נייט דוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נייט דוג
שם לידה נתנאל דוויין הל
תאריך לידה 19 באוגוסט 1969
מקום לידה לונג ביץ' שבקליפורניה
תאריך פטירה 15 במרץ 2011 (בגיל 41)
מקום פטירה לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 19912008
סוגה היפ הופ, R&B
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס
דוגי סטייל רקורדס
אלקטרה רקורדס
Death Row Records

נייט דוגאנגלית: Nate Dogg; ‏19 באוגוסט 1969 - 15 במרץ 2011) היה כינוי ושם במה של הראפר וזמר הרית'ם אנד בלוז נתנאל דוויין הל. בזכות שילובו של קולו הנדיר שהשתלב עם שירים עם ראפרים אחרים, השתלב מהר בתעשייה וכך נעשה לאחד מהראפרים החשובים במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתנאל דווין הל נולד ב-19 באוגוסט 1969 בלונג ביץ', קליפורניה. את קריירת השירה שלו החל בנער מקהלה בכנסייה בקלארקסדייל, שבמיסיסיפי שם אביו היה כומר. בגיל 16 נשר מבית הספר בלונג ביץ', עזב את הבית והתגייס למארינס שם שירת 3 שנים.

בשנת 1991 נייט דוג, בן דודו סנופ דוג וחברם המשותף וורן ג'י הקימו הרכב היפ הופ הנקרא 213 (על שם קידומת הטלפון של לונג ביץ'). ההרכב לא הוציא אלבום עד 2004 כאשר הוציאו אלבום לסגירת מעגל.

הופעת הבכורה של נייט דוג הייתה באלבום של ד"ר דרה, The Chronic ב1992 בסגנון ראפ-שירה שהפך לסימן היכר שלו שהתקבל היטב על ידי הקהל והמבקרים. שנה לאחר מכן חתם בדת' רואו רקורדס שבזמנו הייתה החברה המובילה בהיפ הופ של החוף המערבי.

בקיץ 1994 וורן ג'י אירח את נייט דוג בסינגל שלו "Regulate". השיר הגיע למקום השני במצעד הבילבורד. עד צאת אלבום הבכורה שלו ב "G-Funk Classics, Vol. 1: Ghetto Preacher" ב1997 השתתף וורן ג'י בשירים רבים של ראפרים מהחוף המערבי כמו טופאק, מיסטה גרימז ועוד.

האלבום לא הצליח יותר מדי מה שגרם לו לעזוב את חברת התקליטים Deathrow בטריקת דלת (לאחר סכסוכים פנימים).

בשנת 1998 יצא אלבומו השני "G-Funk Classics, Vol. 1 & 2 " שהוא בעצם אלבום כפול: האלבום הישן שיצא שנה לפני כן והאלבום החדש. בשנת 2000 הוציא מחדש את האלבום הכפול רק תחת השם "The Prodigal Son" רק בגרמניה. בשנת 2001 יצא אלבומו השלישי "Music & Me" בחברת התקליטים אלקטרה רקורדס. האלבום כלל שיתופי פעולה עם בכירי הרפארים כמו ד"ר דרה, אקזיביט, קורופט, פאבולוס, לודקריס, סנופ דוג, ג'רמיין דופרי ועוד. האלבום זכה לביקורות טובות והצליח למכור 400,000 עותקים.

ב2002 השתתף בתוכנית ספיישל ידוענים של החוליה החלשה בארצות הברית והודח על ידי אקזיביט ויאנג אם סי. באותה שנה גם הוציא את אלבומו "Essentials" שנכשל במכירות ולא הוציא אף להיט גדול.

ב2003 יצא אלבומו החמישי תחת השם "Nate Dogg". האלבום היה אמור לצאת ב2004 אך מועד ההוצאה הוקדם. האלבום הופק על ידי טובי המפיקים ביניהם טימבלנד, סקוט סטורץ' ודיג'יי קוויק.

בשנת 2007 לקה בשבץ מה שגרם לו לשיתוק כל חלקו השמאלי. שנה לאחר מכן בספטמבר 2008 לקה שוב בשבץ ומאז אושפז בבית חולים והונשם על ידי מכונות. נייט דוג נפטר ב-15 במרץ 2011.

מועמדות וזכייה בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייט דוג היה מועמד 4 פעמים בטקסי הגראמי בקטגוריות שונות אך מעולם לא זכה (בכל הפעמים היה מועמד על שיתופי פעולה עם זמרים אחרים).

קטגוריה שיר שנה
ביצוע ראפ הטוב ביותר על ידי צמד או להקה (עם וורן ג'י) Regulate 1995
ביצוע ראפ הטוב ביותר על ידי צמד או להקה (עם ד"ר דרה וסנופ דוג) The Next Episode 2001
שיתוף הפעולה הטוב ביותר בין ראפ לשירה (עם לודקריס) Area Codes 2002
שיתוף הפעולה הטוב ביותר בין ראפ לשירה (עם אמינם) Shake That 2007

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - G-Funk Classics, Vol. 1: Ghetto Preacher
  • 1998 - G-Funk Classics, Vol. 1 & 2
  • 2001 - Music & Me
  • 2002 - Essentials
  • 2003 - Nate Dogg

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם השיר Hot 100 U.S. R&B U.S. Rap UK Singles אלבום
1994 "How Long Will They Mourn Me?" (Thug Life featuring Nate Dogg) - - - - Thug Life, Vol. 1
1994 "Regulate" (Warren G feat. Nate Dogg) 2 7 5 5 Regulate...G Funk Era
1997 "Never Leave Me Alone" (feat. Snoop Dogg) - - - - G-Funk Classics, Vol. 1: Ghetto Preacher
1997 "These Days" (feat. Daz Dillinger) - - - - G-Funk Classics, Vol. 1: Ghetto Preacher
1998 "Nobody Does It Better" (feat. Warren G) - - - - G-Funk Classics, Vols. 1 & 2
2000 "The Next Episode" (Dr. Dre feat. Snoop Dogg, Nate Dogg, & Kurupt) 23 11 9 3 2001
2000 "Nah Nah" (E-40 feat. Nate Dogg) - 61 - - Loyalty & Betrayal
2000 "Oh No" (Mos Def feat. Pharaohe Monch & Nate Dogg) 48 22 1 24 Lyricist Lounge 2
2001 "I Got Love" - 45 - - Music & Me
2001 "Can't Deny It" (Fabolous feat. Nate Dogg) 25 13 11 - Ghetto Fabolous
2001 "Ballin' Out of Control" ( Jermaine Dupri feat. Nate Dogg) 95 42 14 - Instructions
2001 "Area Codes" (Ludacris feat. Nate Dogg) 24 10 7 25 Word of Mouf
2002 "Multiply" (Xzibit feat. Nate Dogg) - 40 23 39 Man vs. Machine
2002 "The Streets" (WC feat. Snoop Dogg & Nate Dogg) 81 - 20 48 Ghetto Heismann
2003 "My Name" (Xzibit feat.Eminem & Nate Dogg) - 66 - - Man vs. Machine
2003 "Gangsta Nation" (Westside Connection feat. Nate Dogg) 33 22 9 - Terrorist Threats
2003 "21 Questions" (50 Cent feat. Nate Dogg) 1 1 5 6 Get Rich or Die Tryin'
2004 "The Set Up" (Obie Trice feat. Nate Dogg) 73 39 29 32 Cheers
2004 "Need Me in Your Life" (Memphis Bleek feat. Nate Dogg) - - - - M.A.D.E.
2004 "I Like That" (Houston feat. Chingy, Nate Dogg, & I-20) 11 14 - 11 It's Already Written
2004 "Time's Up" (Jadakiss feat. Nate Dogg) 70 26 19 - Kiss of Death
2004 "Thugs Get Lonely Too" (Tupac feat. Nate Dogg) 98 55 - - Loyal to the Game
2004 "Groupie Love" (com Snoop Dogg & Warren G) - 48 24 - The Hard Way
2004 "So Fly" {com Snoop Dogg & Warren G) - - - - The Hard Way
2005 "Hush is Coming" (Hush feat. Nate Dogg) - - - - Bulletproof
2005 "I Need a Light" (Warren G feat. Nate Dogg) 34 - - 4 In the Mid-Nite Hour
2005 "Real Soon" (Tha Dogg Pound feat. Nate Dogg) - - - - Welcome to tha Chuuuch: Da Album
2005 "Shake That" (Eminem feat. Nate Dogg) 6 - - 28 Curtain Call: The Hits
2006 "Have a Party" (Mobb Deep feat. 50 Cent & Nate Dogg) - 49 23 - Blood Money / Get Rich or Die Tryin' (soundtrack)
2007 "Boss' Life [Remix]" (Snoop Dogg feat. Nate Dogg) - 65 - - Tha Blue Carpet Treatment

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]