ליובוב פופובה
 | |
| לידה |
24 באפריל 1889 (יוליאני) Ivanovskoe, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1924 (בגיל 35) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות וגנקובו |
| לאום |
רוסים |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור, אוונגרד, סצנוגרפיה |
| זרם באמנות |
קונסטרוקטיביזם, קוביזם, פוטוריזם, סופרמטיזם |
  | |
ליובוב סרגייבנה פופובה (ברוסית: Любо́вь Серге́евна Попо́ва; באנגלית: Lyubov Popova: 24 באפריל 1889 - 25 במאי 1924) הייתה אמנית אוונגרד רוסית (קוביסטית, סופרמטיסטית וקונסטרוקטיביסטית), ציירת ומעצבת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובה נולדה באיבנובסקו, ליד מוסקבה, למשפחתם העשירה של סרגיי מקסימוביץ' פופוב, סוחר טקסטיל מצליח מאוד ופטרון חשוב של האמנויות, וליובוב וסילייבנה זובובה, שהגיעה ממשפחה מיוחסת מאוד. לליובוב סרגייבנה היו שני אחים ואחות. אחיה פאבל הפך לפילוסוף ולשומר המורשת האמנותית של אחותו.[1]
פופובה גדלה עם עניין רב באמנות, במיוחד בציור הרנסאנס האיטלקי. בגיל אחת עשרה החלה לקבל שיעורי אמנות רשמיים בבית. היא נרשמה לראשונה לגימנסיה לנשים של יאלטינסקאיה, ולאחר מכן לגימנסיה של ארסנבה במוסקבה. עד גיל 18 היא למדה אצל סטניסלב ז'וקובסקי, ובשנת 1908 נכנסה לאולפנים הפרטיים של קונסטנטין יואן ואיבן דודין. בשנים 1912 - 1913, היא החלה ללמוד באולפנים של הציירים הקוביסטים אנרי לה פוקונייה וז'אן מצינגר באקדמיה דה לה פאלט בפריז.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובה נסעה רבות כדי לחקור וללמוד סגנונות ציור מגוונים, אבל היו אלה האיקונות הרוסיות העתיקות, הציורים של ג'וטו ויצירותיהם של הציירים האיטלקיים מהמאה ה-15 וה-16 שהכי עניינו אותה.
ב-1909 נסעה לקייב, וב-1910 לפסקוב ולנובגורוד. בשנה שלאחר מכן היא ביקרה בערים רוסיות עתיקות אחרות, כולל סנט פטרסבורג, כדי ללמוד על אייקונים עתיקים. ב-1912 עבדה בסטודיו במוסקבה המכונה "המגדל" עם איבן אקסנוב ולדימיר טאטלין, וכן ביקרה באוסף הציורים הצרפתיים המודרניים של סרגיי שצ'וקין.
בשנים 1912–1913 למדה אמנות אצל נדז'דה אודלצובה בפריז, שם פגשה את אלכסנדר ארכפנקו ואוסיפ זאדקין. לאחר שחזרה לרוסיה ב-1913, עבדה עם טטלין, אודלצובה והאחים וסנין.
ב-1914 נסעה בצרפת ובאיטליה ללמוד על הקוביזם והפוטוריזם.[3]
סגנונות ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובו-פוטוריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובה הייתה אחת מהחלוצות הראשונות בתחום הקובו-פוטוריזם.[4] באמצעות סינתזה של סגנונות היא עבדה לקראת מה שהיא כינתה ארכיטקטוניקה ציורית. לאחר שחקרה לראשונה את האימפרסיוניזם, ב-1913, בקומפוזיציה עם דמויות, היא התנסתה בפיתוח הרוסי במיוחד של הקובו-פוטוריזם: מיזוג של שתי השפעות מצרפת ואיטליה.
בשנים 1914–1915 הפך ביתה במוסקבה למקום המפגש של אמנים וסופרים. בשנים 1914–1916 פופובה יחד עם אמנים אוונגרדיים אחרים (אלכסנדרה אקסטר, נאדז'דה אודלטסובה, אולגה רוזאנובה) תרמו לשתי תערוכות אומנות במוסקבה. ניתוח של יצירתה הקובו-פוטוריסטית של פופובה מעיד גם על זיקה לעבודתו של פרנאן לז׳ה, שהגאומטריה של צורות הצינורות והחרוטיות שלו בסדרת ציוריו בשנים 1913–1914 דומה לזו שבציוריה של פופובה.
סופרמטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור שלה "הכינור" משנת 1914 מציג את ההתפתחות מהקוביזם לסדרת "הארכיטקטורה הציורית" של השנים 1916–1918. סדרה זו הגדירה את המסלול האמנותי המובהק שלה בצורה מופשטת. משטח הבד הוא שדה אנרגיה של מישורים זוויתיים חופפים ומצטלבים במצב קבוע של שחרור פוטנציאלי של אנרגיה. עם זאת האלמנטים מוחזקים בשלמות מאוזנת ופרופורציונלית כאילו קושרים את חיבורי העבר הקלאסי לעתיד. צבע משמש כמוקד האיקוני.
בשנת 1916 היא הצטרפה לקבוצת "סופרמוס" עם קזימיר מלביץ', מייסד הסופרמטיזם, אלכסנדרה אקסטר, איבן קליאן, נדז'דה אודלטסובה, אולגה רוזאנובה, ז׳אן פוני, נינה גנקה-מלר, קסניה בוגוסלבסקיה ואחרים שעבדו באותו זמן בכפר ורבובקה.
יצירת סוג חדש של ציור הייתה חלק מהדחף המהפכני של האוונגרד הרוסי ליצור מחדש את העולם. המונח 'עליון' מתייחס לעולם 'לא אובייקטיבי' או מופשט מעבר למציאות היומיומית. עם זאת, היה מתח בין אלה שראו באמנות, כמו מלביץ', מסע רוחני, לבין אחרים שהגיבו לצורך של האמן ליצור עולם פיזי חדש. פופובה אימצה את שני האידיאלים הללו אך בסופו של דבר הזדהתה לחלוטין עם מטרות המהפכה בעבודה בפוסטרים, עיצוב ספרים, עיצוב בדים ותיאטרון, כמו גם בהוראה.
ב-1916 היא החלה לצייר קומפוזיציות סופרמטיסטיות מופשטות לחלוטין, אך התואר "אדריכלות ציורית" (שהעניקה לרבים מציוריה) מעידה על כך שגם כסופרמטיסטית, פופובה התעניינה יותר בציור כהשלכה של מציאות חומרית מאשר בתור סופרמטיסטית.
ב-1918 נישאה פופובה להיסטוריון האמנות בוריס פון אדינג, וילדה בן.
פון אדינג מת בשנה שלאחר מכן ממחלת הטיפוס. גם פופובה הייתה חולה קשה אך החלימה.
קונסטרוקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר ב-1917, במקביל לעבודתה הסופרמטיסטית, הכינה האמנית עיצובי בדים ועבדה על ספרים ופוסטרים.
פופובה עבדה במגוון רחב של מדיומים ודיסציפלינות, כולל ציור, תבליט, עבודות על נייר ועיצובים לתיאטרון, טקסטיל וטיפוגרפיה. פופובה לא הצטרפה לקבוצת העבודה של קונסטרוקטיביסטים שהוקמה במוסקבה במרץ 1921, אבל הצטרפה עד סוף 1921. ב-1923 היא החלה ליצור עיצובים לבדים שייוצרו על ידי בית דפוס הממלכתי הראשון לטקסטיל במוסקבה.[5]
מ-1921 עד 1924 הפכה פופובה להיות מעורבת לחלוטין בפרויקטים קונסטרוקטיביסטיים, לפעמים בשיתוף פעולה עם ורווארה סטפנובה, האדריכל אלכסנדר וסנין ואלכסנדר רודצ'נקו.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובה מתה בשיא כוחותיה האמנותיים יומיים לאחר מות בנה, ממנו נדבקה בקדחת השנית ב-1924 במוסקבה.
תערוכה גדולה מעבודותיה התקיימה במוסקבה מ-21 בדצמבר 1924 עד ינואר 1925, במכון סטרוגנוב, מוסקבה. התערוכה כללה שבעים ושבעה ציורים, וכן ספרים, פוסטרים, עיצובי טקסטיל ותחריטים.[6]
תערוכה של עבודותיהם של פופובה וקונסטרוקטיביסטים אחרים הוצגה בטייט מודרן, לונדון, בשנת 2009,[7] ולאחר מכן במוזיאון ריינה סופיה, מדריד.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליובוב פופובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dabrowski, M., Liubov Popova, Museum of Modern Art, New York, 1991, p.122.
- ^ Harris, Ann Sutherland (1976). Women Artists, 1550-1950. New York: Museum Associates of the Los Angeles County Museum of Art. pp. 310
- ^ Sarabianov, Dmitri, and Adaskina, Natalia, Popova, Harry N Abrams Inc. New York, 1990
- ^ Untitled, The Guggenheim Museums and Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Liubov Popova", web.archive.org, 2016-07-05
- ^ Dabrowski, Magdalena (1991). Liubov Popova. Museum of Modern Art
- ^ Tate, Rodchenko & Popova: Defining Constructivism – Exhibition at Tate Modern, Tate (באנגלית בריטית)