נתן אקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן אקרמן

נתן וורד אקרמןאנגלית: Nathan Ward Ackerman;‏ 22 בנובמבר 1908 - 12 ביוני 1971) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי יהודי-אמריקני, מחלוצי גישת הטיפול המשפחתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקרמן נולד בבסרביה, אז באימפריה הרוסית, לרוקח דוד אקרמן ואשתו ברטה, לבית גרינברג. המשפחה היגרה לניו יורק כשהיה בן 4. הוא סיים את תואר הדוקטורט ברפואה באוניברסיטת קולומביה ב-1933.

אקרמן עבד כמתמחה בבית החולים מונטיפיורי בניו יורק, ובהמשך הצטרף לצוות הפסיכיאטרים בקליניקת מנינגר בטופיקה שבקנזס. ב-1937 קיבל את תפקיד הפסיכיאטר הראשי בקליניקת ההדרכה מנינגר לילדים, ובמקביל עבד כפסיכיאטר ראשי במוסדות יהודיים בניו יורק, במרכזי מחקר, ובמהלך מלחמת העולם השנייה גם כפסיכיאטר בצלב האדום.

בשנות ה-40 לימד כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה, וכן כמרצה אורח באוניברסיטאות אחרות בארצות הברית.

בנוסף לעיסוקו המרכזי בגישות טיפוליות, התעניין אקרמן גם בשורשי האנטישמיות, וכתב ב-1950 עם מרי יהודה את הספר "אנטישמיות והפרעה רגשית, פרשנות פסיכואנליטית", בו ניתח את התופעה והציע פתרונות אפשריים.

אקרמן נישא ב-1937 לגוונדולין היל, ונולדו להם שתי בנות.

העיסוק בטיפול משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 החל אקרמן להתעניין בטיפול משפחתי, תפיסה טיפולית חדשה שצמחה בארצות הברית באותם ימים, ובאופן בו ניתן לשלב אותה בטיפול פסיכואנליטי קלאסי. ב-1938 פרסם מאמר ראשון בנושא זה, "אחדות המשפחה", ובהמשך פרסם עשרות מאמרים נוספים, ביניהם "אבחון משפחתי: גישה לילד טרום-בית-ספר", "פסיכודינמיקות של חיי משפחה", "טיפול משפחתי: רעיונות ושיטות", "טיפול במשפחה הבעייתית", ועוד. הוא אף ייסד מאוחר יותר, ב-1962, את כתב העת הראשון והמוביל עד היום בתחום, "Family Process" (תהליך משפחתי), בשיתוף עם דון ג'קסון.

ב-1957 פתח אקרמן את אחת הקליניקות הראשונות לטיפול משפחתי, "הקליניקה לבריאות נפשית משפחתית" של שירותי המשפחה היהודיים בניו יורק. ב-1960 ייסד גם את "מכון המשפחה", שנקרא אחרי מותו "מכון אקרמן". המכון נחשב עד היום לאחד המובילים בעולם בטיפול משפחתי ובהכשרת סטודנטים לעיסוק בתחום זה‏[1].

אקרמן כיהן במספר תפקידים מרכזיים בתחום הפסיכיאטריה בארצות הברית, ביניהם נשיא האגודה לרפואה פסיכואנליטית (בשנים 1957-1959), חבר באקדמיה לפסיכיאטריה של הילד, בחברה האמריקאית לפסיכופתולוגיה, באקדמיה לרפואה בניו יורק, ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]