משתמש:ShaharAlona/נשים ומגדר בדיסני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דורות רבים של ילדים גדלו והתחנכו על סרטי דיסני ובמרכזם דמויות הנסיכות. החל משלגייה ושבעת הגמדים ועד הנסיכה הצעירה ביותר, מואנה. הסטריאוטיפים אותם קידשו בסרטי דיסני כל השנים היו מעין חותמת אישור לדרישות החברה והציפיה מהבנות הצעירים בסרטים לקווי אופי ותווי גוף מסוימים אשר אינם עומדים ברף המציאות.

רצף היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1923- וולט דיסני- הקמת האולפנים.

1937- שלגייה ושבעת הגמדים- סרט המונע בידי קנאת נשים מבוססת יופי, שבסופו מגיע נסיך ומציל את המצב.

1950- סינדרלה- גיבורה שחולמת על ארמונות ונשפים, מחכה להגשים את ייעודה באמצעות אהבה רומנטית שתתקיים לעולמי עד עם הנסיך.

1955- היפיפייה והיחפן- כלבת קוקר ספנייל מיוחסת מתאהבת בכלב רחוב רב־קסם וחולקת איתו מנת ספגטי ומאוחר יותר את חייה.

1959- היפיפייה הנרדמת- אם חורגת מרשעת המקנאה בגיבורה, מטילה עליה כישוף של פסיביות, וזה נשבר רק בעזרת נשיקת אהבה אמיתית ונסיכותית.

1989- בת הים הקטנה- נסיכת הים מתאהבת במלח בן אנוש, אהבה ממבט ראשון ומחליטה למכור את קולה למכשפת־ים בכדי להשיג את אהוב ליבה.

1991- היפה והחיה- צעירה מרותקת מדמות גברית חייתית, אשר מתגוררת בבית מכושף ואהבתה אליו הופכת אותו לגבר יפה תואר.

1992- אלאדין- נקודת מפנה. הנסיכות הופכות גיבורות ושואפות להגשמה עצמית ולא רק לרומנטיקה. פרחח רחוב מתאהב בבת הסולטן, מרמה את דרכו אל לבה, אבל מסתבך עם מכשף רב־עוצמה השולט בארמון הסולטן. לבסוף, יסמין בת הסולטן- שנדרשת להתחתן, כי אישה לא יכולה להיות ראש הממלכה, משכנעת את העם כי היא מספיק טובה לשלוט והופכת למלכה הרשמית.

1998- מולאן- גיבורת סין, שלא רק מתחזה לגבר ויוצאת להילחם במקום אביה, אלא גם דוחה את עזרת השדכנית ואפילו משתמשת בנשיותה כדי לפתות ולהביס את אויביה. כבר לא רואים רק נסיכות חיוורות עור על המסך, אלא גיבורה ממדינות המזרח הרחוק.

2009- הנסיכה והצפרדע- נערה אפריקאית־אמריקאית מניו אורלינס, שואפת לפתוח מסעדה יום אחד, אבל מתפתה לנשק צפרדע שטוען כי הוא נסיך ונושאת בתוצאות.

2010- פלונטר- הניסיון לסיפור עכשווי וגרסה מודרנית של רפונזל (פעמונית) כגיבורה עצמאית, שבכל זאת מכיל מפגש רומנטי שהופך להרפתקה המסתיימת בסיפור אהבה.

2012- אמיצה- הגרסה הסקוטית והקיצונית יותר של מולאן ובה נסיכת שבט סקוטי, שממאנת להיות פרס למחזריה המתחרים על לבה, יוצאת לקבוע את גורלה בעצמה.

2013- לשבור את הקרח- העלילה הרומנטית מתגלה כשקרית, ואהבת האמת היא זו שמתגבשת שבין שתי האחיות המלכותיות אנה ואלזה.

2016- מואנה- "אנטי נסיכה", לוחמת שלוקחת את גורלו של עמה בידייה ויוצאת להרפתקה לצד גבר, שהוא הדמות המשנית בסיפור.

דיסני וגלי הפמניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הנסיכות לשלוש קטגוריות, על פי אופן הצגת הסרטים שלהן ביחס לתפקידי המגדר: טרום מעבר, מעבר והתקדמות. שלושת הגלים הללו מקבילים לתנועה הפמיניסטית ולדרך בה התקדמה דיסני במהלך השנים האחרונות, עם התקדמות הנורמות המגדריות, המגדירות מחדש את הנשיות והאישה המודרנית.

קטגוריית טרום מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לשייך תקופה זו כחלק מ"גל הפמיניזם הראשון". דיסני יצרה את שלוש הנסיכות הראשונות - שלגיה, סינדרלה ואורורה - בתקופה בה נשים היו מסווגת לסטריאוטיפ של עקרות הבית, עם 39% בלבד של נשים אמריקאיות העובדות עד סוף המעבר של התקופה[1]. התפקידים המגדריים של כל נסיכה ניתנו לה באופן ישיר מתוך מעשייה, כאשר בתקופה הראשונה נראה כי הגברים עמדו במרכז החברה. הגבורה של הנסיך היא המאפיין העיקרי בדמותו, אשר מחזק את הסטריאוטיפים המגדריים של תקופת הזמן במקום לקדם את תנועת הנשים לעבר השוויון.

תקופת המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה זו מייצגת את תופעת הגל השני של הפמניזם, שהוגדר בין סוף שנות השישים לתחילת שנות השבעים וחושף צד חדש לקראת הגדרת התפקידים המגדריים בארצות הברית. בגל השני, ההתמודדות הייתה בעיקר עם הבעיות העיקריות, שהן הביקורת על דפוסי הסקסיזם הציבוריים והפרטיים של הסוציאליזציה. דפוסים אלו ניכרים בשלושת הסרטים הראשונים של התקופה, כאשר הגיבורה הנשית חווה את הצורך להשתחרר מהחברה הקושרת אותה. אולם, בסופו של דבר שמחתה תלויה בחזרתה לתפקיד המצופה מנשים- להיות נסיכה צנועה או אישה כפופה[2].

הסרט הראשון מתקופת המעבר הוא בת הים הקטנה, מגולל את סיפורה של בת הים אריאל, נסיכה בגיל ההתבגרות הסקרנית לגבי העולם שמחוץ לממלכתה באזור האוקיינוס. אופיה הסקרני של אריאל, תשוקתה להרפתקאות מייצג את התקדמותה של דיסני בשדרוג התפקיד המגדרי של האישה העצמאית, אך בסופו של דבר הסרט נופל שוב לעלילת הנסיך שעונה על צרכיה, כפי שהוצג בגל הראשון. שלוש שנים לאחר התקדמות זו יוצא הסרט היפה והחיה, אשר נופל שוב מאות הסיבה: הנסיך הוא הגיבור, לא המובילה הנשית. בעוד שבל הנסיכה מוצגת כאישה שנהנית לקרוא, משכילה ודעתנית, אשר פועלת באומץ לב על מנת להציל את אביה, עם התקדמות העלילה היא מצטמצמת לדמות האישה, שחיה לצד החיה ונשבית בקסמיו [3].

אותה הבעיה ניכרת באלאדין ובנסיכה והצפרדע, כאשר בכולם הגיבורה מנסה לפרוץ את תפקידה המגדרי וללכת בדרכה העצמאית מאשר זו שהוגדה עבורה. באלאדין ג'סמין מורדת נגד התפקיד המסורתי של אישה באגראבה. היא רוצה להתחתן עם הגבר שהיא אוהבת ולהימנע מנישואין מסודרים, אך ללא עזרתם של אלאדין וג'יני הקביעה שלה על הדעה הייתה נמשכת רק עד נישואיה, ואז היא הייתה מוגבלת לגחמות של בעלה[3].

הסרט האחרון בתקופת המעבר מספר את הסיפור של רפונזל, נערה מתוסכלת שאינה רוצה להיות כלואה במגדל שלה- ככל הנראה מרמז על רצון לפרוץ את המחסום המגדרי, ומשתוקקת לצאת להרפתקאה בכדי לראות את האורות הקסומים. יחד עם זאת, הסרט הזה מובחן מהאחרים שנסקרו, רפונזל מקריבה את שיערה כדי להציל את פלין, אך הזכר הגיבור עדיין שולט בתוצאה. כאשר פלין גוזר את שיערה העטוף קסמים של רפונזל, הוא מציל אותה מחיי עבדות לאמה, הוא מקריב את הקורבן האולטימטיבי. בסופו של דבר רפונזל מצילה את הגיבור שלה עם הקסם של דמעותיה- שהוצפים נותרים לחשוב כי בכי זה הוא ההוכחה לאהבה האמיתית שלה. לעומת זו, פלין נשאר בדמות הגיבור[3].

תקופת ההתקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל השלישי של הפמניזם החל באמצע שנות ה90, בעוד שדיסני לא שברו עדיין את דמות הנסיכה העדינה, עד פרסום הסרט אמיצה בשנת 2012. אמיצה מציעה גרסה חדשה לגיבורה הנשית ושוברת את התדמית של נסיכות התלויות בגבר אחד לנצח ובאושר. מרידה אינה מוכנה להיות כבולה לקשרי הנישואין או לכך שגורלה יקבע על ידי מישהו אחר, ולכן היא נוקטת בפעולה. היא פעילה, ומדגימה את הנשים בסקוטלנד מהמאה ה14, שם ידוע כי הנשים היו בעלות רצון חזק. מרידה הנסיכה מסמלת נקודת מפנה בסרטי דיסני, בה נשים חודלות מייצוגן כאובייקט נשי ותלותי ומפתחות אופי של גיבורות אמיתיות[4].

בתקופה זו, דיסני מצליחה להשפיע על תפקידי המגדר בזכות היכולת שלה למכור מוצרים שעולים בקנה אחד עם הסרטים. קו הנסיכות של דיסני דורג מספר אחת, על פי מגזין פורבס 2011, ומרוויח מעל 1.6 מיליארד דולר.[5]

סטפני מאייר, סופרת בוושינגטון פוסט, מסבירה מדוע הנסיכה אנה נתפסת כנסיכה המודרנית, המייצגת את התקדמותה המגדרית של דיסני: "אנה היא דמות יותר עכשיווית, היא מגושמת, מסורבלת אך באופן מרענן היא אינה במצוקה, אפילו בסוף הסרט כשהיא נקלעת למצב נואש. הנסיכה אנה, היא רק דוגמא לאופן בו סרטי דיסני התקדמו לאורך הזמן על ידי שיקוף אידיאל מודרני יותר"[6].

נסיכת דיסני המודרנית היא עצמאית, אמיצה וגיבורה, וקהלים עכשוויים צריכים להיחשף לנשים חזקות, שיכולות לעמוד לצד עמיתיהן הגברים. בכך, וולט דיסני ממשיכים לעודד את רעיון השוויון בין המינים ועוזרים לבנות קבלה אוניברסלית של מושג ההגדרה- לא על ידי איך שנולדים, אלא על ידי מעשים[2].

נסיכות דיסני כמשפיעות תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה על יצירת התרבות המגדרית בקרב ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הנסיכה החדשני של דיסני נוצר בשנת 2001 כקמפיין פרסום ושיווק המכוון לבנות צעירות, זאת בעקבות מגמת הסרטים הראשונים מסדרת "נסיכות דיסני"  ששוחררו לאוויר העולם בשנת 1937 עם לידתו של הסרט "שלגייה ושבעת הגמדים". מחקרים רבים מראים, כי סרטי דיסני ודמויות הנסיכות לדורותיהן, זוהו כבעלי השפעה רבת עוצמה על צרכנות המדיה של ילדים, אך גם על גיבוש התודעה המגדרית ונורמות של "התנהגות נשית"[7]. אופיין של הנסיכות בסרטים, יצר מודל של נערות חדשה, המוגדרת במידה רבה על ידי תפיקידים מגדרים וקבלת מסרים הקשורים להבניות חברתיות. הנסיכות בדמות אישה, מבשלות, רגישות, פגיעות וזקוקות להגנת הנסיך, אשר משחק את תפקיד הגיבור ובסוף מוכתר למלך, בין אם מגיע משושלת מלוכה ובין אם לאו. אף על פי שהסרטים של נסיכות דיסני מיוצרים בארצות הברית, לאלו נוכחות בינלאומית חזקה. לפיכך, לדמויות הנסיכה בסרטי דיסני ותפקידן המגדרי בעלילה, יש השלכות חשובות גם על גיבוש נורמות מגדריות והגדרת תפקידים בין הגבר לאישה, אצל ילדים מכל העולם[8].

כל אחד מסרטי הנסיכה של דיסני מציג דמות נשית מרכזית, הנסיכה, ודמות גברית המקושרת רומנטית עם הנסיכה. נתון זה נכון עד לשנת 2012, השנה בו יצא הסרט "אמיצה", בו הגיבורה אינה מפתחת קשרים רומנטים אם כי ידידותיים והדדיים בלבד. בסרט אמיצה, לבחורה אין תפקיד מגדרי בעלילה ואילו היא מממשת תכונות אופי חזקות המשדרות ביטחון ואומץ. תפקיד מגדרי מבטא את הדרך בה מצטייר/ מזוהה מגדר, באמצעות התנהגויות ותפקידים חברתיים. תפקיד מגדרי יכול להיווצר בעקבות סטריאוטיפיים לתפקידים מגדריים מסורתיים; למשל מאפיינים של אתלטיקה, או אומץ לגברים ואילו טיפוח, דימוי גוף ורגישות לנשים. במובן זה, סרטי דיסני יצרו תפקידים מגדריים, שמוצגים באמצעות דמויות הנסיך והנסיכה[9].

לא פעם, אולפני וולט דיסני נתקלו בטענה כי בסרטיהם מוצגים תיאורים סטראוטיפיים ומגדריים. על פי הטענות, בסרטי נסיכות דיסני, ישנה התמקדות במיניותן של הדמויות. כמו כן, סקסיזם וגזענות גם הם נמצאים ברשימה השחורה, כאשר ניתן להבחין בגווני עורם החיוורים ביותר של הגיבורות, מותניים קטנים, גפיים עדינות ושדיים מלאים. נעשו ניתוחים רבים ומתוכם ניתן היה לזהות מגמות אשר הדגישו את "העבודה הביתית" שביצעו הדמויות נשיות. העבודה הביתית כללה בין היתר שטיפת כלים, ניקיון, תפירה, התעסקות בלתי פוסקת בלבוש[9].

מרבית הילדים נחשפים באופן קבוע לקריקטורות מצוירות. הגישה הקונסטרוקטיביסטית מראה כי התכנים המגדריים שהן מכילות, עשויים להשפיע על גיבוש התפקיד המגדרי בקרב ילדים. לילדים רבים ישנה גישה לסרטי האנימציה של דיסני, מכיוון שהם פופולריים בקרב קבוצת גיל זו וכן הוריהם תופסים את דיסני כבידור משפחתי איכותי. כתוצאה מכך, תפיסת הילדים לגבי תפקידים חברתיים וזהות מגדרית עשויה להיות מושפעת מחוויה תקשורתית זו ומהסטראוטיפים המוצגים בה. ואם כן, ילד שנחשף לתבנית קבועה, בה נסיכות דיסני, דוגמת שלגיה- תפקידה לנקות ולבשל לשבעת הגמדים עד בוא הנסיך, אראיל- מוותרת על קולה למען מציאת אהבת אמת או היפייפיה הנרדמת- לא תקום עד שנסיך החלומות לא ינשק אותה נשיקה של אהבת אמת, עתיד להיות מושפע בגיבוש מערכת תפקידים מגדריים[9].

מחקרים רבים בתחום הניבו תוצאות שמצביעות על קשר ישיר בין חשיפה לחומרים מגדריים, כגון נסיך שמציל נסיכה או גיבורה שמחכה לאהוב ליבה ומוותרת על רבדים רבים באישיותה, ובין השפעה על תפיסת התפקיד המגדרי של ילדים.  לצורך אישוש השערות במחקרים, בשלושת הסרטים הראשונים של דיסני, תוארו באופן כללי תכונות מגדריות יותר עבור הנסיכות: הבעת  חיבה, פחד, הססנות ובעיקר החשיבות ליופי וטיפוח הגוף. הפרדוקס הוא, שגם כאשר נסיכה אימצה מאפיין גברי לכאורה, כמו אסרטיביות, תכונה כזו פעלה להעברת מסרים מגדריים באופן מסורתי, דהיינו הנסיכה לוקחת על עצמה תפקיד גברי[10].

בנוסף למסרים המועברים באמצעות המאפיינים הויזואליים של הנסיך והנסיכה, ישנם מסרים מגדריים הטמונים בתכונות המוצגות בתדירות נמוכה, מה שמרמז כי כמה מאפיינים מגדריים אינם מורשים להציג את הנסיך או הנסיכה. עבור הנסיכים, אלה כללו התנהגות הנשית מאוד של נטייה למראה גופני, כמו גם מאפיינים שהצביעו על אובדן כוח וחוסר תקווה, כולל התביישויות ובכי והתמוטטות. לעומת זאת, המאפיינים הפחות נפוצים של הנסיכות היו קשורים להשגת עמדות כוח, כולל היותן חסרות רגש, מנהיגות, מצילות ומבצעות מעשי גבורה[11].

שלוש הנסיכות הבולטות, בסרטיה הראשונים של דיסני, הוצגו לעיתים קרובות מאוד כמטפלות בעבודות הבית. בסינדרלה הנסיכה עשתה עבודות בית כאקט של כניעה. היא קיבלה, בלי תלונה, את העבודה הקשה שאמה החורגת הקצתה, ותמיד שרה וחייכה בנועם תוך כדי העבודה וללא התנגדות. לעומת זאת, הגברים בסרטים אלו מעולם לא עסקו או סייעו בעבודות הבית. בשלגיה ושבעת הגמדים, היה ברור כי גברים לא צפויים לבצע עבודות בית, וגם אין להם את היכולת לעשות זאת. כשהנסיכה ניקתה את הבית של הגמדים היא הצהירה: "הייתם מצפים שאמא שלהם תעשה זאת" ואז היא הבינה שכנראה אין להם אם, כי הבית היה מלוכלך. היא סייעה לגמדים בצורה נשית, באופן מסורתי, על ידי בישול וניקיון והנהגה כאם הפונדקאית, על מנת להישאר איתם בביתם. בתמורה, הגמדים סיפקו לה הגנה[12].

פוקהונטס ומולאן הציגו גם כן מסרים מגדריים סותרים מאוד. מולאן, אתלטית יותר מהנסיך ועם זאת, רגישה וכנועה כמציגה תכונות נשיות באופן מסורתי. יתר על כן, חלק גדול מהתכונות, שהוצגו כטבעיות אצל הנסיכות בסרטים הקודמים, יצרו מעין בעייתיות בתפקידן של הנסיכות היום, שכן התייחסו אליהן כבעלות תפקיד גברי וכרודפות אחר נתיבים לא מסורתיים בסרטים, כמו תפקידי מנהיגות, לחימה ויציאה להרפתקאות הדורשות מאמץ פיזי. לכן, בעוד שהתכונות הגבריות המסורתיות התפתחו אצל דמויות נסיכות אלו בסרטים המתקדמים, הדבר לא בהכרח הוצג כמאפיין חיובי של הנסיכות כי אם שונה ומייצר סוגיות מגדריות. המאפיינים הפיזיים וההתנהגותיים של נסיכות אלו היוו מוקד לדיונים מפורטים יותר על תיאור הגזע והמגדר בסרטים[12].

בשנת 2016, הסרט מואנה יוצא לאקרנים ומעניק תחושת אופטימיות מגדרית. בכדי להשיג את מטרתה, הגיבורה בוחנת את מגוון יכולותיה בדרך הקשה, אינה נזקקת לעזרה ובכך מתחזקת. כזכור, בכדי לעבור תהליך דומה ולהשיג את מטרותיה, אריאל התבקשה להקריב את קולה. מואנה בניגוד אליה, דווקא מעצימה את קולה ומסירה את כל התחפושות. כל זה, הופך אותה לאחת הנסיכות המהפכניות בתולדות סרטי דיסני, אם לא המהפכנית שבהן, או כפי שהיא עצמה אומרת- "אני לא נסיכה, אני בסך הכל הבת של הצ'יף" [13]

השפעה על תפיסת הרומנטיקה ומערכת היחסים הזוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, הנסיכה תמיד מחכה להצהרת האהבה של הנסיך, דבר המצטייר כתלות רומנטית ומספק מסר מגדרי מאוד. לצופה, חשיפה עקבית לתסריט בו האהבה תמיד נוצרת, ממבט ראשון, כאשר הבחורה העדינה מחכה לנסיך שיושיע אותה ויעניק לה חיי נצח מאושרים, שתלויים בנישואים והקמת משפחה. גם כאשר הנסיכה היא חלק משושלת המלוכה, אף פעם לא תהיה ראש הממלכה, דבר אשר ניתן להקביל לניהול משק הבית המשותף בחיי המציאות. עם זאת, רומנטיקה הטרוסקסואלית היא בלתי נמנעת ולעתים קרובות מהווה מסקנה מרכזית של הסרט. אף נסיכה לא נשארת רווקה, למעט פוקהונטס ולמרות שהיא והנסיך נפרדו, עדיין קיימו זיקה רומנטית בסוף הסרט. פוקהונטס בחרה את הרזולוציה המגדרית המסורתית, בכך שהעדיפה לשהות עם משפחתה במקום לצאת להרפתקה עם האדם שאהבה[14].

לא ניתן מידע על אופן ודרך יצירת מערכות היחסים הרומנטיות. כולם מתאהבים, מתחתנים ולבסוף חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. המסרים שמועברים יוצרים מעין תפיסה לפיה כאשר גבר ואישה נפגשים, הם מתאהבים מיד. אין צורך בהיכרות מעמיקה ואין גורמים נוספים שמשפיעים על היווצרות האהבה. בנוסף, הנסיכות חוששות להישאר לבד ומפנטזות על היום בו יפגשו את הנסיך שלהן ויוכלו להיות מאושרות באמת. כולם שרים על האפשרות להתאהב, כאילו הדרך לאהבה ומימושה אינה רצופה קשיים. כל הנרטיב שלהן כדמות, הוא למצוא אהבה והסוף הטוב מתממש דרך הרומנטיקה [15].

בנוסף, הסרטים הללו מכילים סצינות "הצלה"- הנסיכה זקוקה לנסיך שיציל אותה ואילו ההצלה תמיד נעשית על ידי הדמות הגברית. סקירה נרחבת של הנושא, הוכיחה כי אותם הסרטים, יוצרים סטראוטיפיים מגדריים אצל אצל ילדים צעירים ואף השפיעו על יחסים חברתיים מסורתיים ומערכות יחסים רומנטיות באופן ספציפי, דוגמת דרכי היכרות, ציפיות ופלירטוטים עקב הבנת הנורמות[14].

מואנה היא הגיבורה שפורצת את גבולות האהבה, אנטי- נסיכה. הגיבורה מפרה את האיסור השבטי להתקרב למים ויוצאת למסע עם מי שעתידה לרקום איתו קשר חברי- מאווי, חצי אל שתקוע עם האהבה העצמית שלו על אי בודד ומשתוקק לקבל את כוחותיו בחזרה. בין מואנה למאווי לא מתפתח רומן, אלא רק חברות שמתבססת על אמון הדדי. מדובר בנקודת מפנה מבחינת דיסני, שכן מואנה אינה זקוקה למצפן מוסרי או גבר שיציל אותה מחוסר הוודאות במרחב הימי ובשעת מצוקה היא מצילה את עצמה, באמצעות ערכים שהונחלו לה עוד בילדותה. המשפט "חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", שתמיד היה מסכם את אגדות דיסני, לא היה ולא נברא בסרט הזה. הסוף הטוב לא מתבסס על חתונה והקמת משפחה, אלא על חברות אמיתית, בלי נסיך ועם תחושת ניצחון [16].

השפעה על דימוי הגוף ומודל היופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם המדיה ממלא תפקיד מהותי בקביעת נקודת המבט של בני האדם על העולם הממשי ובגיבוש הנחות על אידיאלים תרבותיים ותפיסת דימוי הגוף המגדרי, כלומר המראה האידיאלי לאישה. מעבר לכך שהחברה כולה מושפעת מנורמות תרבותיות אלו, ילדים נמצאים בקבוצה המושפעת ביותר ממסרים אלו, בעקבות צריכתם הגבוהה של המדיה לצד השינויים הקוגנטיביים והשכליים אשר הם עוברים בגיל ההתבגרות. [17] סרטי דיסני, מהווים חלק בלתי בלתי נפרד ביצירת דפוסי חשיבה והבניות תרבותיות בקרב ילדים, בין היתר ברובד דימוי הגוף ולהם תפקיד חיוני בהנצחת סטריאוטיפים הקשורים לכך. עד שנות ה-2000, נסיכות דיסני הוצגו באופן אחיד שאינו משתמע לשתי פנים: צעירות, רזות, לבנות, בעלות שיער חלק ומדוגם, קול הרמוני ומבנה גוף משורטט ומטופח[18].

סקר ארצי שנערך בארצות הברית מראה, כי ילדים בני 8-18 נחשפים למדיה בממוצע של 7 שעות ביממה וכי חשיפה זו משפיעה על כל תחומי התפתחותם, כולל יכולתם להבחין בין עובדה לבדיה. בנוסף, התוכן אליו נחשפים משפיע באופן ישיר על ההערכה והדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות צעירות. הנערות הצעירות מפנימות את המסר אשר טמון בדמות המוצגת בפניהם באמצעות המדיה ומתחילות לפתח דחייה לגופן שלהן, דבר אשר ללא בקרה וטיפול נכון יכול להביא להפרעות אכילה ודיכאון[19]. בדרך זו, דמויות הנסיכות הקלאסיות של דיסני מנציחות נורמות מגדריות סטראוטיפיות של דימוי גוף, על ידי כך שהן משדרות שלהיות רזה, צעירה, חיננית וצנועה זה בהכרח להיות יפה.

הדרך בה צורת הגוף הנשית מוצגת על ידי דיסני, בשני העידנים הראשונים של סרטיהם, משקפת הנחות חברתיות- תרבותיות לגבי מה שהגוף הנשי צריך להציג: סנדרטיים מערביים של החברה ליופי. המושג האידיאליסטי של היופי מונצח באמצעות נסיכות עם גווני עור חיוורים במיוחד, מותניים קטנים, גפיים עדינות ושדיים מלאים. דוגמא לכך היא סינדרלה, אשר מתוארת כזו בעלת כפות הרגליים הקטנות ביותר בממלכה. רק באמצעות התאמתן לנעל זכוכית עדינה ושברירית, תוכל למצוא את בכיר ליבה [20]. דוגמא נוספת היא הנסיכה אורורה, אשר מקבלת שתי מתנות מהפיות: יופי וקול הרמוני, מה שמושך אחר כך את הנסיך. גיל מבוגר, לעומת זאת, הפך למילת גנאי, שם נרדף לכיעור ולמוות באמצעות השימוש ברוע, אימהות חורגות המנציחות את המיתוס לפיו רק הצעירות יוכלו להגיע ליופי אמיתי. גם שלגיה וגם אורורה מוכנסות לתרדמת עמוקה על ידי נשים מבוגרות מכיוון שהן נחשבות ליפות ביותר ולכן הן גם מאיימות על כל השאר. חשיפה לתמונות אלו משפיעה באופן משמעותי על חוסר שביעות רצונן של נערות צעירות מצורת גופן [21].

הנסיכה הראשונה ששוברת את הרצף היא טיאנה, מהסרט הנסיכה והצפרדע. אמנם, הסטראוטיפ אמנם לא נשבר במלואו מבחינת קווי המיתאר של הגוף או סוג השיער, אך לראשונה מוצגת נערה אפרו- אמריקאית, בשונה מאלמנט החיוורות אשר הוצג פעם אחר פעם בסרטים עד אותה התקופה[22]. בהמשך, גם מולאן ופוקהונטס מייצגות גיבורות ממדינות המזרח הרחוק וממשיכות לשבור את אידיאל היופי המערבי.

הנסיכה מרידה, מהסרט אמיצה, היא הראשונה שקוראת תיגר על סטנדרט היופי המערבי באופן מוחלט. ראשית, יש לה שיער מקורזל ואדום. נראה שאינה דואגת למראה הגופני שלה וכי לדעתה, טיפוח הוא בזבוז של זמן. היא בעלת שרירים במידה מסוימת ואינה משדרת מיניות באמצעות איברים נשיים בולטים, דוגמת שדיים מלאים. אמה של מרידה שואפת לכך שתגבש לעצמה מנהגי טיפוח נשי, אך זו מורדת כנגד הסטנדרטים הסטריאוטיפיים של מודל היופי [23].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rahsan Akbulut, Sectoral Changes and the Increase in Women's Labor Force Participation, SSRN Electronic Journal, 2007 doi: 10.2139/ssrn.1082118
  2. ^ 1 2 Gender Communication Theories & Analyses: From Silence to Performance Gender communication theories & analyses: From silence to performance, 2455 Teller Road,  Thousand Oaks  California  91320  United States: SAGE Publications, Inc., עמ' 1–24
  3. ^ 1 2 3 Karen E. Wohlwend, Damsels in Discourse: Girls Consuming and Producing Identity Texts Through Disney Princess Play, Reading Research Quarterly 44, 2009-01, עמ' 57–83 doi: 10.1598/rrq.44.1.3
  4. ^ Teresa L. Thompson, Eugenia Zerbinos, Gender roles in animated cartoons: Has the picture changed in 20 years?, Sex Roles 32, 1995-05, עמ' 651–673 doi: 10.1007/bf01544217
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Blane, Brig.-Gen. Charles Forbes, (28 Sept. 1859–20 Oct. 1930), Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Baxter, Sir George Washington, (20 Nov. 1853–26 Nov. 1926), JP, DL, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  7. ^ David Buckingham, Dissin' Disney: critical perspectives on children's media culture, Media, Culture & Society 19, 1997-4, עמ' 285–293 doi: 10.1177/016344397019002010
  8. ^ Sandra L. Calvert, Aletha C. Huston, Television and children's gender schemata, New Directions for Child and Adolescent Development 1987, 1987, עמ' 75–88 doi: 10.1002/cd.23219873807
  9. ^ 1 2 3 Dawn Elizabeth England, Lara Descartes, Melissa A. Collier-Meek, Gender Role Portrayal and the Disney Princesses, Sex Roles 64, 2011-04-01, עמ' 555–567 doi: 10.1007/s11199-011-9930-7
  10. ^ Myra Marx Ferree, Shamus Rahman Khan, Shauna A. Morimoto, Sociology in America, University of Chicago Press, עמ' 438–479
  11. ^ Keisha L. Hoerrner, Gender Roles in Disney Films: Analyzing Behaviors from Snow White to Simba, Women's Studies in Communication 19, 1996-07, עמ' 213–228 doi: 10.1080/07491409.1996.11089813
  12. ^ 1 2 Rebecca-Anne C. Do Rozario, The Princess and the Magic Kingdom: Beyond Nostalgia, the Function of the Disney Princess, Women's Studies in Communication 27, 2004-04, עמ' 34–59 doi: 10.1080/07491409.2004.10162465
  13. ^ מהפכה בממלכה: כך "מואנה" הופך על פניו את כל מה שהכרנו בסרטי הנסיכות של דיסני, באתר וואלה! תרבות, ‏2016-12-12
  14. ^ 1 2 Mary Claire Morr Serewicz, Elaine Gale, First-Date Scripts: Gender Roles, Context, and Relationship, Sex Roles 58, 2007-10-25, עמ' 149–164 doi: 10.1007/s11199-007-9283-4
  15. ^ Whelan, Bridget., Third wave Princess : reconstructing and redefining the traditional Princess narrative
  16. ^ מהפכה בממלכה: כך "מואנה" הופך על פניו את כל מה שהכרנו בסרטי הנסיכות של דיסני, באתר וואלה! תרבות, ‏2016-12-12
  17. ^ Elizabeth Behm-Morawitz, Dana E. Mastro, Mean Girls? The Influence of Gender Portrayals in Teen Movies on Emerging Adults' Gender-Based Attitudes and Beliefs, Journalism & Mass Communication Quarterly 85, 2008-03, עמ' 131–146 doi: 10.1177/107769900808500109
  18. ^ Dawn Elizabeth England, Lara Descartes, Melissa A. Collier-Meek, Gender Role Portrayal and the Disney Princesses, Sex Roles 64, 2011-02-10, עמ' 555–567 doi: 10.1007/s11199-011-9930-7
  19. ^ Chi-Kim Cheung, Media Literacy Education in China, Singapore: Springer Singapore, 2016, עמ' E1–E1
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, The Disney Musical on Stage and Screen: Critical Approaches from 'Snow White' to 'Frozen', 2017-06-29 doi: 10.5040/9781474234207
  21. ^ SYLVIA HERBOZO, STACEY TANTLEFF-DUNN, JESSICA GOKEE-LAROSE, J. KEVIN THOMPSON, Beauty and Thinness Messages in Children's Media: A Content Analysis, Eating Disorders 12, 2004-01, עמ' 21–34 doi: 10.1080/10640260490267742
  22. ^ Neal A. Lester, Disney's The Princess and the Frog: The Pride, the Pressure, and the Politics of Being a First, The Journal of American Culture 33, 2010-12, עמ' 294–308 doi: 10.1111/j.1542-734x.2010.00753.x
  23. ^ MaryKay Orgill, Heather Skaza, Erica Marti, P.G Schrader, Faculty Perceptions of Student Recruitment and Retention in STEM Fields, European Journal of STEM Education 2, 2017-04-30, עמ' 1–11 doi: 10.20897/esteme.201702