נינה גנקה-מלר
_1.jpg) | |
| לידה |
19 באפריל 1893 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1954 (בגיל 61) קייב, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות בייקובה |
| בן או בת זוג |
ואדים מלר |
  | |
נינה הנריקובנה גנקה או נינה גנקה-מלר (ברוסית: Нина Генке-Меллер, Нина Генке, באנגלית: Nina Genke-Meller: 19 באפריל 1893 – 25 ביולי 1954) הייתה אמנית סופריסטית, מעצבת וגרפיקאית אוקראינית-רוסית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נינה גנקה נולדה במוסקבה ב-1893 לאב הולנדי, גנריק גנקה, ולאם רוסייה, נדז'דה טיכאנובה.[1] היא נישאה לאמן ואדים מלר (1884-1962). נינה גנקה-מלר נפטרה בקייב ב-1954.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1912 סיימה את לימודיה בגימנסיה הפרטית לבנדובסקיה בקייב. היא קיבלה תואר בשפה והיסטוריה רוסית. בשנה שלאחר מכן היא החלה ללמד היסטוריה, גאוגרפיה וציור במכללה הגבוהה לנשים בסקופטסי. שם היא פגשה את האמנית יבגניה פריבילסקה שעמדה בראש הסטודיו לאמנות במרכז עממי וקיבלה השראה רבה להפוך לאמנית בעצמה. בשנת 1914 החלה גנקה ללמוד בסטודיו של אלכסנדרה אקסטר בקייב לצורך השכלתה לאמנות, והפכה לעוזרת בסטודיו של אקסטר מ-1915 עד 1917. במקביל, היא עבדה כאמנית במרכז העממי של כפר סקופצי, בפיקוח יבגניה פריבילסקיה.[2]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נינה גנקה הייתה קשורה קשר הדוק לקבוצת ״סופרמוס״ שהונהגה על ידי קזימיר מלביץ', מייסד הסופרמטיזם.[3] משנת 1915 עבד גנקה כאמן ראשי של המרכז העממי של כפר ורבובקה (מחוז בקייב). היא משכה אמנים אוונגרדיים מפורסמים כמו קזימיר מלביץ', נדז'דה אודלטסובה, אלכסנדרה אקסטר, איבן קליאן, ז׳אן פוני, ליובוב פופובה, אולגה רוזנובה, קסניה בוגוסלבסקיה ואחרים לקואופרטיב האומנים האיכרים היצירתיים. 1915-1916 השתתפה ביצירת ההצגה "קמירה קיפארד" עבור תיאטרון קאמרני במוסקבה. כמו כן לימדה רישום בגימנסיה הפרטית של קרוגר, עבדה במשותף על פאנל גדול עם האמנית קטריה וסילייבה, כחברה במרכז העממי של קייב. יחד עם קבוצת האמנים-סופרמטיסטים יצרו רשת של אולפנים אמנותיים ותעשייתיים שמטרתם לתמוך באמנות עממית בטרנופול, קולומיאה, אזורי צ'ורטקוב וצ'רנוביץ.[4]
זמן קצר לאחר מהפכת אוקטובר של 1917, נינה גנקה השתתפה בקישוט רחובות קייב ואודסה לחגיגות המהפכה יחד עם אלכסנדרה אקסטר וקלימנט רדקו, והחלה לעצב מופעים גרנדיוזיים וכתבה ספר על עיצוב גרפי.
גנקה הייתה אמן ראשי של בית ההוצאה לאור Golfstream בראשות המשורר-פוטוריסט האוקראיני, מיכאיל סמנקו. במקביל עבדה כגרפיקאית.[5]
בין השנים 1920–1924 לימדה אמנות. בשנת 1924 עברה למוסקבה, עבדה כמעצבת במה, מעצבת קרמיקה (בעיקר צלחות) ועיצבה טפטים. גנקה גם מילאה תפקיד של סגן ראש המועצה לאמנויות יפות.
בשלב מאוחר יותר, עבדה גנקה כמעצבת פנים ומפקחת על מוסדות דקורטיביים ואמנות שימושית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Avant-gadre Adventures.Vadym Meller. Nina Genke-Meller.Nina Vetrova-Robinson. Nina Henke - from Folk Suprematism to Avant-Gardism of Show an Plays, Serhiy Papeta. p.58.Exhibition Catalogue . National Art Museum of Ukraine (NAMU),22 October-28 November 2004, Kyiv, Ukraine.
- ^ Avant-Garde Art in Ukraine 1910-1930 Contested Memory, p118.Myroslav Shkandrij, Academic Studies Press, 2019
- ^ Avant-gadre Adventures.Vadym Meller. Nina Genke-Meller. Nina Vetrova-Robinson. Nina Henke - from Folk Suprematism to Avant-Gardism of Show an Plays, Serhiy Papeta. p.66. Exhibition Catalogue. National Art Museum of Ukraine (NAMU),22 October-28 November 2004, Kyiv, Ukraine.
- ^ Catalogue, Exhibition "Avantgarde Adventures", p.66,National Art Museum of Ukraine (NAMU), Kyiv, Ukraine, 2004
- ^ Avant-gadre Adventures.Vadym Meller. Nina Genke-Meller.Nina Vetrova-Robinson.Nina Henke - from Folk Suprematism to Avant-Gardism of Show an Plays, Serhiy Papeta. p.72. Exhibition Catalogue. National Art Museum of Ukraine (NAMU), 22 October-28 November 2004, Kyiv, Ukraine.