שאלה רטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלה רטוריתיוונית: ῥήτωρ = תורת הנאום) היא שאלה שאין מטרתה לקבל תשובה ממשית, אלא לעורר ולהבחין בבעיה או ברעיון. השומע את הרעיון בצורה של שאלה עונה לעצמו וכך הרעיון מובן טוב יותר ומועבר טוב יותר כיוון שהוא משתף באופן פעיל את השומע. השומע אינו פסיבי ורק שומע את הרעיון, אלא מנסה להשיב לעצמו.

השימוש בשאלה רטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באמירה: השואל שאלה רטורית מביע שאלה בגוון הקול שלו, אולם אינו מצפה לקבל תשובה מאחר שהתשובה ברורה לו.
  • בכתיבה: בכתיבה מסומנת השאלה הרטורית בסימן תמיהה ולא בסימן שאלה, כך לדוגמה יש לכתוב: "נראה לך?!" ולא "נראה לך?".
  • בסיפורי עם: המספר העממי משתמש בשאלות רטוריות כדי להביא לשינוי הטון, להגביר את המתח בהשהיה, ולשמש כרמז לבאות ("ומה, אתם חושבים, הוא עשה?!").
  • בנאום/דיון דמגוגי: שאלה רטורית יכולה לשמש דמגוגיה. בשאלה רטורית שהתשובה עליה איננה יכולה להיות חיובית, אבל מעמידה את המתנגד באור שלילי, כמו "אני לוזר?!" או "מי בעד חיסול הטרור שירים את ידו?!" כאילו שיש מישהו שאינו בעד חיסול הטרור.
  • דוגמה מפורסמת לשאלה רטורית היא השאלה "הלנצח תאכל חרב?!"(שמואל ב') שהביאה להפסקת מלחמת האחים בין אבנר ואנשיו לאנשי דוד, בהנהגת יואב בן צרויה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.