תפילת שחרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ומזמן זה אסור לעסוק במלאכה, לאכול או ליזום שיחה עם חבר, עד סיום התפילה.

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהדעות בגמרא בברכות מיחסות את קביעת תפילת שחרית לאברהם אבינו, על פי הפסוק "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם אֶת-פְּנֵי ה'" (בראשית יט, כז). דעות אחרות סוברות כי עיקר יסוד התפילה הוא במקביל לקורבן התמיד של שחר, שהיה קרב בשחר. (להרחבה נוספת ראו בתלמוד בבלי,ברכות כו, ב)

זמן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת זמנה של תפילת שחרית הוא מהנץ החמה (זמן התפילה נקבע לפי זמן אמירת תפילת שמונה עשרה). זמן הזריחה נחשב לזמן הטוב ביותר להתפלל תפילת שחרית, על פי הפסוק "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ..." (תהילים עב,ה) - תפילה בעת הזו נקראת תפילת ותיקין (עיינו ברכות ט, ב).

לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במשנה "תפלת השחר עד חצות; ר' יהודה אומר: עד ארבע שעות" (משנה ברכות ד, א). להלכה נפסק כדעת רבי יהודה שסוף זמן התפילה הוא בארבע שעות.

מאחר שהשעות המדוברות אינן השעות הרגילות, אלא שעות זמניות, נחלקו הפוסקים בחישוב הזמן הזה: לפי שיטה אחת מונים את הזמן שמעלות השחר עד צאת הכוכבים ומחלקים אותו ל-12 חלקים, כשכל חלק הוא שעה. כך היא דעת ה"מגן אברהם", וכן הוא מנהג יוצאי תימן ויוצאי עדות המזרח כולם. (שיטה זו היא גם דעת הבן איש חי ושאר המקובלים מבית אל הדוגלים בתפילת ותיקין ככל המקובלים.) השיטה השנייה היא שמונים את הזמן שמהנץ החמה עד שקיעתה. שיטה זו מובאת לראשונה ברמב"ם, ואחרי כן בכתבי הגר"א, שעל שמו היא קרויה שיטת הגר"א. וכן הוא מנהג הרבה מיוצאי אשכנז. ואולם למרות זאת, רבים מיוצאי אשכנז מקדימים להתפלל כשיטת המגן אברהם משום שחוששים שמא שיטת הגר"א מאחרת את התפילה יותר מדי.

סדר התפילה בימי חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את תפילת שחרית של חול לשבע חטיבות עיקריות, כדלקמן:

ברכות השחר וברכות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ברכות השחר, ברכות התורה, פרשת הקורבנות, פיטום הקטורת

החטיבה הפותחת את התפילה אינה אחידה מבחינת אופיה. היא כוללת שלוש חטיבות משנה, שסדרן המקורי לא נשמר וכיום הן שלובות זו בזו בכל המנהגים. חטיבות משנה אלו הן:

  • ברכות העוסקות בפעלותיו של אדם עם השכמתו, כגון פקיחת עיניים, לבישת בגדים, נעילת נעליים.
  • ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד התורה. אין האדם רשאי ללמוד תורה לפני שמברך ברכות אלו.
  • קטעי לימוד שונים מהתורה, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי, כגון: סיפור עקידת יצחק (בראשית כב), ברייתא דרבי ישמעאל (תחילת ספרא), פרשת הקטורת (תלמוד בבלי, כריתות ו, ע"א).
  • פסקאות שהוכנסו לתפילה על פי תנא דבי אליהו י"ט.

את החטיבה נועלת תפילת קדיש.

פסוקי דזמרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסוקי דזמרה

הגרעין של חטיבה זו הם שישה מזמורים מספר תהילים: מזמור קמ"ה עד מזמור נ'. לפני ואחרי מזמורים אלו נאמרות מספר פיסקאות, שסדרן ותוכנן שונה במקצת בין המנהגים. הפיסקאות העיקריות המשותפות לכל המנהגים הן:

  • לפני המזמורים: "ברוך שאמר והיה העולם", "הודו לה' קראו בשמו", מזמור ק' ("מזמור לתודה"), "יהי כבוד ה' לעולם".
  • אחרי המזמורים: "ויברך דוד את ה'", שירת הים, "ישתבח שמך לעד".

את החטיבה נועלת תפילת קדיש.

קריאת שמע וברכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קריאת שמע, ברכות קריאת שמע

גרעין החטיבה הוא שלוש פיסקאות מהתורה: שמע ישראל (דברים ו, ד-ט), והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא) ו-ויאמר (במדבר טו, לז-מא). שלוש פיסקאות אלו מכונות על שם פתיחתן "שמע" או "קריאת שמע". שלוש פיסקאות אלו נקראות תחילה בלחש על ידי המתפללים, ולאחר מכן בקול רם על ידי החזן. במהלך הקריאה נהוג לאחוז בארבע ציציות הטלית (או ציציות הטלית קטן), ולהניח את כף היד הימנית על העיניים. כמו כן נהוג לנשק את הציציות כאשר מוזכרת המילה "ציצית".

את גרעין החטיבה עוטפות שלוש ברכות, שתיים לפניו ואחת אחריו. שתי הראשונות מכונות ברכת יוצר אור וברכת אהבה, והאחרונה מכונה ברכת גאולה. הנוהג לומר ברכות אלו קדום, והוא נזכר כבר במשנה: "בשחר מברך שתים לפניה ואחת אחריה" (ברכות א, ד).

  • ברכת יוצר אור מבוססת על הפסוק בישעיה מה, ז ("יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע"). השלד הקדום של ברכה זו היה כנראה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכול, המחדש בכל יום מעשה בראשית, עושה אורים גדולים, ברוך אתה ה' יוצר המאורות". נוסח מעין זה עדיין נשתמר בקטעי גניזה ובתפילת היחיד בסידור רס"ג. עם הזמן הורחבה הברכה והיא כוללת כיום קרוב לשלוש מאות מילים.
  • ברכת אהבה פותחת בחלק מהנוסחים במילים "אהבה רבה" ובאחרים במילים "אהבת עולם". שני הנוסחים קדומים מאוד, ונזכרים עוד בתלמוד (ברכות יא, ע"ב). בנוסח הברכה יש חילופים רבים בין המנהגים. הגרסה הקצרה והפשוטה ביותר מצויה בנוסח אשכנז ובנוסח איטליה. סוף הברכה, "הבוחר בעמו ישראל באהבה", אחידה בכל הנוסחים.
  • ברכת גאולה, נאמרת לאחר שלוש הפיסקאות מן התורה. היא פותחת במילים "אמת ויציב", ומסתיימת במילים "ברוך אתה ה' גָאַל ישראל". ועניינה המרכזי הצהרת האמונה באלהים. מיד לאחריה, ללא הפיסקה, מתחילה החטיבה הבאה (תפילת שמונה עשרה).

את החטיבה פותחת הקריאה ברכו: החזן אומר "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר על משפט זה.

שמונה עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תפילת שמונה עשרה

תפילת שמונה עשרה היא רצף של תשע עשרה (בזמנים קדומים שמונה עשרה) ברכות. היא נאמרת תחילה בלחש על ידי הקהל, ולאחר מכן החזן חוזר עליה בקול. התפילה כולה נאמרת בעמידה, ברגליים צמודות.

במהלך חזרת החזן על התפילה נוספות לה שתי פיסקאות: פיסקת הקדושה הנאמרת לפני הברכה השלישית; ופיסקת ברכת כהנים, הנאמרת לפני הברכה האחרונה, ובה הכהנים עולים לברך את הציבור. בחלק מהקהילות וכן במקרים מסוימים אין הכהנים עולים לברך אלא הפיסקה נאמרת כולה על ידי החזן.

תחנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנון

חטיבת ה"תחנון" לא הייתה שייכת במקורה לתפילת הציבור אלא לתפילת היחיד: ניתנה כאן הזדמנות למתפלל לומר תפילה אישית, איש איש ותחינותיו. עם הזמן הפכה החטיבה לחלק מתפילת הציבור, והיא כוללת כיום אוסף מגוון של פסוקים ותפילות.

בימים שיש בהם מן השמחה (שבת, ראש חודש, חגים ומועדים ובעוד ימים מסוימים) אין אומרים תחנון. בחלק מהקהילות (בעיקר אשכנזים) נאמר התחנון בישיבה, כאשר הראש שעון על יד שמאל, ואם התפילין עליה - על יד ימין, - הד למנהג לומר את התחנון תוך כדי השתטחות על הארץ[דרוש מקור] ("נפילת אפיים").

קריאת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים שני, חמישי, שבתות, חגים, חנוכה ופורים, תעניות וראשי חודשים נוספת לתפילה גם הקריאה בתורה לפני הקדושה דסידרא.

סיום התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי חול נאמרות תוספות לתפילה לאחר קדושא דסידרא, תוספות אלו כוללות, לפי רוב המנהגים, את תפילת פיטום הקטורת, שיר של יום ועלינו לשבח (הסדר שונה לפי הנוסח) ובחלק מן הקהילות אף קטעים נוספים כמו פרשת המן, י"ג עיקרים, שש או עשר זכירות ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה אנגל, עבודה שבלב זו תפילה חלקים א-ב פרוש מקיף לתפילת שחרית של ימי החול (900 עמודים), הוצאת ספריית אלינר, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.