משתמש:Mihirsch/ישנה בחיק ילדות (פיוט)

"ישנה בחיק ילדות" הוא שירו של רבי יהודה הלוי, חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים.השיר הוא שיר קודש שהוא רשות לנשמת, כלומר, פיוט שחלק מהעדות מוסיפות בתפילת שחרית בשבתות ובחגים לפני נשמת כל חי. הפיוט בנוי כמונולוג פנימי בין הדובר לנפשו ובו הדובר מבקש מנפשו להשתחרר מהבלי העולם הזה ולהתקרב לעבודת האל.

מילות השיר

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי!/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!

הֲלָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,

וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ.

דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ.

הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ!

תוכן הפיוט

בבית הראשון הדובר פונה אל נשמתו בשאלה רטורית המלווה בנזיפה. את, הנשמה המתרפקת על הילדות, עד מתי תשכבי בבטן אימך ? הלא הנעורים חלפו ואינם. הדובר פונה אל הנשמה ואומר לה, ראי, שערות השיבה בדמות מלאכי המוסר מעידות על כך שהגיע הזמן להבדיל בין טוב ורע ועל כן עלייך להתנער מהבלי העולם הזה כמו שציפורים מתנערות מהטל לאחר הלילה ולעוף כמו ציפור דרור כדי למצוא חופש ושחרור מחטאי היום יום הסוערים כמו ים. בבית האחרון הדובר מצווה על הנשמה לחפש את א-לוקים בחברת נשמות שנסחפו אחר טובו של הא-ל.

פירושי מילים

1. יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת - כינוי מטאפורי לנשמה, המציג אותה כשרויה בתקופת הינקות.
2. כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ - דימויה של הנשמה לפסולת הפשתן, משל לדבר הנעלם בקלות.
3. יְמֵי השַׁחֲרוּת - כינוי לתקופת הנעורים. בתוך ההקשר של הפיוט, ימי השחרות מקבלים משמעות מוחשית לימים בהם צבע השיער עדיין שחור לעומת 'מלאכי שיבה' בהם השיער מקבל גוון לבן.
4. מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ-שערות השיבה מוצגות בניסוח מטאפורי במשמעות של שליחים המטיפים מוסר לאדם.
5. דְאִי כַדְרוֹר -עופי כציפור.
6. לִמְצֹא דְרוֹר-להשתחרר.
7. מִמַעֲלֵךְ-במשמעות ראשונה חטא ובמשמעות נוספת למעלה. עופי כציפור להשתחרר מהחטאים ולעוף מעלה.
8. תוֹלְדוֹת יָמִים- במשמעות של זמן, הימים העוברים.
9. כְּיַמִים יִסְעֲרוּ- יסערו כמו ים.
10. מַלְכֵּך- כינוי לא-לוקים.
11. סוֹד- חוג אנשים, במשמעות של הפיוט חוג נשמות.
12. נָהֲרוּ- נעו בשפע.

רעיונות מרכזיים

• ימי השחרות לעומת ימי הזקנה במשמעות המטאפורית של הבלי העולם הזה לעומת נצחיות העולם הבא.
• הזקנה המתקרבת מחייבת את האדם לחשבון נפש על חייו.

סיכום

הפיוט נכתב על פי האמונה היהודית לפיה העולם הזה הוא כעין הכנה לעולם הבא ובהיות העולם הזה בר חלוף בהשוואה לעולם הבא הנצחי, נדרש היהודי המאמין להשתלמות מתמדת בלימוד התורה ובקיום המצוות. הנעורים המסמלים את הבלי העולם הזה ואת התענוגות החומריים חייבים לפנות את מקומם לחכמה, למוסר, ללימוד תורה וקיום מצוות ומעשים טובים.

ראו גם

• שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
• ר' יהודה הלוי

קישורים חיצוניים

• [1] ניתוח ספרותי לשירו של ר' יהודה הלוי מתוך כתב העת הוירטואלי לספרות ולאומנות "מעמקים", באתר דעת
• [2]ניתוח ספרותי לשירו של ר' יהודה הלוי באתר כפר הנוער אלוני יצחק
• [3]כתבי ר' יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה.