשית המתבצעת במערכות חינוך במדינות המערב. דוגמה לכך הם הסטנדרטים הבין-לאומיים אשר משמשים במערכות ההשכלה הגבוהה, לרבות בזו הישראלית (ימיני ובן-ארצי, 2013). דוגמה נוספת מספק החינוך הבית-ספרי, ובפרט בתי ספר המתאפיינים באוריינטציה בין-לאומית בתוכני הלימוד (הכנת התלמידים לחיים בעולם מערבי, גלובלי ועכשווי) ובערכי הלימוד (כמו למשל שלום עולמי, כבוד הדדי בין תרבויות), ואשר מעניקים לבוגריהם תעודות בגרות בין-לאומיות. בתי ספר בינלאומיים אלה עצמאיים מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית, והם אינם תלויים במדינה הריכוזית (ימיני, 2014 ;2007, Oord van; 2010, Cambridge) גם אם בבתי הספר הישראליים לא ניכרת. עדיין השפעתם המכרעת של תהליכי גלובליזציה ואינטרנציונליזציה, הרי הבולטות של השיח האירופי על אודות תהליכים אלה מאפשרת להניח שהשפעתם בישראל תגדל בהדרגה ותתבטא בחינוך ברוח גלובלית כבר בשנים הקרובות (ימיני, 2014).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך של בניית תכנית לימודים בינלאומית החלה בשנת 1996 באופן מתוכנן ושיטתי. אוניברסיטת דרום אוסטרליה יישמה מגוון אסטרטגיות להטמעת תכניות לימודים בינלאומיות במרקם המדיניות והנהלים של האוניברסיטה.
האוניברסיטה אימצה שבע איכויות של בוגר לכל בוגרי האוניברסיטה. אחת מהן התייחסה באופן ספציפי לכישורים ולנקודות מבט בינלאומיות ובין תרבותיות. הצוות האקדמי הבהיר כי בכדי לקבל תואר הסטודנטים יצטרכו ללמד, להתאמן ולהעריך את כישוריהם והידע הבינלאומי והתרבותי שלהם.
בשנת 2006, עשור לאחר אימוץ גישה זו, אינטרנציונליזציה של תכנית הלימודים בכל התוכניות לתואר הראשון, סקר הצביע על כך כי סטודנטים בינלאומיים וסטודנטים מקומיים לא היו מרוצים מאיכותם וכמותם של האינטראקציות שהם קיימו עם אחרים בתוך הכיתה או מחוצה לה.
רציונליזציה לתהליך אינטרנציונליזציה של תכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתכנסות של אנשים ממקומות שונים בעולם ללמוד יש את הפוטנציאל להקים קהילות גלובליות יצירתיות שלומדות לתקשר ולשתף פעולה בחדשות ודרכים שלא היו מובנות בעבר.
תהליך האינטרנציונליזציה במערכת החינוך הולך וצובר תאוצה וממקד אליו תשומת לב משמעותית. מגמה זו נובעת מהקשר שבין הממד הבין-לאומי בחינוך לבין הצורך של מערכת החינוך להיערך כדי להעניק לבוגריה מיומנויות ויכולות הנדרשות בעידן הנוכחי. מרכזיותו של תהליך האינטרנציונליזציה בחינוך נובעת גם מהרצון להכשיר את הלומדים לאזרחות פעילה בעולם הגלובלי. שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים-תרבותיים ואקדמיים מעודדים ממשלות ומוסדות בעולם לפעול לקידום תהליכים גלובליים, בין-לאומיים ובין-תרבותיים, אם בקנה מידה לאומי ואם בקנה מידה מוסדי. ובאמת, בשנים האחרונות הופכת האינטרנציונליזציה לפרואקטיבית יותר וכתוצאה מכך, אנו עדים לפיתוחן של מדיניות, תכניות, ותשתיות ברמות מוסדיות, מקומיות ולאומיות.
לאינטרנציונליזציה יש מגוון משמעויות בהכנת אזרחים עתידיים לעולם גלובלי. מדינות רבות מכירות בחשיבות האינטרנציונליזציה במטרה ליצור מיומנויות שהן תחרותיות ויכולות לתמרן בהצלחה רבה יותר בשווקים הגלובליים. הדרישות המקצועיות המשתנות מן הבוגרים מחייבות לא רק הכנה מקצועית ואקדמית, אלא גם מיומנויות רב-תרבותיות המושגות דרך תהליך האינטרנציונליזציה. בנוסף, המוסדות המקומיים נהנים מביקוש גובר של סטודנטים זרים לתארים שלהם, והם מהווים עבורם מקור הכנסה. מנקודת המבט של הסטודנטים, לאינטרנציונליזציה יש מגוון משמעויות בהכנתם לעולם הגלובלי שכן היא מאפשרת להם לשרוד ולהתפתח בסביבה הגלובלית והתחרותית של העידן הנוכחי, מקנה להם ידע ויכולות, כגון הבנת שפות זרות, תרבויות ומסורות שהם בעלי ערך לעתידם המקצועי ותורמים לאפשרויות ההעסקה שלהם. כיום ישנה הבחנה בין שתי אסטרטגיות הקשורות לאינטרנציונליזציה. הראשונה, המתרחשת במוסד החינוכי עצמו ומכונה 'אינטרנציונליזציה מבית' והשנייה, מתייחסת לפעילויות המתרחשות מחוץ למוסד וחוצות את גבולות המדינה ולכן מכונה 'אינטרנציונליזציה מחוץ'. המושג הראשון כולל את שילובם של תכנים בינלאומיים ובין-תרבותיים בתהליכי הלמידה/ההוראה בפעילויות שמעבר לתכנית לימודים וכולל קשר עם קהילות אתניות מקומיות, בעוד אינטרנציונליזציה מחוץ מתייחסת לחינוך חוצה גבולות הכולל שיתוף פעולה עם סטודנטים וחוקרים מחו"ל והשתתפות פעילה בוועדות וסמינרים בינלאומיים.
היתרונות העיקריים של הגלובליזציה ההשכלה הגבוהה אינה פיננסית (ערכית ככל שתהיה) אלא אינטלקטואלית תַרְבּוּתִי. התכנסות של אנשים אשר מגיעים מרקעים שונים וממקומות שונים בעולם בכדי ללמוד במקום אחד יצור זרם של ידע ותרבויות. בוגרים יכולים להיעזר בניסיון ומיומנויות שפותחו באוניברסיטאות מגוונות תרבותית בעתיד התעסוקתי שלהם. אפילו נטען כי לימודים בין -קמפוסים ואוניברסיטאות מגוונים מבחינה תרבותית יכולים לתרום לשלום עולמי. דה ויטה (2007) התבסס על סקירה רחבה של הספרות בנושא תמיכה כדי לתמוך במסקנתו כי 'האידיאל של שינוי מגוון תרבותי אוכלוסיית הסטודנטים למשאב מוערך להפעלת תהליכים של התמודדות בינלאומית נרטיביות, קישוריות חברתית ולמידה בין-תרבותית הם עדיין מאוד אידיאל'.
צעד נוסף בכיוון של חינוך גלובלי הוא מעבר למערכות חינוך על-לאומיות. בתי ספר בין-לאומיים ברחבי עולם, כגון אלו של רשת IB Schools World המונה 3,000 בתי ספר ברחבי העולם, מעניקים תעודה-Internation Baccalaureate al המוכרת באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל באוניברסיטאות יוקרתיות ביותר. 413 בתי ספר אלה מציעים תכנית לימודים בין- לאומית במטרה לאפשר לתלמידים ממגוון לאומים ללמוד יחד ולרכוש חינוך המקובל על מוסדות להשכלה ברחבי העולם. תכניות הלימודים בבתי ספר אלה שמות דגש רב על נושאים גלובליים כגון אזרחות גלובלית, זכויות אדם, צדק חברתי, הבנה בין-תרבותית, סביבה וקיימות ועתיד בר-קיימה. בשנים האחרונות מוקמים - בעיקר בארצות הברית ובקנדה – מאות בתי ספר ציבוריים המאמצים תכנית לימודים בינלאומית זו. מסגרות חינוכיות גלובליות נוספות הן ארגון All 414 for Education הנאבק למען חינוך בסיסי לכול, גם במקומות נידחים, תכניות לחילופי תלמידים כגון: Erasmus 415 ,איגודים מקצועיים בין-לאומיים של מורים, מערכות הערכה גלובליות כגון בחינת בגרות גלובלית, ובסיסי ידע חינוכי גלובלי שמפתחים ב-OECD.
אינטרנציונליזציה בתוכניות לימוד להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן עדויות ברורות ממספר מחקרים שנערכו בעשור האחרון לכך שחוויית הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם יכולה להיות גם חיובית וגם שלילית. יש לפחות שלושה דברים שאנחנו צריכים להתמקד בהם על מנת לשפר את מעורבות התלמידים במגוון התרבותי ולהבטיח את היתרונות לתלמידי למידה נובעים מקמפוסים מגוונים מבחינה תרבותית כיתות לימוד. אלה הם: יישור תכנית הלימודים הפורמלית והבלתי פורמלית, מוקד על תכנון וניהול משימות וגישות חדשות להתפתחות מקצועית של הסגל האקדמי.
החוויות של סטודנטים אשר לומדים בתוכניות בינלאומיות חלוקות. לחלקם ישנה חוויה טובה וחיובית וחלקם חוו חוויות שליליות. בכדי לשפר את החוויות הבינלאומיות של התלמידים יש צורך לנקוט בגישות אסטרטגיות הכוללות התערבויות ופעילויות שיש בהן כדי לספק יתרונות אמתיים ללמידת התלמידים, הצורך בהערכה שוטפת וממוקדת של יעילות פעולות כאלה. התוצאה של גישות אלה תהיה שינוי ושיפור מתמשך.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
● המאמר "הופכים את ההשכלה לבינלאומית" מאת מירי ימיני, דה מרקר, 3 ביולי 2013
● ימיני(2012).אינטרנציונליזציה (בינאום) במערכת החינוך- האם מדינת ישראל מוכנה לעולם הגלובאלי? קו לחינוך.
● ^ ימיני (2014). מגמות אינטרנציונליזציה במערכת החינוך בישראל, נייר מדיניות מס' 2014.01 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל