פסיכופתולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכופתולוגיה או פסיכולוגיה אבנורמלית היא מונח המתאר את ביטויין של התנהגויות וחוויות פסיכולוגיות החורגות מהנורמה ועשויות להצביע על הפרעה נפשית אצל האדם; וכן זהו שמו של תחום המחקר העוסק בחקר התנהגויות והפרעות נפשיות אלו.

המונח מורכב מהמילים היווניות פסיכו (נפש), פתוס (סבל) ולוגיה (תורה). ענף מחקר זה נמצא בתווך שבין הפסיכולוגיה לפסיכיאטריה. העוסקים בפסיכופתולוגיה מנסים לבדוק את ההתנהגות החריגה או ההפרעה הנפשית, להבין את משמעות התסמינים עבור האדם כפי שהוא חווה אותם, להסביר את הקשר הסיבתי האפשרי בין התופעות והתסמינים, ולבסוף לנסח הסברים לגבי התהליך הנפשי שמוביל אליהם. המחקר נעשה בשיטות ניסוייות ותצפיתיות, כמותיות-סטטיסטיות ואיכותיות; המידע נאסף בדגימות מדידתיות בסקרים חדשים או מתוך נתונים טיפוליים קיימים, והמדידות עשויות להיות באמצעות מבחנים פסיכומטריים או בשימוש בבדיקות רפואיות.

אחד הדיונים המרכזיים בתחום הפסיכופתולוגיה סובב סביב הניסיון להתוות אבני בוחן לגבי המושגים נורמליות לעומת אבנורמליות (בלתי-נורמלי). באמצעות כלים סטטיסטים נעשה ניסיון לאבחן כיצד מתנהגת רוב האוכלוסייה במקום ובזמן מוגדר במצבים מסוימים, וכך התנהגות שאינה תואמת את התנהגות הרוב נחשבת אבנורמלית (בין אם המדובר בהתנהגות שנתפסת לרוב "חיובית", כגון אלטרואיזם, ובין אם בהתנהגות "שלילית", כגון רצח). עם זאת, לשם כך נדרשת גם התייחסות מורכבת למאפיינים כגון השונות התרבותית ותת-התרבות אליה משתייך האדם, התקופה המדוברת ועוד (למשל הומוסקסואליות נתפסה אבנורמלית ואף הוגדרה כהפרעה נפשית במדריך האבחוני DSM עד שנת 1973, אך מאז היא לא נחשבת כהפרעה. עם זאת, היחס כלפיה עדיין שלילי בחברות רבות, בעיקר בחברות מסורתיות).

בתחום המשפט מתקיים עיסוק בפסיכופתולוגיה כאשר עולה שאלת השפיות, כלומר השאלה האם אדם מבחין בין טוב לרע, ומודע למעשיו באופן המספק את העמדתו לדין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.