הידרוקסיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הידרוקסיל (Hydroxyl) היא קבוצה פונקציונליתכימיה אורגנית), וכן יון דו-אטומיכימיה אי-אורגנית; כאן נקראת הקבוצה הידרוקסיד, Hydroxide), המורכבים מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של מימן הקשורים בקשר קוולנטי, ומסומנים: -OH. לקבוצה ישנו אלקטרון עודף, המקנה ליון מטען חשמלי שלילי.

מודל תלת-ממדי של קבוצה הידרוקסילית

שמה של הקבוצה מורכב מהשורשים היווניים הידרו ("מים") ואוקסי ("חמצן").

הידרוקסיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת ההידרוקסיל מסוגלת ליצור קשרי מימן עם אטומי מימן במולקולות אחרות (ובעיקר: עם מים), עובדה המקנה קוטביות מסוימת לכל התרכובות בהן קיימת קבוצת הידרוקסיל.

התרכובות האורגניות הפשוטות ביותר המכילות קבוצת הידרוקסיל הן הכהלים. כוהל יכול להכיל יותר מקבוצת הידרוקסיל אחת; דיולים מכילים שתי קבוצות, טריולים - שלוש, וכן הלאה.

נגזרות של כהלים מכילות גם הן קבוצת הידרוקסיל. אנולים, למשל, מכילים קבוצת הידרוקסיל הצמודה לקשר קוולנטי כפול בין שני אטומי פחמן.

קיימות כמה נגזרות לקבוצת ההידרוקסיל עצמה: קבוצת אלדהיד (מסומלת CHO ולעולם לא COH, כדי להבדילה מאטום פחמן הקשור לקבוצת הידרוקסיל) וקבוצת קרבוקסיל (COOH; שמה מורכב מהמילים קרבוניל והידרוקסיל).

כהלים מתנהגים לעתים כחומצות ולעתים כבסיסים. כבסיסים הם מסוגלים להגיב עם חומצות קרבוקסיליות לקבלת מלחים אורגניים הקרויים אסטרים, והמכילים את הקבוצה הפונקציונלית COO.

פחמימות מכילות קבוצות הידרוקסיל רבות; כמעט לכל אטום פחמן בסוכרים קשורה קבוצת הידרוקסיל. קיומה או היעדרה של קבוצת הידרוקסיל באחד מאטומי הפחמן של הסוכר ריבוז, המהווה מרכיב בכל הנוקלאוטידים, יוצר את אחד ההבדלים העיקריים בין DNA ל-RNA.

השיירים של שלוש חומצות אמינו (סרין, תראונין וטירוזין) מסתיימים בקבוצת הידרוקסיל, המקנה להן קוטביות חשמלית. זירחון קבוצת ההידרוקסיל, קרי הוספת יון זרחה (\ _{PO_4^{-3}} ) אליה, מגדיל באופן ניכר את הקוטביות החשמלית של השייר האמיני. כך גדלה ההידרופיליות של השייר ומסיסותו במים ובחומרים קוטביים אחרים משתפרת. זירחון שיירים באתרי מפתח לאורך החלבון עשוי לשנות את הקיפול המרחבי שלו וכך להשמיש או להשבית אותו.

הידרוקסיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחות של יוני הידרוקסיד בתמיסה מימית נקראת בסיסיות. ערך ה-pOH של תמיסה מהווה מדד לבסיסיותה, והוא למעשה היפוכו של ערך ה-pH, המודד חומציות. ניתן לחשב את ערך ה-pOH על ידי החסרת ערך ה-pH מ-14. לדוגמה, תמיסה בעלת pH=2 היא בעלת pOH=12.

תרכובת של מתכת עם יון הידרוקסיד היא תמיד בסיס. הידרוקסידים של המתכות האלקליות, ובמיוחד נתרן הידרוקסידי (NaOH) ואשלגן הידרוקסידי (KOH) הם בסיסים חזקים מאוד, המסוגלים לאכל כמעט כל חומר. כשהידרוקסיד מגיב עם חומצה מתקבל מלח, וכמה מהמלחים הידועים ביותר נוצרים בתגובות כאלו, ביניהם מלח בישול, הנוצר כשנתרן הידרוקסידי מגיב עם חומצת מימן כלורי.