סבסטיאן לודוויג היילמן
 | |
| סבסטיאן לודוויג היילמן | |
| לידה |
9 באוגוסט 1903 וירצבורג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1959 (בגיל 56) קמפטן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1921–1945 (כ־24 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-מיור (לופטוואפה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית הצנחנים ה-5 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
סבסטיאן לודוויג היילמן (בגרמנית: Sebastian Ludwig Heilmann; 9 באוגוסט 1903 – 26 באוקטובר 1959), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
היילמן נולד ב-9 באוגוסט 1903 בווירצבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1921 הוא התגייס לרייכסווהר, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-21 (הבווארי). ב-1 בפברואר 1935 הוא הועלה לדרגת האופטמן ומונה למפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-63, ולאחר מכן הוא מונה למפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-91.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היילמן לחם עם פלוגתו במהלך המערכה בפולין ובמהלך המערכה על צרפת כחלק מהדיוויזיה ה-27, ועוטר בעיטור צלב הברזל, וב-1 באוגוסט 1940 הוא התנדב לכוחות הפאלשירמייגר. ב-27 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הצנחנים ה-3, וב-1 בנובמבר הוא הועלה לדרגת מיור. במהלך הקרב על כרתים לחם היילמן עם גדודו וספג אבדות כבדות, ועל פעולותיו בקרב עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בסוף 1941 הועבר רגימנט הצנחנים ה-3 לגזרת לנינגרד, שם עוטר ב-26 בפברואר 1942 בעיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-1 בנובמבר 1942 הועלה היילמן לדרגת אוברסט לוטננט, ומונה למפקד הרגימנט. ב-1 במאי 1943 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וביולי אותה שנה הוא הועבר עם יחידתו לסיציליה, ולחם עמו נגד פלישת בעלות הברית לסיציליה. לאחר מכן הוא לחם בחזית האיטלקית, והשתתף בקרב מונטה קאסינו, וב-2 במרץ 1944 קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים. ב-15 במאי 1944 הוא קיבל גם תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים, וב-15 באוקטובר 1944 הוא מונה למפקד דיוויזיית הצנחנים ה-5. ב-1 בדצמבר אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובמהלך הקרב על הבליטה לחמה הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-85 במסגרת הארמייה השביעית. לאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקרבות בגרמניה כחלק מהארמייה השביעית ומארמיית הפאנצר השישית, וב-5 במרץ 1945 הוא נפל בשבי הבריטי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1947 שוחרר היילמן מהשבי, ולאחר שחרורו התגורר בקמפטן עד למותו ב-26 באוקטובר 1959.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סבסטיאן לודוויג היילמן באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)