ניטרוגליצרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניטרוגליצרין (באנגלית Nitroglycerin) הוא תרכובת שנוסתה לראשונה בשנת 1847 על ידי הכימאי האיטלקי אסקאניו סובררו. התרכובת נוזלית, כבדה, שמנונית ונפיצה מאוד. ניטרוגליצרין הוא תוצר של ניטרציה של גליצרין. לניטרוגליצרין יש שימוש צבאי בתור מרכיב חשוב בתערובת הדינמיט ושימוש ברפואה המודרנית.

שימוש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניטרוגליצרין מעולם לא היה שימוש צבאי בצורתו הטהורה בשל חוסר יציבותו הרבה והסיכון שכרוך בשימוש בו. רק בשנת 1867 הצליח הממציא השבדי אלפרד נובל להוסיף לניטרוגליצרין חומרים לא פעילים כמו פחם, ניטרוצלולוזה, נסורת עצים וכך ייצב את החומר כדי שיהיה בטוח לשימוש. לתערובת שהוא יצר הוא קרא דינמיט והדינמיט לקח חלק חשוב בתחום הצבאי ל-40 השנים הבאות. בנוסף לשימושו של הניטרוגליצרין בתערובת הדינמיט, הוא גם מרכיב חשוב באבק שריפה נטול עשן המשמש עד היום צבאות בכל העולם.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניטרוגליצרין משמש כתרופה שמרחיבה כלי דם ומשמשת למניעת תעוקת חזה. ההשפעות הרפואיות הן:

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחה: \,\mbox{CH}_2(\mbox{ONO}_2)-\mbox{CH}(\mbox{ONO}_2)-\mbox{CH}_2(\mbox{ONO}_2)

ניטרוגליצרין

שם: 1,2,3-Tris-nitrooxy-propane

צבע: צהבהב, אבל חסר צבע כאשר נמצא בצורתו הטהורה ביותר.

מראה: נוזל שמנוני מעט.

צפיפות: 1.13 ב-15 מעלות צלזיוס.

נקודת היתוך: 13.2 מעלות צלזיוס.

נקודת רתיחה: 50-60 מעלות צלזיוס.

מסה מולקולרי: 227.0872 גרם\מול.

מהירות התפוצצות: 7,700 מטר לשנייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה , מאת לוי שגיב, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]