21 Questions

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"21 Questions"
סינגל בביצוע 50 סנט בהשתתפות נייט דוג
מתוך האלבום Get Rich or Die Tryin'
יצא לאור 4 במרץ 2003
סוגה היפ הופ ‏•‏‏ R&B
שפה אנגלית
בי-סייד "Many Men (Wish Death)"
אורך 3:44
חברת תקליטים אינטרסקופ ‏•‏‏ אפטרמת' ‏•‏‏ שיידי ‏•‏‏ ג'י יוניט
כתיבה קרטיס ג'קסון, ניק קוראדו, קווין ריסטו, ג'ימי קמרון, ולה מ. קמרון
הפקה דירטי סוויפט
כרונולוגיית סינגלים של 50 סנט
"Magic Stick"
(2003)
"21 Questions"
(2003)
"P.I.M.P.‎"
(2003)
כרונולוגיית סינגלים של נייט דוג
"Get Up"
(2003)
"21 Questions"
(2003)
"Gangsta Nation"
(2003)

21 Questions הוא שיר של הראפר האמריקאי 50 סנט בהשתתפות הראפר והזמר האמריקאי נייט דוג. הוא יצא לאור ב-4 במרץ 2003 באמצעות אינטרסקופ רקורדס, אפטרמת' אנטרטיינמנט של ד"ר דרה, שיידי רקורדס של אמינם וג'י יוניט רקורדס של 50 סנט עצמו, כסינגל השני מתוך אלבום הבכורה של 50 סנט, Get Rich or Die Tryin'.

רקע וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה משאר שירי האלבום, "21 Questions" הוא שיר אהבה המושפע מ-R&B, העוסק בעיקר סביב סדרה של שאלות הנוגעות למערכת יחסים בין 50 סנט לבת זוגו. כשהמפיק ד"ר דרה עבד עם 50 סנט על אלבום הבכורה שלו, הוא התנגד שהשיר ייכלל ברשימת הרצועות של האלבום. על פי 50 סנט, "דרה אמר: 'איך אתה הולך להיות גנגסטה והכל, ואחר כך לשים את שיר האהבה המלוכלך הזה באלבום?'". 50 סנט הגיב לדרה: "אני שני אנשים. תמיד הייתי צריך להיות שני אנשים מאז שהייתי ילד, כדי להסתדר. מבחינתי זה לא גיוון, זה הכרח".[1]

בשיר אלמנטים משירו של בארי וייט משנת 1978, "It's Only Love Doing Its Thing".

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הגיע בשיאו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי במאי 2003, והפך לשירו השני של 50 סנט ברציפות בצמרת המצעד, לאחר הסינגל המוביל מתוך האלבום, "In da Club", וכן הראשון של נייט דוג.[2] בסך הכל, השיר בילה ארבעה שבועות בצמרת המצעד וכ-23 שבועות במצעד כולו. הוא הצליח גם מחוץ לארצות הברית, והגיע לעשירייה הפותחת בהולנד, ניו זילנד ובריטניה, ולחמישייה בקנדה ואוסטרליה.

וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווידאו קליפ לשיר בוים על ידי דיימון ג'ונסון, ד"ר דרה ופיליפ אטוול במרץ 2003,[3] והוא מתאר את 50 סנט שנעצר ונמצא בכלא, שם הוא מנסה לשמור על קשר עם חברתו, אותה מגלמת מייגן גוד. בכלא, הוא מוטרד כל הזמן על ידי אסיר אחר. הקליפ מסתיים עם המשך של ההתחלה, כש-50 סנט וחברתו צופים מביתם כשהמשטרה עוצרת את האסיר במקום; סצנות הכלא מתגלות כתרחיש היפותטי בו 50 סנט מודאג. בקליפ הופעות קמע של חברי ג'י יוניט לויד בנקס ויאנג באק כאסירים נוספים בכלא.[3]

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים ודירוגים (2003)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 39
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 4
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 11
ארצות הברית בילבורד הוט 100 1
מצעד שירי ה-R&B/היפ הופ 1
מצעד 40 שירי המיינסטרים 6
מצעד שירי הראפ 1
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 6
גרמניה GfK – טופ 100 35
דנמרק היטליסטן 18
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 7
ולוניה אולטראטופ 40 36
נורווגיה VG-lista 15
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 8
סקוטלנד מצעד הסינגלים הסקוטי 8
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 20
פלנדריה אולטראטופ 50 37
צרפת SNEP 58
קנדה קנדה הוט 100 5
שוודיה סוורייטופליסטן 34
שווייץ המצעד השווייצרי 14
‏  מצעדי סוף שנה (2003)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 44
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 97
ארצות הברית בילבורד הוט 100 14
מצעד שירי ה-R&B/היפ הופ 7
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 129
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 99
שווייץ המצעד השווייצרי 80

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) פלטינה 70,000
דנמרק (IFPI Danmark) זהב 45,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה 600,000
ארצות הברית (RIAA) זהב 500,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Allison Samuels, February 21, 2007. The Flip Side of 50 Cent (אורכב 10.08.2010 בארכיון Wayback Machine). MSNBC. Retrieved July 7, 2007.
  2. ^ "50 Cent Chart History: Billboard Hot 100". Billboard. נבדק ב-13 ביולי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 שאהים רייד (2 במאי 2003). 50 Cent: Still Hungry After 4 Million Records. MTV. Retrieved July 7, 2007.