משתמש:Ren76543/טיוטה
הסרת שיער בלייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרת שיער בלייזר הוא שמו של הליך קוסמטי להסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר ייעודי. טכנולוגיה זו מבוססת על קרני אור באורך גל אחיד הנספגות בפיגמנט הכהה של השיער, וגורמות להרס השורש של השערה. הנזק הנגרם לזקיקי השיער הוא חלקי ולכן יש לחזור על הפעולה מספר פעמים על מנת למנוע צמיחה מחודשת של שיער. הטיפולים מדללים את השיער אך לא תמיד ניתן להסיר את כולו לצמיתות.
שיטה זו מסוגלת להוריד כמויות גדולות של שיער משטחים גדולים בגוף (כגון גב או חזה).
מאחר וקרן האור נספגת באופן בררני בפיגמנט החום, השיטה מתאימה לשיער כהה ולא לבעלי שיער ג'ינג'י, בלונדיני או לשיער שיבה וכמו כן אינה מתאימה לבעלי עור כהה, העלול לספוג את הקרניים ולסבול מכוויות. ככל שהשערה כהה יותר, והעור בהיר יותר, כך השיטה יעילה יותר ובטוחה יותר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשיר הלייזר הראשון שנועד להרוס את זקיקי השיער הומצא על ידי תיאודור הרולד "טד" מיימן, פיזיקאי יהודי אמריקאי ב- 7 ביולי 1960. לייזר זה מסוג אודם (RUBY) היה איטי ולא יעיל; הוא הצליח למזער את צמיחת השיער אך גם הביא לנזק קשה וכוויות בעור. לייזר זה יכל להרוס רק כמה זקיקי שיער בכל פעם, מה שהפך את הסרת השיער לתהליך מייגע מאוד.
לייזר מסוג אלכסנדרייט Alexandrite פותח לראשונה בשנות השבעים. למרות שהלייזרים הללו היו הרבה יותר בטוחים מקודמיהם, הם לא הצליחו לספק חום מספיק כדי להרוס את זקיק השיער. כתוצאה מכך נדרשו שנים על מנת להגיע לתוצאות קבועות.
לייזר מסוג יאג YAG היה הלייזר הראשון שאושר על ידי ה- FDA להסרת שיער בשנת 1964. לייזר זה הצליח להפחית את צמיחת השיער אך לא הצליח להסיר שיער באופן קבוע.
בשנת 1975, דרמטולוג הרווארד ד"ר תומאס ב פיצפטריק, דרמטולוג הארוורד יצר את סולם סוגי העור של פיצפטריק שמציע סיווגים לצבע עור האדם. משתמשים בו כיום בכדי לקבוע מועמדים מתאימים לטיפול בלייזר והאמת סוג הלייזר המתאים לטיפול.
בשנת 1983 המדענים הצליחו לפתח לייזר המצליח לאתר את זקיק השיער. כתוצאה מכך, היה ניתן להרוס את זקיק השערה מבלי ליצור נזק לעור. [1]
מכשירי הסרת שיער בלייזר נהפכו לנגישים מסחרית בשנים 1995 ו-1996. [2]
רקע פיסיקלי להסרת שיער בלייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייזר-רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל האטום וקרינה אלקטרומגנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1913 הציע החוקר נילס בוהר שהאלקטרונים באטום של כל חומר שהוא, מסודרים במסלולים מסוימים-רמות אנרגיה שונות. הוא קבע כי אטומים יכולים לעבור בין המסלולים האלה. עלייה ברמת אנרגיה של אלקטרון היא תוצאה של ספיגת אנרגיה, וירידה ברמת אנרגיה-תוצאתה פליטת אנרגיה. האנרגיה הנפלטת, במקרה זה, היא אור בצבע מסוים (קרינה אלקטרומגנטית באורך גל מסוים). מעבר בין שתי רמות אנרגיה, ע״פ מודל האטום של בוהר, יביא לפליטת אנרגיה באורך גל ייחודי. אף על פי שמודל האטום התפתח מאז תיאור האטום ע״י בוהר-תפיסתו עומדת בבסיס עקרון הלייזר.
לייזר ופליטה מאולצת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייזר, הוא מכשיר אשר פולט אור באורך גל ספציפי. באמצעות עירור האלקטרונים בחומר מסוים, מועלים אלקטרונים באטום לרמות אנרגיה שונות. בנופלם לרמות אנרגיה נמוכות יותר, נפלט אור באורך גל מסוים. לשימוש בלייזר נבחרים חומרים שהאטומים שלהם מכילים 3-4 רמות אנרגיה.[3]
במכשירי לייזר, לא מתרחשת פליטה ספונטנית בין רמות האנרגיה-כלומר, לא מעררים את החומרים ומאפשרים לו לפלוט אנרגיה בצורה ספונטנית. שימוש בתהליך של פליטה מאולצת, כפי שיוסבר בהמשך, מאפשר ניצול מקסימלי של החומר הפולט והפקת אור בעצמה גבוהה.
פליטה מאולצת עושה שימוש באפקט הנ״ל-אם אלקטרון נמצא במצב מעורר ועובר דרכו פוטון, חלקיק אור, בעל אנרגיה זהה לזו המופקת במעבר בין רמות האנרכיה-הפוטון יגרום לאלקטרון ליפול לרמת אנרגיה נמוכה יותר ולפלוט פוטון נוסף באותו אורך גל. שימוש באפקט זה מאפשר להכפיל פוטונים בעלי אותו אורך גל שוב ושוב.[4]
פוטותרמוליזיס סלקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אור באורכי גל שונים יכול להבלע ע"י אובייקטים והאנרגיה שלו תהפוך לאנרגיית חום. עובדה זו מנוצלת בהסרת שיער בלייזר לטובת תהליך של "פוטותרמולזיס סלקטיבי" שמשמעותו-פירוק על ידי אור.
אור נבלע ע"י אובייקטים כהים ומוחזר מאובייקטים בהירים. על כן, ניתן להתאים אורך גל שייבלע על ידי זקיק השערה ויביא לפגיעה ביכולת ייצור השיעור. כלומר-התאמת אורך גל אור, תדירותו ומשך הפעלתו כדי להשיג אפקט רצוי על רקמת המטרה (במקרה זה-זקיק השערה) תוך מזעור האפקט על רקמות אחרות.
זקיק השערה, הוא המבנה בו צומחות השיערות. בקצה המבנה הזה נמצאים תאי גזע המכילים מלנין, הם האתרים האחראים על יצירת השערה. מלנין הוא הכרומופור עבור כל מכשירי הלייזר בשוק השרת השיער, הוא זה שמעניק לשיער ולעור את צבעם. קרן הלייזר, גורמת לנזק מקומי לתאי הגזע בבסיס זקיק השערה, בכך שהיא מחממת מטרות כהות (מלנין) ולא מסבה נזק לעור משום שהיא מוחזרת ממנו.
קיימים שני סוגי מלנין בשיער-אאומלנין מעניק צבע חום שחור, פאומלנין מעניק צבע צהוב (בלונדיני) ואדום. בשל האמור לעיל, טכניקת פוטותרמוליזיס סלקטיבית יעילה עבור שיער בצבע כהה-חום, שחור או אדום. הסרת שיער לבן, או בעל גוון בהיר בלייזר תניב תוצאות גרועות.
שילוב אידיאלי להסרת שיער בלייזר של גוון עור ושיער, אם כן, הוא השילוב של עור בהיר ושיער כהה. שילוב זה יביא לבליעה מקסימלית של עור ע"י זקיקי השערה הכהים ולא יסב נזק לעור, שכן-הוא יוחזר ממנו. שילוב זה מאפשר שימוש באורכי גל קצרים, שלהם אנרגיה גבוהה יותר, ועל כן-השיער יוסר ביעילות רבה יותר. ישנם לייזרים שהוכיחו יעילותם עבור מטופלים כהי עור. אורכי גל ארוכים יותר, לעומת זאת, הם בעלי יכולת חדירות לעומק העור.
נמצא, כי חומרים שונים, אשר מספקים פליטת אור באורכי גל שונים-יעילים עבור שיער וסוג עור שונים. ככל שהעור כהה יותר, יש להשתמש באורכי גל גדולים יותר.[5]
סוגים שונים של הסרת שיער בלייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, חומרים שונים, אשר מספקים פליטת אור באורכי גל שונים-יעילים עבור שיער וסוג עור שונים. ככל שהעור כהה יותר, יש להשתמש באורכי גל גדולים יותר.[5]
| סוג הלייזר | אורך הגל (nm) | סוג העור המתאים ללייזר מסוג זה |
|---|---|---|
| ארגון | 488 או 514.5 | לא בשימוש כעת |
| רובי | 694.3 | חיוור |
| אלקסנדריט | 755 | כל סוגי העור |
| Pulsed diode array | 810 | חיוור-בינוני |
| Nd:YAG | 1064 | עור כהה |
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו בכל טיפול בלייזר, סיבוכים יכולים להופיע עם הסרת שיער בלייזר.
אדמומיות ונפיחות של זקיק השערה הם אירועים שכיחים שנראים ברוב הליכי הסרת שיער בלייזר. לעיתים, כאב ואי נוחות יתרחשו עם הסרת שיער בלייזר - לרוב ניתן לטפל בקלות בתרופות נגד כאבים ללא מרשם או בקרמים ומשחות מרגיעות למיניהן. ברוב המקרים, תופעות אלו צפויות להיעלם במהלך 12-24 השעות שלאחר הטיפול.
שלפוחיות וכוויות, אם כי נדירות, אכן מתרחשות ועלולות להותיר יותר מדי או מעט מדי פיגמנט בעור, מצב הידוע כהיפר-פיגמנטציה או היפו-פגמנטציה. במקרים מסויימים השלפוחיות והכוויות עלולות להותיר צלקות בעור.[6]
במחקרים רפואיים מצאו כי יש סכנה של עד 10% לתופעה הנקראת צמיחה פרדוקסלית, שבה מופיעה האצת צמיחת השיער כתוצאה מהטיפול בשיער עדין באזורים מסוימים בפנים אצל נשים ובגב העליון אצל גברים.
רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדינות מסוימות הסרת שיער באמצעות לייזר היא הליך לא מוסדר שכל אדם רשאי לבצע. בחלק מהמקומות, רק רופאים ואנשי מקצוע המפוקחים ע"י רופא יכולים לעשות זאת, בעוד שבמקרים אחרים ההרשאה מתייחסת לאנשי מקצוע מורשים כמו עובדי סיעוד, עוזרי רופאים, אסתטיקאים ו/או קוסמטיקאיות. [7]
רגולציה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינת משרד הבריאות בישראל, הסרת שיער אינה מוגדרת כפעולה כירורגית הטעונה רישוי, ומכונים קוסמטיים להסרת שיער אינם טעונים רישוי ועל כן אינם נמצאים בפיקוח משרד הבריאות. מכונים להסרת שיער בלייזר אינם חייבים ברישוי ואינם נמצאים בפיקוח משרד הבריאות. עם זאת, המלצת משרד הבריאות היא כי את הטיפול יבצע רופא או מטפל מתחומי הרפואה שעבר הכשרה מתאימה.[8]
השוואה לטיפולים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטות נוספות להסרת שיער גוף לא רצוי כוללות הבהרת שיער, מריטה, גילוח, שעווה ושימוש בתכשירים כימיים. אף אחת משיטות אלה אינן נותנות מענה קבוע לשיער לא רצוי ועלולות להיות לא נוחות ומייגעות [9][10]
הסרת שיער במחט חשמלית (Electrolysis): היא שיטה להסרת שיער בה מחט דקה עמוק בזקיק השערה הורסת את הזקיק באמצעות זרם חשמלי ובכך מאפשרת הסרת שיער באופן קבוע. עם זאת, טכניקה זו תלויה מאוד במפעיל והיעילות בהשגת הסרת שיער לצמיתות משתנה בקרב חולים. אופי הטיפול לרוב לא מעשי מבחינת הטיפול באזורים גדולים. [11][12]
טיפול נוסף הוא שימוש במשחה רפואית המכילה אפלורניטין שמאט את קצב צמיחת השיער ויעיל לשיער פנים לא רצוי 8, וכיום נמצא בעיקר בטיפול של שיעור יתר בקרב נשים [13][14]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלובס - כך תיזהרו מההבטחות של מכוני הסרת השיער
- Laser Hair Removal FACT SHEET
- ״כל המיתוסים על הסרת שיער בלייזר – והאמת״ באתר ישראל היום
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The History Of Laser Hair Removal | | Curious History, 2016-05-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Laser History and Current Issues | Quackwatch (באנגלית אמריקאית)
- ^ Megan Andersen, Beauty and the Geek: The Engineering Behind Laser Hair Removal, USC Viterbi School of Engineering (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.2.2 פליטה מאולצת, באתר school.kotar.cet.ac.il
- ^ 1 2 S. Gan, Emmy M. Graber, Laser Hair Removal: A Review
- ^ COMPLICATIONS THAT CAN OCCUR, ASDS, 21.02.13
- ^ The Lowdown on Hair Removal, National Laser Institute, 2012-05-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.health.gov.il - ^ STL Volume 10 Number 10, Treatments for Unwanted Facial Hair, Skin Therapy Letter, 2005-12-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ S. W. Lanigan, Management of unwanted hair in females, Clinical and Experimental Dermatology 26, 2001, עמ' 644–647 doi: 10.1046/j.1365-2230.2001.00908.x
- ^ Robert N. Richards, Mary Alice McKenzie, Gay E. Meharg, Electroepilation (electrolysis) in hirsutism: 35,000 hours' experience on the face and neck, Journal of the American Academy of Dermatology 15, 1986-10-01, עמ' 693–697 doi: 10.1016/S0190-9622(86)70225-9
- ^ https://idc-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/openurl?genre=article&sid=wiley&aufirst=RN&aufirst=GE&aulast=Richards&aulast=Meharg&atitle=Electrolysis:%20observations%20from%2013%20years%20and%20140,000%20hours%20of%20experience&jtitle=J%20Am%20Acad%20Dermatol&date=1995&volume=33&issue=4&spage=662&epage=666&vid=972IDC_INST_SP&institution=972IDC_INST&url_ctx_val=&url_ctx_fmt=null&isSerivcesPage=true, idc-primo.hosted.exlibrisgroup.com (באנגלית)
- ^ Iltefat Hamzavi, Eileen Tan, Jerry Shapiro, Harvey Lui, A randomized bilateral vehicle-controlled study of eflornithine cream combined with laser treatment versus laser treatment alone for facial hirsutism in women, Journal of the American Academy of Dermatology 57, 2007-07-01, עמ' 54–59 doi: 10.1016/j.jaad.2006.09.025
- ^ Stacy R. Smith, Daniel J. Piacquadio, Brian Beger, Curt Littler, Eflornithine Cream Combined with Laser Therapy in the Management of Unwanted Facial Hair Growth in Women: A Randomized Trial, Dermatologic Surgery 32, 2006, עמ' 1237–1243 doi: 10.1111/j.1524-4725.2006.32282.x