חומץ
חומץ הוא נוזל חמוץ הנוצר מחימצון של אתנול הנמצא ביין, בירה, שיכר תפוחים, או כמעט כל נוזל אחר המכיל אלכוהול. בחומץ יש בדרך-כלל בין שלושה לחמישה אחוזים של חומצה אצטית (CH3COOH; שמה הכימי: חומצה אתנואית; זוהי החומצה הקרבוקסילית הפשוטה ביותר, לאחר חומצה מתנואית). חומץ טבעי מכיל גם כמויות מועטות של חומצה טרטרית וחומצת לימון.
חומץ מיוצר על ידי הוספת אם החומץ ליין או לסיידר. החימצון מתבצע באמצעות חיידקים, כפי שגילה לואי פסטר בשנת 1864.
לחומץ שימושים מגוונים במטבח, בניקיון וברפואה.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
חומץ נמצא בשימוש מזה אלפי שנים. עקבות חומץ נמצאו גם בתוך כדי אפר מצריים המתוארכים לשנת 3000 לפני הספירה. ישנם מקורות סיניים מסורתיים הגורסים כי החומץ הומצא בסין בשנת 2000 לפנה"ס לערך. בתנ"ך הוא מוזכר לרוב בקונוטציה שלילית, אם כי במגילת רות ב' י"ד נותן בועז לרות לטבול פת לחם בחומץ (יצוין כי קיימת דעה לפיה מדובר היה לא בחומץ במובנו כיום אלא דווקא בחומוס).
ב-1864 הוכיח לואי פסטר כי חומץ מיוצר בתהליך רגיל של תסיסה (הפיכת סוכר לאלכוהול).
סוגי חומץ [עריכה]
חומץ סינתטי [עריכה]
חומצה אצטית מהולה ל-5%.
חומץ בירה [עריכה]
חומץ בירה מיוצר על ידי חימצון של לתת הגורם לעמילן שבזרעים להפוך לסוכר. את המשקה שנוצר ניתן להפוך לחומץ. חומץ זה נפוץ בבריטניה ובארצות הברית.
חומץ בן יין [עריכה]
חומץ בן יין מיוצר הן מיין אדום והן מיין לבן, והוא נפוץ ביותר באירופה.
חומץ תפוחים [עריכה]
חומץ זה נעשה מהחמצה של מיץ תפוחים או סיידר.
חומץ לבן [עריכה]
חומץ מסוג זה הוא בדרך כלל תמיסה של חומצה אצטית.
חומץ בלסמי [עריכה]
חומץ בלסמי הוא סוג של חומץ מיושן, שבאופן מסורתי מיוצר במודנה שבצפון איטליה, ממיץ מרוכז או מתירוש של ענבים לבנים (בדרך כלל מענבים ממשפחת הטרביאנו). צבעו חום כהה והוא בעל ריח חזק, טעם עשיר, מתוק ומורכב. לחומץ הבלסמי דרגת חומציות גבוהה, אך מתיקותו מכסה על עפיצות, דבר המרכך את טעמו. חומץ בלסמי איכותי מתקבל לאחר שנות יישון רבות (בין 3 ל 12 שנים) במגוון חביות עשויות סוגי עץ שונים (וביניהם אלון, תות, ערמון, דובדבן, ערער, מילה ושיטה). החומץ הבלסמי המסחרי, הנמכר בסופרמרקטים, מיוצר מחומץ יין אדום או מיץ ענבים מרוכז המעורב עם חומץ חזק המשולב עם קרמל וסוכר. מכל מקום, על מנת שחומץ ייקרא "בלסמי" עליו להיות מיוצר מענבים.
בעבר, החומץ הבלסמי היה מוצר מלאכת יד, ולכן היה יקר והיה זמין רק לאנשי המעמד הגבוה האיטלקיים, אך במאה ה-20 הפך החומץ הבלסמי ידוע וזמין באופן נרחב בעולם.
חומץ אורז [עריכה]
חומץ אורז הוא חומץ עדין העשוי מאורז. השימוש בחומץ זה נפוץ בעיקר ביפן. לחומץ זה תפקיד בהכנת אורז לסושי.
חומץ שרי [עריכה]
 |
ערך מורחב – חומץ שרי |
חומץ שרי הוא יין חומץ העשוי משרי ומיוצר בספרד.
חומץ ריחני [עריכה]
ניתן להוסיף לחומץ טעמי פירות או תבלינים כגון טימין או אורגנו המעניקים לחומץ מטעמם.
שימושים [עריכה]
במטבח [עריכה]
- לשימור מזון: החומץ משמש בדומה למלח להחמצת ירקות כגון מלפפונים, פלפל, בצל ושום ושימורם לתקופה ארוכה, לרוב בצנצנות.
- כמרכיב חשוב בייצור חרדל
- כתיבול לסלט
- כמשקה: לפני (אפריטיף) או בתום הארוחה (דיז'סטיף). חומץ משמש גם כמשקה מרענן כשהוא מדולל במים או במיץ פירות.
כחומר ניקוי [עריכה]
החומץ משמש להסרת משקעי אבנית מקומקום, במכונת כביסה (התוף וגוף החימום) או מתכשיטים.
ברפואה [עריכה]
שטיפה בחומץ (מדולל במים) משמשת כטיפול טבעי לצורך שינוי חומציות הנרתיק. ברפואה העממית יש שימוש רב בחומץ. כך למשל ניסו בסין להשתמש בחומץ על-מנת להילחם במגפת ה-SARS. החומץ ידוע כטיפול הראשוני לעקיצת מדוזה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
