מתמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתמיר הוא אטום, או קבוצה של אטומים, המחליף אטום מימן בשרשרת הפחמנים הראשית של פחמימנים. תכונותיו של הפחמימן נקבעות לא רק לפי מספר אטומי הפחמן בשרשרת הראשית שלו ומספר אטומי המימן המחוברים אליהם בקשר קוולנטי, אלא גם לפי סוגי המתמירים הקשורים לאותה שרשרת. קיימות קבוצות פונקציונליות רבות שיכולות לשמש כמתמירים, ועל כן מספר הפחמימנים האפשריים הוא גדול מאוד.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולקולת 2-כלורופנול שמכילה שני מתמירים

מיקומו והרכבו של המתמיר במולקולות ארומטיות ישפיע באופן ניכר על תכונותיה של המולקולה, משום שהאלקטרונים שהוא תורם או מושך יקבעו את פיזור האלקטרונים בתוכה, כלומר את הרזוננס הכימי שלה. בנזן היא מולקולה ארומטית ללא מתמירים. הופעתו של מתמיר כלשהו במולקולת בנזן ישנה את תכונותיה ואת שמה. כך למשל, כשבנזן מכיל מתמיר OH אז המולקולה נקראת פנול, ואם הפנול מכיל גם כלוריד בתור מתמיר אז המולקולה תיקרא כלורופנול. שמה המלא של המולקולה יקבע לפי המיקום היחסי בין המתמירים; באיור מוצגת מולקולת 2-כלורופנול.

פחמימן שמכיל את המתמיר קרבוקסיל (COOH) קרוי חומצה קרבוקסילית, ונוכחות המתמיר מעניקה למולקולה את האופי החומצי שלה. קיימות מספר חומצות קרבוקסיליות שנבדלות במספר אטומי הפחמן בשרשרת הראשית ובנוכחותם של מתמירים נוספים. כך למשל, חומצה אצטית, המרכיב החשוב בחומץ, היא חומצה קרבוקסילית בעלת שני פחמנים בשרשרת הראשית והיחידה שלה, ואילו חומצה פרופנואית מכילה 3 אטומי פחמן בשרשרת ותכונותיה שונות. מולקולת אספירין היא חומצה קרבוקסילית ארומטית; המבנה שלה מורכב יותר, ובנוסף לקרבוקסיל היא מכילה קבוצה אצטוקסית בתור מתמיר נוסף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]